וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חברות הביטוח טוענות לנזקים של עד 1.1 מיליארד שקל כתוצאה מהפסיקה התקדימית

ענת רואה

3.10.2004 / 8:20

פסק הדין שחייב לפצות ניזוק על אובדן יכולת השתכרותו עקב מותו עורר סערה עזה בקרב חברות הביטוח, הטוענות שהפסיקה תגרום להן נזקים עצומים; בצעד מפתיע, היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי המדינה מבקשת להצטרף כצד לבקשה בדיון הנוסף



לא מעט גופים ממתינים בדריכות להכרעתו של שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל אם לקיים דיון נוסף בפסק הדין התקדימי בעניין השנים האבודות - פסק דין שחייב לפצות ניזוק על אובדן יכולת השתכרותו עקב מותו. אחת ההפתעות שמלוות את הבקשה לדיון נוסף היא הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז כי המדינה מבקשת להצטרף כצד לבקשה.



מאחורי הבקשה לדיון נוסף עומדות חברות הביטוח, המיוצגות על ידי הנתבעת בתיק, עיריית ירושלים. טענתן המרכזית של החברות - המיוצגות באמצעות עו"ד אריה כרמלי ממשרד כרמלי ארנון - היא כי ההלכה החדשנית תגרום להן נזקים כלכליים עצומים; נזקים אלה יגולגלו בחזרה לציבור, באמצעות ייקור משמעותי של פרמיות הביטוח.



בפסק הדין התקדימי שניתן במארס 2004 קבע בית המשפט העליון פה אחד כי יש לפצות את עזבונו של הנער מיכאל אטינגר - שהיה בן 12 כאשר נהרג מנפילה לבור ארכיאולוגי בעיר העתיקה - בגין אובדן יכולת השתכרותו בשנים האבודות. עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן הוביל את תביעת העיזבון. ההלכה ביטלה הלכה קודמת שקבעה לפני עשרים שנה כי במשפט הישראלי הניזוק אינו זכאי לפיצויים עבור השנים האבודות.



פסק הדין משמעותי מאוד לניזוקים: כיום מקבל עזבונו של נפגע סכום צנוע של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד; לפי ההלכה החדשה יהיה זכאי העיזבון לסכומים גבוהים פי כמה - מאות אלפי שקלים, ובמקרים מסוימים גם כמה מיליונים. ואולם, עד כה לא גיבשו חברות הביטוח הערכות מוסמכות של הנזקים להם הן טוענות. ממסמך שצירפו החברות לבקשתן לקיים דיון נוסף עולה כי הנזק המיידי שייגרם לחברות יהיה 680 מיליון שקל עד 1.1 מיליארד שקל.



המדינה - שלא גילתה עניין בהליכים הקודמים בתיק שנמשכו שנים ארוכות - הודיעה לפני כמה שבועות כי היא תומכת בקיום דיון נוסף ובביטול ההלכה החדשה. "כפי שדיווחו גורמי הביטוח בהזדמנויות שונות", כותב מזוז לבית המשפט, "המבוכה שיצרה הלכת אטינגר, והגידול הצפוי בתגמולי הביטוח בעקבותיה - בשיעור שלא ניתן עדיין להעריכו עקב אי הבהירות האמורה - עלולים ליצור גם קשיים בניהול עסקי הביטוח, לרבות מול מבטחי המשנה.



"קשיים אלה עלולים לגרור ייקור של דמי הביטוח לצרכנים. כפועל יוצא מכך - עלולים רבים מהם לוותר, שלא בטובתם, על כיסוי ביטוחי, ועל הביטחון הכלכלי והסוציאלי שהוא מקנה", כתב מזוז. מייצג העיזבון, עו"ד כצמן, טוען כי ה"הזדמנויות השונות" בהן לפי מזוז נשמעה עמדת חברות הביטוח, הן פגישות חד צדדיות שקיימה הפרקליטות עם נציגי חברות הביטוח. כצמן טוען כי הפגישות התקיימו מבלי שהפרקליטות זימנה אותו אליהן, כמייצג הצד הניזוק.



בתגובה שהוגשה באחרונה על ידי עוה"ד כצמן ויעקב נאמן נטען כי המדינה גיבשה את עמדתה בהסתמך על פגישה בין עו"ד שלמה פרידלנדר, סגן בכיר לפרקליט המדינה, לבין בא כוח חברות הביטוח. לדברי כצמן, ב"כ חברות הביטוח נפגש עם בכירים נוספים בפרקליטות המדינה, בהם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים עו"ד מרים רובינשטיין והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט אזרחי עו"ד טנה שפניץ.



כצמן מציין כי קיום הפגישות חמור שבעתיים משום שהמדינה תהיה אחת הנפגעות הגדולות מפסק הדין אם יוותר על כנו. זאת, הואיל והמדינה היא אחת הנתבעות הגדולות ביותר בנזיקין, וגם אחת המבטחות הגדולות ביותר במשק. ואולם, המדינה לא הזכירה פרט מהותי זה בתגובתה; היא מציגה עצמה כמגינת האינטרס הציבורי מבלי לציין את ההשפעה הצפויה של ההלכה החדשה על קופתה.



דווקא חברות הביטוח "הוציאו את האינטרס של המדינה מהארון"; בבקשת העירייה לדיון נוסף נכתב: "המדינה הינה המבטח הגדול ביותר במשק הישראלי והמזיק הגדול ביותר ולפיכך, על פי אותו רציונל, עליה יהיה להפנות תקציבים חדשים לכיסוי תוספת הפיצוי". לטענת כצמן, מזוז וחברות הביטוח מנסים להלך אימים בנוגע להיבטים הכלכליים הכרוכים בהלכה החדשה, מבלי שהציגו נתונים מספריים רציניים על השפעתה הצפויה.



מכל מקום, נראה שההתעוררות המאוחרת של המדינה לא תועיל לה בסופו של יום. משפטנים העריכו באחרונה שסיכוייה של הבקשה לדיון נוסף להתקבל קלושים - זאת, משום שפסק הדין ניתן על ידי הרכב מורחב ממילא (בן חמישה שופטים) והתקבל פה אחד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully