בית המשפט העליון מאפשר לרשות שדות התעופה לממש ערבות בנקאית בסך 8 מיליון שקל שניתנה על ידי סולל בונה

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעורה של רשות שדות התעופה (רש"ת) על צו המניעה שהוציא נגדה שופט ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, יהודה זפט. הצו אסר על הרשות לממש ערבות בנקאית בסך 8 מיליון שקל שהעמידה לטובתה סולל בונה, להבטחת עבודות סלילת כבישים וחנויות בפרויקט נתב"ג 2000. את הערבות הבנקאית הוציא לטובת סולל בונה בנק לאומי.



המחלוקת בין הצדדים התעוררה לאחר שרש"ת טענה כי סולל בונה פיגרה שנה וחצי בביצוע העבודות, ולכן היא חייבת לרש"ת מכוח החוזה ביניהן יותר מ-24 מיליון שקל כפיצוי על הפיגור.



סולל בונה טענה כי הפיגור נגרם לאחר שרש"ת רצתה לעכב את העבודות לנוכח הפיגור בפתיחת פרויקט נתב"ג 2000. סולל בונה הגישה תביעה נגד רש"ת בינואר 2004, ובתחילת מאי הגישה רש"ת כתב הגנה ותביעה נגד סולל בונה לחילוט הערבות.



בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי יש לעכב את מימוש הערבות הבנקאית, מאחר שבקשת מימוש הערבות נמסרה לאחר שסולל בונה הגישה את תביעתה הכספית נגד רש"ת. לכן, לפי החלטת המחוזי, קיים חשש כי חילוט הערבות האוטונומית על ידי רש"ת בא משיקולים של "נקמנות".



רש"ת טענה בערעור - באמצעות משרד עורכי הדין דן כהן, שפיגלמן, ברק זמיר ושות' - כי "החלטת בית המשפט המחוזי משנה סדרי בראשית בכל הנוגע למקרים הנדירים בהם יעוכב מימושה של ערבות בנקאית, והיא משמיטה את הקרקע תחת עקרון עצמאותה של ערבות בנקאית".



ביהמ"ש העליון קיבל את עמדתה של רש"ת, וקבע כי מדובר בערבות בנקאית אוטונומית אשר מימושה אינו תלוי בכל תנאי מלבד מתן דרישה בכתב למימושה.



שופט ביהמ"ש העליון אשר גרוניס קבע בהחלטה כי ביהמ"ש העליון קבע כי קיימים רק שני חריגים לעיקרון עצמאות הערבות הבנקאית: והם חריג המרמה וחריג הנסיבות המיוחדות, אשר שניהם אינם חלים במקרה זה.



"העמדה שנקט ביהמ"ש המחוזי", אומר גרוניס, "עלולה לדרבן במקרים דומים את נותן הערבות למהר ולהגיש תביעת סרק נגד המוטב, על מנת שיוכל לטעון כי הדרישה למימוש הערבות באה כגמול על הגשת התביעה". סולל בונה חוייבה בהוצאות משפט בסך 80 אלף שקל.