וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

100 אלף עובדים זרים גורשו מישראל אולם האבטלה ממשיכה לעלות

רותי סיני

4.10.2004 / 8:47

לדברי ראש אגף התקציבים באוצר, הסיבה לעלייה באבטלה למרות הגירוש נעוצה בעיקר בתופעה חיובית - גידול במספר הישראלים שמצטרפים לכוח העבודה ומחפשים עבודה; יחד עם זאת, אותם ישראלים לא מאיישים את העבודות ה"בזויות" שהעובדים הזרים לא מתנגדים לבצע



בשלהי 2002 היו בישראל 263 אלף מובטלים, שהם 10.2% מכוח העבודה, ומספר דומה של עובדים זרים, רובם ללא היתר. הקמת משטרת ההגירה באותם ימים נועדה לגרש כמה שיותר אזרחים זרים שעבדו בישראל ללא היתר, ובכך לפנות את מקומות עבודתם למובטלים הישראלים. ראש הממשלה, אריאל שרון, הגדיר את הגירוש כאינטרס לאומי עליון ומשרד האוצר כתב צ'ק בסך 250 מיליון שקלים להקמת כוח המשימה, על 470 שוטריו.



חלפו שנתיים. על פי אתר משטרת ההגירה "הורחקו" מישראל כ-116 אלף עובדים בלא היתר. יותר מ-40 אלף גורשו בצו והשאר עזבו מסיבות שונות - פחד שייעצרו, פיטורים על ידי מעסיקים שפחדו להיתפס ולהיקנס, המיתון שפגע גם במקומות עבודה של מהגרי העבודה וגם החשש מפני טילים מעיראק.



העוזבים כוללים נשים וילדים של עובדים, כך שנראה שמספר העובדים שהועזבו הוא כמאה אלף. האם מספר המובטלים הישראלים קטן במאה אלף? על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאז ספטמבר 2002 גדל מספר המובטלים ל-288 אלף, שהם 10.7% מכוח העבודה; תחזית האוצר ל-2005 צופה אבטלה בשיעור דומה - למרות שיעד משטרת ההגירה הוא סילוקם של 50 אלף עובדים נוספים ללא היתר.



לדברי קובי הבר, ראש אגף התקציבים באוצר, הסיבה לעלייה באבטלה למרות הגירוש נעוצה בעיקר בתופעה חיובית - גידול במספר הישראלים שמצטרפים לכוח העבודה ומחפשים עבודה. רמת ההשתתפות בכוח העבודה עדיין מהנמוכות בעולם המערבי, אבל היא גדלה בשנתיים האחרונות בקצב משמעותי, כנראה כתוצאה מקיצוץ קצבאות הביטוח הלאומי.



גם המצב הכלכלי אילץ אנשים לחפש עבודה אחרי שקודם לכן לא עבדו או שעבדו באופן לא מדווח, ועתה הם חוששים להיתפס בגלל החמרת האכיפה על ידי הביטוח הלאומי והמשטרה הכלכלית החדשה.



על פי הלמ"ס, ההשתתפות עלתה מ-54% בתחילת 2002 ל-55.4%. משמעות הדבר שלשורות המובטלים הצטרפו כ-35 אלף מחפשי עבודה. הבר מציין שנוספו גם כ-15 אלף איש שעבדו באבטחה, והרגיעה הביטחונית ייתרה את משרותיהם.



על כך יש להוסיף את גידול האוכלוסייה הטבעי, שמזרים מדי שנה עשרות אלפי אנשים לשוק העבודה. זאת בעוד שמספר מקומות העבודה שהמשק מייצר עדיין נמוך, למרות הצמיחה הכלכלית.



לדברי בני פפרמן, מנהל הרשות לתכנון כוח אדם במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כדי להוריד את שיעור האבטלה נדרשים כ-80 אלף מקומות עבודה חדשים מדי שנה.



שר האוצר, בנימין נתניהו, הודיע באחרונה שאכן נוספו 80 אלף מקומות עבודה חדשים למשק.



אבל פפרמן מסביר שכמחצית מהמשרות החדשות הן חלקיות וייתכן שחלק מהעובדים בהן ממשיכים לחפש עבודה כדי להשלים את הכנסתם, ולכן הם לא נגרעים מהסטטיסטיקה של המובטלים.



ואולם, פפרמן סבור שבכל זאת יש עדויות לכך שישראלים נכנסו לחלק ממקומות העבודה שפונו על ידי הזרים.



נתוני הלמ"ס תומכים בטענה זו.



למרות ירידה של 15% או יותר בהתחלות הבנייה בשנתיים האחרונות, מספר הישראלים שמועסקים בבניין גדל מ-116 אלף ל-130 אלף - 14 אלף עובדים.



על פי התאחדות הקבלנים, מדובר רק בעשרת אלפים ישראלים וגם הם אינם עובדים בעבודות הקשות של הקמת שלד, שבהן רק זרים מוכנים לעסוק.



אבל הישראלים שהצטרפו אינם עונים על הביקוש בענף הבניין, גם משום שמכסת העובדים הזרים בהיתר קוצצה מ-45 אלף לפני שנתיים ל-20 אלף השנה.



לטענת ההתאחדות, רבים מאותן משרות אינן מאוישות, ושורר מחסור חמור של ידייים עובדות.



יש להביא בחשבון גם שלצד העובדים שעוזבים, ממשיכים להיכנס עובדים בהיתר ושלא בהיתר.



מספר העובדים בהיתר אמנם ירד - הוא מגיע כיום ל-80 אלף לעומת שיא של יותר מ-100 אלף לפני שלוש שנים - אבל ב-2003 עדיין נכנסו לישראל, על פי נתוני הלמ"ס, 31 אלף עובדים בהיתר.



מדובר בעובדי סיעוד, בעיקר, ובמחליפים בהיתר לעובדי חקלאות ובניין שסיימו את חוזה העבודה שלהם.



באותה שנה נכנסו לישראל 104 אלף זרים ממדינות עולם שלישי, שרבים מהם, להערכת הלמ"ס, באו במסווה של תיירים ונשארו לעבוד באופן בלתי חוקי.



על כך יש להוסיף כמה אלפי מסתננים שחוצים את הגבול ממצרים מדי שנה כדי לעבוד בישראל.



לעומת זאת יצאו מישראל ב-2003 כ-48 אלף עובדים זרים, כך שעדיין נותר מספר לא מבוטל של עובדים זרים במשק. לטענת משטרת ההגירה מספרם מגיע לכ-60 אלף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully