מפריטים את החלל: מעבורת פרטית תזכה את בעליה ב-10 מיליון דולר אם תגיע לחלל בפעם השנייה

כשכולם מדברים על הפרטה, זו היתה רק שאלה של זמן עד שהמגמה תגיע גם לתחום החלל. אחרי שבמשך שנים עסקו בתחום מוסדות רשמיים של מדינות מכובדות, בא זמנם של היזמים הפרטיים - והיום עשוי להיות יום חגם.



ב-1996 הכריז ארגון פרטי ששמו "X prize foundation" כי יעניק פרס של 10 מיליון דולר למי שיצליח, בכוחות עצמו, לבנות חללית, לשגר אותה לחלל ולשוב הביתה בשלום. התנאים, למעשה, מורכבים קצת יותר. החללית צריכה להשלים שתי טיסות בתוך שבועיים, שבהן טייס ושני נוסעים - או טייס ומשקל המקביל לשני נוסעים נוספים - יגיעו לגובה של 100 קילומטרים, נקודת ציון שרירותית אך מקובלת כגבול בין האטמוספירה של כדור הארץ לחלל החיצון.



כ-20 צוותים מרחבי העולם הרימו את הכפפה ושקדו בשנים האחרונות על המשימה, בדרך לפרס הנכסף. הטוענים לכתר כרגע הם אנשי "SpaceShipOne" ("ספינת חלל 1"). ב-21 ביוני כבר הטיס מייקל מלוויל את המטוס-מעבורת לגובה של 100 ק"מ; זו היתה רק טיסת ניסיון, חימום לדבר האמיתי. ביום רביעי שעבר הוא עשה זאת שוב, מצויד במטען במשקל הנכון. היום ינסה להשלים את המשימה - ולקטוף את הפרס.



ביום רביעי, ב-7:10 בבוקר, המריא המטוס-מעבורת מנקודת שיגור בקליפורניה. תחילה הוא הועלה לגובה של 50 אלף רגל בידי מטוס-נשא. בגובה הזה שיחרר המטוס הנשא, המכונה "White Knight", את המעבורת כדי שתוכל להפעיל את המנוע ולהעפיל לגובה המרבי. SpaceShipOne הגיעה, לפי דיווחים לא רשמיים, לגובה של 337,500 רגל (102.8 קילומטרים) - גבוה מהיעד שהציב צוות התחרות, 328 אלף רגל (100 קילומטרים). ב-8:34 המטוס בעל הצורה הייחודית כבר היה שוב על הקרקע.



וכמו שקורה לעתים קרובות בתהליכי הפרטה, גם הפעם מתייחסים היזמים הפרטיים לעניין במעט יותר חן והומור מהגופים הרשמיים העוסקים בתחום. "המטוס טס כמו חלום", אמר הטייס המנוסה מלוויל ל"ניו יורק טיימס" לאחר הנחיתה. ואולם בשיא הגובה, המעבורת הזעירה פתחה במפתיע בעשרות גלגולים מהירים. בתחילה היא התהפכה מדי שתי שניות, ובהדרגה האטה את קצב הגלגול בזכות מאמציו של מלוויל, שהצליח להשתלט עליה באמצעות סילוני ייצוב. לדבריו, מדובר היה ב"גלגול ניצחון" לא מכוון, והוא קיבל הכשרה רבה להתמודדות עם בעיות מן הסוג הזה שכלל לא חש שהוא מצוי בסכנה ואף לא חש אי-נוחות. "חשבתי שזה די מגניב", הוסיף. הצופים שעקבו אחר השובל המסתלסל של המטוס מהקרקע שועשעו פחות, וחלקם אף השתנקו מרוב חרדה, כפי שמדווח "ניו יורק טיימס".



הצוות של האחראי לתכנון המטוס-מעבורת, בורט רוטאן, כינה בתחילה את הגלגול "חריגה בבקרת הטיסה". מלוויל בן ה-63 העלה את האפשרות שגרם לבעיה בעצמו, בטעות. "ייתכן שלחצתי על הגה ברגע הלא נכון - כשמזדקנים, עושים דברים כאלה", אמר בחיוך. רוטאן הסביר שנטיית המטוס להתגלגל ידועה זה כמה זמן, אבל שיהיה קשה לתקן בעיה כזו במטוס שכבר נבנה. הוא הוסיף שבגרסה הבאה של המטוס-מעבורת ליקוי זה יתוקן.



המטוס-מעבורת והמטוס-נשא עוצבו בידי רוטאן ומומנו בידי פול אלן, המייסד-השותף של חברת מיקרוסופט. הטיסה האחרונה אמנם לא כללה נוסעים נוספים, אבל אשה אחת בכל זאת היתה שם: בלילה שקדם לה החליט רוטאן לצרף למטען את אפרה של אמו, שמתה לפני כארבע שנים. "היא עפה היום", הוא אמר בקול שבור לכתבת ה"ניו יורק טיימס" לאחר הנחיתה.



מלוויל, מצדו, לוקח את העניין בקצת פחות רצינות. אחרי הטיסה ביוני הוא הודיע כי לא יטיס את SpaceShipOne פעם נוספת. ביום רביעי שעבר הוא התייצב למשימה לאחר שהטייס המיועד חלה. גם לטיסה של היום הוא לא מתייחס כאל משאת חייו: "אם אף אחד אחר לא ירצה להטיס אותה, אני אשמח לעשות זאת".