יש להחמיר את האכיפה של החבות האישית של נושאי המשרה ברשויות המקומיות כדי לבלום את ההידרדרות המואצת במצבן הכלכלי של הרשויות - כך טוענים אנשי הייעוץ המוניציפלי במשרד רואי החשבון שיף-הזנפרץ.
לדברי אנשי המחלקה, המבקרים את דו"חות רשויות מקומיות רבות בישראל, החבות האישית אמנם מעוגנת בחוק, אך היא טופלה באופן מינורי על ידי השלטון המרכזי ושלוחותיו האחראיות על אכיפת החוק. לדבריהם, עד שראשי הרשויות לא יפנימו כי הם אחראים אישית על כל שקל שיוצא מהרשות ללא הצדקה, והם ישלמו את המחיר, קשה יהיה להפעיל תוכניות הבראה כלשהן.
בנוסף טוענים אנשי המחלקה - יהושע הזנפרץ, סמי נייברג וטל וינטר - כי הבקרה הרופפת לאורך השנים מצד משרד הפנים באשר להתנהלות התקציבית של הרשויות המקומיות - היא אחד מהגורמים המשמעותיים ביותר לגירעונות העצומים המאיימים על תפקודן של הרשויות המקומיות, וגררו את חוסר יכולתן לממן את שכר עובדיהן.
לדבריהם, ראשי רשויות מעולם לא נטלו הלוואה מבלי שזו אושרה על ידי פקידי משרד הפנים ואלה מיעטו לעצור את ההתפרעות התקציבית. כיום, אומרים במשרד שיף-הזנפרץ, מנסה מנכ"ל משרד הפנים, גדעון בר-לב, להתמודד עם הירושה הקשה שקיבל באמצעות תיקון לחוק יסודות התקציב, שבמסגרתו מגישה הרשות המקומית תוכנית הבראה וממונה לה חשב מלווה. במקביל נפתח חשבון בנק נפרד הכולל הוצאות דחופות (בכלל זה שכר) - חשבון זה אינו ניתן לשעבוד או עיקול.
לפי נתונים שהצטברו במשרד נרשמה ב-2002 ירידה של 17% במספר הרשויות שסיימו את השנה באיזון. באותה שנה היה גידול של 23% בחובות הארנונה של הרשויות המקומיות. הגירעון המצטבר של הרשויות המקומיות נאמד ב-6 מיליארד שקל, וזאת בנוסף לגירעונות צבורים לבנקים ב-15 מיליארד שקל.
לדברי אנשי המשרד, יש התעלמות של הרשויות מפני החובות האקטואריים העצומים שלהן המהווים "פצצת זמן", שאמנם נבלמה במעט עם המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, אך היקף החובות האלה כה גדול - דבר העלול למנוע הבראה בחלק מהרשויות ואף להביאן למצב של כינוס נכסים ולפירוק.
"להחמיר את האכיפה נגד ראשי רשויות מקומיות - כדי למנוע ההידרדרות במצבן"
שלומי שפר
5.10.2004 / 9:06