אירופה מחזרת במרץ אחרי סין - ולא רק בגלל הכלכלה

מאת קתרין בנהולד



תשכחו ממלים מוכרות כמו "דים סאם" או "שנחאי". כשנשיא צרפת, ז'אק שיראק, ייצא בסוף השבוע הקרוב בראש משלחת מנופחת לביקור של ארבעה ימים בסין, המלה הסינית החדשה שבה ישתמש תהיה "גואנשי".



גואנשי - או "קשרים" ו"רצון טוב פוליטי" - היא מה שהנשיא, ארבעה משריו ו-52 אנשי עסקים צרפתים בכירים, מקווים לטפח עם הכוח הכלכלי העולה המבטיח ביותר בעולם והמעצמה הצבאית החשובה ביותר באסיה. גודלה של המשלחת, אורכו של הביקור ושבועות של כיסוי עיתונאי מוקדם לא משאירים מקום לספק: במסגרת מאמציה של צרפת לקרוא תיגר על הדומיננטיות של ארה"ב בסדר העולמי, הפכה סין לעדיפות פוליטית וכלכלית ראשונה ביחסי החוץ שלה.



הצרפתים נחושים שלא לפגר מאחור בקשרים עם סין. ביום שני הקרוב יחנוך שיראק את "שנת צרפת" בסין, ובינואר השנה הכריזו בצרפת על "שנת סין", במחווה ל-40 שנה של יחסים דיפלומטיים בין צרפת לענקית האסייתית. "צרפת מעוניינת לשחק בקלף הסיני נגד ארה"ב", סבור ז'אן-פייר קבסטאן, מומחה לענייני סין ב"מרכז הלאומי למחקר מדעי" (CNRS). "לשיראק יש חזון על עולם רב קוטבי, ולכלכלה יש תפקיד מכריע בחזון זה".



צרפת איננה היחידה המבקשת את קירבתה של סין. הקדחת הסינית הדביקה את אירופה כולה: מנהיגים אירופים מבקרים תכופות את המדינה האסייתית ונפגשים עם עמיתיהם הסינים, ונציגי האיחוד האירופי מקיימים מאז 1998 שיחות שנתיות עם ממשלות סין.



ארה"ב אולי היתה זריזה יותר כשהצליחה להשיג דריסת רגל בסין כבר לפני כמה עשורים, אך אירופה סוגרת את הפער במהירות מעוררת הערכה: אם המסחר בין האיחוד לבין סין יגדל במחצית השנייה של השנה כפי שגדל במחצית הראשונה שלה, עד דצמבר יהפכו שני הגושים לשותפים העסקיים הגדולים בעולם.



ואולם, מדובר ביותר ממסחר גרידא. מאז השנה שעברה, האיחוד וסין מחשיבים את עצמם גם לשותפים אסטרטגיים ושיתפו פעולה בסוגיות נרחבות, מתוכניות סביבתיות ועד לתוכנית לווין הניווט "גלילאו". צרפת ובריטניה מקיימות שיחות סדירות עם מומחי ביטחון סינים, ויחידות של צבא סין מתאמנות באקדמיות צבאיות באירופה. אפילו הסוגייה הרגישה של זכויות אדם בסין, לא הצליחה לגרום נזק רציני לשותפות.



לדברי מומחים, לצמיחה ההדרגתית של "ציר סין-אירופה" - מונח שטבע החוקר דיוויד שמברו מ"מכון ברוקינס" בוואשינגטון - יכולות להיות השלכות נרחבות על מאזן הכוחות בעולם. ההשפעה הבולטת ביותר היא חוסר שקט מורגש בקרב האמריקאים - יריביהם הכלכליים של האיחוד ושל סין. "סוגיית סין תהפוך ליותר ויותר נחשבת ביחסים הטרנס-אטלנטים", אמר אברהארד סנדשניידר, מומחה לסין ומנהל במועצה הגרמנית ליחסי חוץ. "שיתוף פעולה קרוב בין סין ואירופה לא ישמח את האמריקאים. יש כאן תחרות כלכלית ואסטרטגית".



עם זאת, מומחים מציינים כי הקשרים הפוליטיים והכלכליים אמנם מתחזקים בין סין לאירופה, אך ארה"ב נמצאת תמיד בשטח. לדברי פרנסואה גודמן, מומחה לסין במכון הצרפתי ליחסי חוץ, היעדרות ממד צבאי ביחסים בין שני הגושים הוא בעת ובעונה אחת כוחו וחולשתו של "ציר סין-אירופה". "היחסים בין סין לאירופה מגוונים וחשובים, אבל לעולם לא תהיה להם את אותה חשיבות כמו היחסים בין סין לארה"ב.