עמי אראל: יש להכפיל את תקציב המדען הראשי

מאת אורה קורן

איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה דורש להגדיל התמיכה במו"פ ל-500 מיליון דולר, כדי להתמודד עם הירידה בהשקעות של קרנות ההון סיכון

עם עזרה ממשלתית לא מעטה, ההופכת יותר חיונית ככל שמעמיק המשבר, ההיי-טק הישראלי יוכל לשמור על מעמדו בעולם - כך סבור עמי אראל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה.

"אין ספק שיש פגיעה חמורה בהיי-טק הישראלי, ושאנחנו מצויים רק באמצע התהליך", אמר אראל בראיון.

לדברי אראל, איגוד תעשיות ההיי-טק והתוכנה נכנס באחרונה לפעילות מואצת מול הממשלה, ומעוניין להגדיל את תקציבי המדען הראשי במשרד התמ"ס. "כשהיתה זרימת ענק של כספי הון סיכון לישראל", אומר אראל, "תמיכת המדינה במחקר ופיתוח (מו"פ) כמעט לא היתה רלוונטית, מכיוון שכמות הכסף שיש למדען הראשי להציע לתעשייה, בניכוי תמלוגים, מגיעה ל-250 מיליון דולר".

ברבעון השלישי של 2000 השקיעו קרנות ההון סיכון יותר ממיליארד דולר בחברות ישראליות", אמר אראל.

"עכשיו המדען הראשי הוא גורם קריטי. אם הממשלה רוצה לעזור לתעשייה כדי שלא תיעלם, עליה לטפל בחוק המו"פ, ולהכפיל את התקציב נטו של המדען ל-500 מיליון דולר לשנה".

ראשי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה פועלים מול הממשלה להפיכת התשתית הרגולטורית בישראל לתחרותית יותר מול שאר העולם.

בעד הרפורמה במס

הפעילות מתמקדת בלשכת המדען הראשי ובמרכז ההשקעות במשרד התמ"ס, במטרה לשנות את חוקי התמיכה הממשלתית העיקריים בתעשייה, ולהתאימם לצורכי תעשיית ההיי-טק. האיגוד גם פועל לביצוע הרפורמה במס ולהקלות ברישום חברות.

לדברי אראל, לישראל יש יתרונות רבים על פני שאר העולם, המתבטאים בכישרונות, בתרבות תחרותית וברצון להעז. "מרכיבי הפאזל החשובים האלה מצויים כאן", הוא אומר, "אבל יש צורך ביד מכוונת - שבסופו של דבר זו הממשלה - אשר תשקיע בחינוך, כך שב'בום' הבא יהיו יותר מהנדסים".

אראל סבור כי שלב ההתאוששות של התעשייה הישראלית תלוי בנאסד"ק: "הוא יגיע כאשר יתחילו לרוץ הנפקות בוול סטריט. התעשייה הישראלית, המורכבת ברובה מחברות קטנות ובינוניות, היא תעשייה מוטת הנפקות. כדי לשקם אותה, צריך להיפתח פקק ההנפקות הציבוריות בנאסד"ק - ואולי בכמה בורסות נוספות".

"הנפקות ציבוריות הן המפתח לשרשרת המזון של ההיי-טק", אומר אראל. "בהיעדר הנפקות ציבוריות, נבלמות ההנפקות הפרטיות המקדימות אותן.

"כתוצאה מכך חברות חדשות לא מוקמות, וחלק מאלה שכבר קיימות - מפרפרות במאבק הישרדות. ההיגיון פשוט: משקיעים פרטיים היו מוכנים להשקיע בהנפקות פרטיות בהנחה שבבוא הזמן יוכלו למכור את אחזקותיהם בהנפקה הציבורית (אקזיט)".

אראל: "אני מקווה שהחברות הגדולות אינן שמחות לאידן של החברות הקטנות והבינוניות וחברות הסטארט-אפ, שזינבו בהן בשנים האחרונות.

"התפתחות ההיי-טק היא כל כך יפה וחשובה. התופעה של צעירים שהחליטו לעזוב חברות גדולות כדי להקים חברת סטארט-אפ מזכירה את ההליכה לקיבוץ או למערב הפרוע.

"אני מקווה שהרוח הזו לא תיפסק. התופעה שאמא יהודיה לא רוצה שבנה יהיה עו"ד אלא יצרן היי-טק היא בעיני חלק מהחזון הציוני. אם יש שמחה לאיד, היא נובעת מצרות עין וצרות לב".

אראל מאמין שהתגובה למשבר בעולם יכולה לסייע בשמירה על החברות בישראל: "המשבר גורם לכך שהמעבר מפיתוח לשיווק של חברות שהחלו מו"פ בישראל ורצו לשווק - איטי יותר.

"בנוסף, בארה"ב מסתכלים שוב על הגרין קארד של אנשי ההיי-טק. עדיין לא הפסיקו להנפיק אישורי עבודה, אך הסוגייה נבדקת בימים אלה. כשזמינות המהנדסים בעמק הסיליקון עולה, חברות אמריקאיות פחות מוכנות לטרוח להביא עובדים זרים".