תום עידן הסטארט אפ

מאת רוני ליפשיץ/ הארץ

קטר של חברת סנטרל פאסיפיק ממתין בצד מסילת הברזל הנבנית במערב ארה"ב, 1865. "כלכלה חדשה" בסגנון המאה ה-19 המשבר בשוק הטכנולוגיה חולף כמו גרזן לכל רוחב התעשייה. חברות ענק בארה"ב, ובהן לוסנט , סיסקו , נורטל ו-Com3, הודיעו על פיטורי עובדים. כך גם אי.סי.איי טלקום וקומברס בישראל.

ואולם, בעוד שהחברות הגדולות מדווחות על הנמכת ציפיות רווח ועל הפחתת עלויות, חברות קטנות וחברות סטארט אפ נסגרות לחלוטין, מפטרות את כל עובדיהן ונמחקות מרשימות הפורטפוליו של קרנות ההון סיכון.

משקיעים בשוק הישראלי העריכו בשבוע האחרון כי בין שליש ל-40% מחברות הסטארט אפ ניצבות בפני סגירה. "להערכתנו", אמר יאיר לפידות, מנכ"ל חברת הייעוץ נשיונל קונסלטנטס שבבעלות בנק לאומי, "כבר כעת יש ירידה של 80%-90% בהקמת חברות סטארט אפ חדשות. צריך לזכור שרוב חברות הסטארט אפ הגיעו רק לשלב הגיוס הראשון וקיבלו הון ממשקיעים פרטיים (אנג'לים). אם 5% מהן ישרדו, זה יהיה טוב".

בארה"ב העריכו באחרונה מקורות בתעשיית ההון סיכון כי ב-2001 ייסגרו 80% מחברות הסטארט אפ.

המשבר הנוכחי מוסבר בכמה גורמים: הקושי להשיג הכנסות משירותי אינטרנט, האכזבה מהאינטרנט המהיר, הקשיים לשלב בין הטלפון הסלולרי לאינטרנט והמיתון בכלכלה העולמית המשפיע על המגזר הטכנולוגי.

ואולם המכה האנושה שהמשבר מנחית על חברות הסטארט אפ מגלה כי אחד ממאפייני הבועה היה ריבוין חסר התקדים של חברות אלה. האם היתה זו תופעה ייחודית לעידן האינטרנט? למעשה, לא. בעבר, כמעט כל התעשיות החדשות החלו בתנופת יזמויות של הרבה מאוד בודדים, ורק בהדרגה, עם התבגרותה והתייצבותה של התעשייה, החלו תהליכי מיזוג שהפכו אותה לתעשייה של ענקים.

כך היה בתעשיית הרכב, הרכבות, התעופה ואפילו התקשורת. לאחר שממשלת ארה"ב החליטה בתום מלחמת האזרחים ב-1865 להקים רשת מסילות ברזל שתקשר את החוף המזרחי עם החוף המערבי, נולדה כמעט בן יום כלכלה הדומה להפליא ל"כלכלה החדשה". עשרות חברות גייסו הון בוול סטריט כדי לפרוס מסילות ברזל באזורים שונים במדינה.

המשקיעים העניקו להן הון ביד נדיבה תמורת הכנסות עתידיות שאף אחד לא ידע מהיכן יגיעו. אפילו חברת המידע דאו ג'ונס הוקמה אז במטרה לדווח למשקיעים בניו יורק על מצב מניות הרכבות בבורסה.

גם הטכנולוגיה היתה עלובה. מאות מהנדסים, יוצאי תעשיית הביטחון שנוצרה במלחמת האזרחים, הקימו סדנאות זעירות שבהן פיתחו פתרונות שונים: שסתום חדש למנוע קיטור, בלם חדש לעצירת הרכבת ומחבר חדש לקרונות. כמעט כולם, במוקדם או במאוחר, נקנו על ידי החברות הגדולות.

כך היה גם בתעשיות הרכב והתעופה. האחים רייט בנו את המטוס הממונע הראשון בסדנה לתיקון אופניים. עד מלחמת העולם הראשונה, כמעט בכל מדינה באירופה הוקמו חברות לייצור מטוסים.

ואולם ההתייצבות ההדרגתית של התעשייה הביאה ליצירת חברות ענק ולהיעלמות החברות הקטנות. כיום, כדי שיוכלו להתחרות בבואינג, נאלצו מדינות אירופה להתאחד ולהקים את חברת איירבוס.

בבחינה זו, התהליך המתרחש ב-2001 אינו תוצאה של משבר כלכלי או התפוררות תעשיית הטכנולוגיה, אלא דווקא רמז להתבגרות - הפיכתה של תעשיית הטכנולוגיה משדה קרב בין הרבה גורמים קטנים למשחק של ענקים.

מגמות אלה נצפות לאורך זמן בתחומים שונים בתעשייה. לפני 10 שנים, לדוגמה, נאבקה מיקרוסופט עם כמה חברות שסיפקו מערכות הפעלה למחשבים אישיים ותוכנות עיבוד תמלילים. כיום המחשב האישי "מצוי בידה". בתחילת שנות ה-90 היו בשימוש בישראל לפחות חמש תוכנות מתחרות לעיבוד תמלילים בעברית. כיום יש רק את מיקרוסופט. תהליך המיזוג אינו חדש בתעשיית ההיי-טק. גידול באמצעות רכישות ומיזוגים הפך לאסטרטגיה מרכזית ב-10 השנים האחרונות.

ב-2001 התראיין ג'ון צ'יימברס, נשיא סיסקו, לכתבה עיתונאית, ובתשובה לשאלה על מערך הפיתוח של החברה, הצביע בתנועה רחבה על עמק הסיליקון, מחלון משרדו שבהנהלת סיסקו, ואמר: "הנה מרכז הפיתוח שלי". המסר היה ברור: ליד סיסקו מוקמות מאות חברות סטארט אפ שאותן היא תרכוש, אם תזדקק להן.

סיסקו הוקמה ב-1986 על בסיס רעיון של שני חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון בסאן חוזה, קליפורניה. היא הונפקה בבורסה ב-1990, בעת שמכירותיה השנתיות היו 69 מיליון דולר. החברה צמחה במהירות עצומה באמצעות 61 עסקות מיזוגים ורכישות, וב-12 החודשים האחרונים הסתכמו מכירותיה בסכום כולל של 23.6 מיליארד דולר. למעשה, בנויה סיסקו מעשרות חברות סטארט אפ שנעלמו מהעולם.

כדי לענות לשאלה אם תם עידן חברות הסטארט אפ, צריך קודם כל להגדיר מהי חברת סטארט אפ. קל יותר להגדיר מה היא לא.

זו אינה חברה קטנה, שכן בחודשים האחרונים הפכו הרבה מאוד חברות גדולות לקטנות, אבל הן לא חברות סטארט אפ. זו אינה חברה המפתחת טכנולוגיה באמצעות מימון חיצוני; אי.סי.איי טלקום או קומברס, לדוגמה, מקבלות עשרות מיליוני שקלים בשנה מהמדען הראשי במשרד התמ"ס כדי לפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשים. היא גם לא חברה מבוססת טכנולוגיה; אמזון או יאהו לא התבססו על טכנולוגיה, אלא על רעיון עסקי.

אולי ניתן להגדיר את המושג חברת סטארט אפ מכיוון שונה: זו חברה המוקמת על ידי יזמים, שמנסה באמצעות רעיון חדש, טכני או עסקי, להשתלט על שוק גדול וחדש לחלוטין. אלכסנד גראהם בל המציא את הטלפון, והפך את הטכנולוגיה למנוע עסקי שהביא להקמת חברת "מא בל", סבתה ההיסטורית של T&AT. חברת דיגיטל הוקמה באמצעות הון סיכון והמציאה בשנות ה-50 את המושג מיני-מחשב. בתוך שנים ספורות הפכה לאחת מחברות המחשבים הגדולות בשוק, עד שנרכשה על ידי קומפאק ב-1998.

בשנים האחרונות היינו עדים לשני גלים גדולים של הקמת חברות סטארט אפ: עם הופעת תעשיית המחשב האישי ועם הופעת תעשיית האינטרנט. המחשב האישי יצר כמעט בן יום ענקים כמו אינטל , מיקרוסופט , אורקל , חברת Digital ,ובעקיפין את SAP ואילו תעשיית האינטרנט יצרה את אמריקה אונליין, אמזון , יאהו, אקמאי, סאן ואחרות.

המשותף לכל הדוגמאות האלה הוא שחברות הסטארט אפ נוצרות על רקע הופעתו של שוק חדש לחלוטין, השונה מקודמיו, ברמה של פרדיגמה חדשה. בשלב הראשון, כשכיוון התפתחותו אינו ברור, הענקים הישנים נבוכים וממתינים בחוסר מעש, בעוד שהחברות החדשות קובעות בעלות על "חלקות הקרקע" הלא ידועות. כלומר, חברת סטארט אפ מוגדרת במידה רבה על ידי הסביבה שבה היא פועלת.

חלקן מצליח להשתלט על גומחת שוק, ולהסתמן כעבור כמה שנים, עם התייצבות השוק, כחברות מובילות שקשה להתמודד עמן.

בישראל, מבחינה זו, קיימת אולי רק חברת סטארט אפ מובהקת אחת: צ'ק פוינט. מייסדי החברה, גיל שוויד, מריוס נכט ושלמה קרמר, לא המציאו את שיטת ההגנה על מחשבים באמצעות חומת-אש (Firewall). הם התאימו רעיון ישן מתחום היוניקס למחשב האישי, וקנו את עולמם.

בכך, הגדירו את התחום שלהם בתעשייה המתהווה של מחשבים אישיים מקושרים, וכיום קשה לזעזע את השליטה של צ'ק פוינט בתחום.

חברת הסטארט אפ היחידה המתקרבת להישג של צ'ק פוינט היא מיראביליס, מפתחת תוכנת המסרים המיידיים ICQ. החברה הוקמה בשל הבלחה רעיונית, שנבעה מהשאלה מה אנשים רוצים לעשות באינטרנט. טכנולוגית, מדובר בהישג כמעט טריוויאלי. בשבוע שעבר הגיעה ICQ להיקף של 100 מיליון משתמשים באינטרנט, וכיום היא אולי השירות המקוון הפופולרי ביותר בעולם.

במקום השלישי מבחינת חברות הסטארט אפ בישראל ניתן אולי לדרג את DSPC, שנמכרה לאינטל בסכום חסר תקדים של 1.6 מיליארד דולר - במזומן.

ההבדל היחיד בין צ'ק פוינט למיראביליס הוא המודל העסקי. צ'ק פוינט מבוססת על מכירות לצורך רווחים. ICQ, שנרכשה על ידי אמריקה אונליין, עדיין לא הוכיחה כי היא חברה רווחית, וגם לא ניסתה להוכיח זאת. הבדל פעוט, שבגללו מיראביליס תוזכר תמיד במקום השני, לאחר צ'ק פוינט.

DSPC נמכרה, ולכן קשה לומר שהשתלטה על שוק מסוים - היא הפכה לחטיבה בחברה השולטת בכמה שווקים.

על רקע זה, ניתן להבין מדוע כלכלנים, דוגמת יאיר לפידות, משוכנעים כיום שנכנסנו לעידן כלכלת הגודל בתעשיית המידע. "השחקנים הקיימים הם הכובשים של עולם הטכנולוגיה בחמש עד שבע השנים הבאות", אמר לפידות.

זאת, משום שמהפכת האינטרנט הסתיימה. הרשת תמשיך להתרחב, יצרניות הציוד ימשיכו לשדרג את הרשתות וחברות חדשות ימשיכו לספק מוצרים חדשים, טובים וזולים יותר. ואולם בעולם זה לא תוכל לקום חברה כמו אקמאי, שתציע רעיון חדש להאצת התקשורת ברשת, תשתלט במהירות על השוק העולמי ותונפק בשווי של 13 מיליארד דולר ביום המסחר הראשון שלה בבורסה.

מכיוון שגבולות השוק של טכנולוגיית האינטרנט הוגדרו, התחרות כיום היא על המחיר, האיכות והשירות. בסביבה כזו תמיד יש מקום לחברות חדשות, כשם שבעידן רשתות השיווק תמיד יש מקום למינימרקט שכונתי.

ואולם, עד שלא יתחיל להיווצר שוק חדש לחלוטין, קשה להאמין שיקומו בישראל חברות סטארט אפ, דוגמת צ'ק פוינט או מיראביליס. מההיבט הזה, תם עידן חברות הסטארט אפ - עד שיתחיל מחדש.

ות והשירות. בסביבה כזו תמיד יש מקום לחברות חדשות, כשם שבעידן רשתות השיווק תמיד יש מקום למינימרקט שכונתי.

ואולם, עד שלא יתחיל להיווצר שוק חדש לחלוטין, קשה להאמין שיקומו בישראל חברות סטארט אפ, דוגמת צ'ק פוינט או מיראביליס. מההיבט הזה, תם עידן חברות הסטארט אפ - עד שיתחיל מחדש.