הלקוח שחשף את המעילה בבינלאומי תובע מהבנק 1.5 מיליון שקל

מאת ענת רואה ואמיר הלמר



יועץ השקעות של הבנק הבינלאומי, דורון מונק, נעצר אתמול בחשד למעילה במאות אלפי שקלים. בתגובה הרשמית של הבנק הבינלאומי, לאחר שנודע על מעצרו של מונק בחשד לעבירות מרמה בניירות ערך ואופציות מט"ח ובגניבת כספים מלקוחות, נאמר: "בסמוך להתפטרותו של מונק מהבנק, באפריל 2002, הוגשה תלונה על ידי לקוח שנבדקה על ידי הבנק והועברה מאוחר יותר לרשות ני"ע ולמשטרה". הקורא התמים יכול לסבור כי הבנק הוא זה שהעביר את התלונה לגופים המוסמכים, אך ממידע שהגיע ל"הארץ" עולה כי הלקוח יזם את הגשת התלונה - ולא הבנק.



מתברר כי במארס 2002 הוגשה לבינלאומי תלונה רשמית של לקוח בקשר לפעולות שביצע מונק בחשבונותיו, לאחר שבמשך כמה חודשים ניסה לברר עם הבנק את פשר הנעשה בחשבונו. פרטים אלה עולים בין השאר מתביעה שהגיש הלקוח, מאיר אורטנר, נגד הבנק לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו מפעולותיו של מונק. אורטנר הוא זה שהעביר את החומר לרשות ני"ע ולמשטרה ובגינו נפתחה החקירה.



בתביעה על סך 1.5 מיליון שקל שהגיש נגד הבינלאומי ביולי 2003, באמצעות עורכי הדין בועז וילנסקי ועופר פירט, טוען אורטנר כי ביוני 2001 הציע לו מונק, שהיה האחראי לניהול תיק מניותיו בבנק, להתחיל לסחור באופציות על שער הדולר - השקעה אותה העריך כ"בטוחה וחסרת סיכון". לטענתו, מונק הבטיח לו שהפעילות תהיה בהיקפים שוליים והוא חתם על מסמכים שלא קרא, מאחר שמונק אמר לו כי מדובר במסמכים סטנדרטיים.



כתשעה חודשים מאוחר יותר, טוען אורטנר, צילצל אליו מנהל מחלקת ההשקעות בבנק ואמר לו שכל חשבונותיו נמצאים ביתרת חוב, אף שידע שבחשבונותיו מופקדים כ-1.3 מיליון שקל. בעקבות זאת גילה כי מונק ביצע מדי יום פעולות קנייה ומכירה במיליוני דולרים, שגרמו לו להפסדים כבדים.



בפגישה שהתקיימה בעקבות השיחה בבנק, טוען אורטנר, נודע לו שכיסוי ההפסדים נעשה באמצעות מימוש חשבונות הפק"מ, אשר שימשו, כך הסתבר לו בדיעבד, כבטוחה. לטענתו, כאשר ביקש בפגישה לזמן את מונק נאמר לו לתדהמתו כי זה אינו עובד עוד בבנק, לאחר שהתפטר. בכתב התביעה מציין אורטנר כי הוא הבין שמונק נאלץ לעזוב בגלל הפרשה וכי הבנק בדק פעולות בלתי תקינות לכאורה של מונק עוד לפני שעלה עניינו, בקשר ללקוחות אחרים.



בספטמבר 2003 העביר הבינלאומי את תגובתו לתביעה, שבה הוא כופר בכל טענותיו של אורטנר. ההתייחסות המעניינת של הבנק בכתב ההגנה היא לנסיבות עזיבתו של מונק את הבנק: "באותה תקופה היה מר מונק חולה... הבנק בהחלט ראה בו פקיד מוכשר... הוא עזב את הבנק מחמת שסבר כי יצליח לעשות לביתו ברמה גבוהה יותר מחוץ לבנק".



לפי גרסת הבנק, לאחר שנודע כי מונק עשוי להיעדר מעבודתו תקופה ממושכת עקב מחלתו הועבר הטיפול באורטנר למנהל מחלקת ההשקעות בכדי "לשמור על קשר עם הלקוח דרך יועץ השקעות אחר - ותו לא". הבנק מכחיש את טענות אורטנר לפיהן נפל קורבן למעשה תרמית מצידו של פקיד הבנק.



דובר הבנק אישר אתמול כי אכן לא הבנק היה זה שפנה לרשות ני"ע בעניין תלונתו של אורטנר וכי הבנק, שהיה בעיצומה של בדיקת העניין, שיתף פעולה עם הרשות לאחר שזו פנתה אליו. עוד נמסר מהבנק כי מעבר לתלונתו של אוטנר לא התקבלה בבנק כל תלונה של לקוח אחר בנוגע למונק.