2004 הולכת ומסתיימת, וכבר לפני מוספי סיכום השנה אפשר לומר שהאווירה בשוק ההון המקומי שונה לגמרי מזו שאיפיינה אותו בראשית השנה. אם את תקציב 2004 העביר נתניהו בקלות יחסית, הרי שהעברת תקציב 2005 תהיה קשה שבעתיים. אם חשבנו שאחרי כמה שנים גרעוניות יבוא ייצוב, באה העלאת יעד הגירעון מצד האוצר והמילה האחרונה שם עוד לא נאמרה. הבורסה בת"א, שפרחה בתחילת השנה, יורדת ברציפות מאז תחילת המחצית השניה ורק הנפקות ספורות של חברות ישראליות, בארץ ובחו"ל, הצליחו לצאת אל הפועל.
"אורח לרגע רואה כל פגע", אומר הפתגם, אבל במקרה של לן רוזן, ראש הקבוצה הישראלית בליהמן ברדרס שעושה כעת בארץ, המצב בדיוק הפוך. האמת היא שרוזן הוא לגמרי לא אורח לרגע: ליהמן ברדרס, בניגוד לבתי השקעות זרים רבים, מעולם לא הפסיקה לפעול בישראל - גם בשנות המיתון והטרור האחרונות. כשבנקים זרים סגרו פה סניפים בקצב סיטוני, ליהמן נשארה, ולא רק נשארה אלא המשיכה להציג רווחים מפעילותה גם בשנים הקשות של 2001 ו-2002. רוזן וליהמן היו בנקאי ההשקעות של טבע בעסקת סיקור וגיוסי ההון הגדולים שליוו אותה, בהנפקת האג"ח בערבות ארה"ב שביצע האוצר, והוא ליווה שורה של חברות טכנולוגיה בולטות, כמו קומברס ונס, בדרכן לוול סטריט.
"אנחנו לא מודאגים מהמצב הפוליטי בישראל", מצהיר רוזן, "נכון אמנם שצפינו שנה טובה יותר בראשית 2004 גם בכלכלה העולמית וגם כאן, אבל בסך הכל אנחנו אופטימיים לגבי השנה הבאה". רוזן מאמין שלמרות כל הבעיות המקומיות שלנו, בסופו של דבר ישראל תלויה קודם כל בביצועי הכלכלה הגלובלית, אם כי, "סביר להניח שקצב הצמיחה בישראל יפגר אחרי קצב הצמיחה העולמי".
ואם בצמיחה עולמית עסקינן, הרי שאת רוזן מדאיגים בעיקר שני דברים בהקשר זה: מחירי הנפט ויותר מזה - הגירעון העצום בתקציב האמריקאי. "אנחנו בליהמן מאמינים שמחירי הנפט הנוכחיים, באיזור שמעל 50 דולר לחבית, כבר מגולמים בשווקים. אבל יותר ויותר אנשים מתחילים להיות מודאגים באמת מהגירעון העצום שלנו, ולחשוב שרק לפני שנתיים היינו בעודף", הוא אומר. הסיבות לגירעון העצום בארה"ב הן בעיקר גידול בהוצאות הבטחוניות בעקבות המלחמה בעיראק וקיצוצי המסים שהנהיג בוש. גירעון שצומח בגלל הוצאות ביטחון וגבייה נמוכה יותר של מיסים? זה נשמע מוכר גם בעברית.
דה-רגולציה מקיפה היא חיונית
רוזן, כמו אנשי עסקים רבים בחו"ל, מפרגן מאוד לשינויים שמוביל שר האוצר נתניהו בכלכלה הישראלית ולדעתו דה-רגולציה מקיפה היא חיונית להמשך ההתפתחות הכלכלית של ישראל. האוריינטציה של הפעילות הנוכחית של ליהמן בישראל היא של בנקאות השקעות קלאסית: חיתום בהנפקות, ליווי פיננסי וכד', אבל מהלכים שמוביל האוצר, ובראשם שינוי מבנה שוק ההון הישראלי בעקבות ועדת בכר, בהחלט פותחים, לדעתו של רוזן, פתח להרחבת הפעילות של ליהמן בארץ גם בתחום ניהול הנכסים. "לא ניגשנו אמנם למכרזים הראשונים למכירת קרנות הפנסיה, לאחר בדיקה שערכנו בעניין, אבל הרעיון של כניסה לתחום קופות הגמל וקרנות הנאמנות בישראל בהחלט מעניין אותנו", אומר רוזן.
רוזן מכיר את אנשי האוצר מפעילותו במסגרת גיוסי הערבויות שביצעה הממשלה מאז 2003. אין צורך להרחיב בחשיבות התרומה של הערבויות מארה"ב, אבל רוזן חושב שכדאי לישראל לא לזנוח את הגיוסים הרגילים, שאינם מגובים בערבויות, בשוקי האג"ח בחו"ל: "ישראל פתחה את השוק הזה בסוף 1995 וזה חלון שחשוב מאוד שיישאר פתוח. בסה"כ, נתניהו עושה עבודה טובה בפעילות שלו מול משקיעים מחו"ל וצריך לשמר את הפעילות הבלתי תלויה של ישראל בשוקי ההון בחו"ל", הוא אומר.
מאמינים בטבע
גם ממפגש אחד עם רוזן אפשר ללמוד מיד שהתחום הקרוב ביותר לליבו הוא תחום הטכנולוגיה והחיבור של חברות היי-טק ומדעי החיים לשוק ההון בוול סטריט. כמי שליווה את טבע בעסקת הענק של רכישת סיקור וכמי שמכיר היטב את ההנהלה של החברה, רוזן בוחר להסתכל על חצי הכוס המלאה של האירועים שחוותה החברה בחודשים האחרונים: "אני חושב שהירידות האחרונות במניה פשוט יוצרות הזדמנות קנייה. אנחנו מאמינים מאוד בטבע, ביכולת התחרות שלה ובהנהלה" אומר רוזן.
ומה מבחינת הנפקות חדשות של ישראליות בוול סטריט? "שוק ההנפקות בוול סטריט סבל אמנם מהאטה רצינית ובמהלך אוגוסט רק כמחצית מההנפקות שהיו בוול סטריט על הפרק יצאו לפועל", מספר רוזן, "אבל בספטמבר כבר חזרנו לממוצע של 90% ביצוע". רוזן שב ומדגיש כי העובדה שחברה שמעוניינת להנפיק היא ישראלית לא מעלה ולא מורידה והכל תלוי בחברה עצמה ובשוק בו היא פועלת. במיוחד משתבח רוזן בהנפקת נס, שיצאה אל הפועל בהצלחה מרובה. "העיתונות הישראלית היתה סקפטית מאוד אפילו לגבי שווי של 300 מיליון דולר לנס, ואת ההנפקה סיימנו בשווי של כ-400 מיליון", סונט רוזן, "חלק גדול מזה צריך לייחס לרביב צולר וירון גרמאזי שעשו עבודה מצויינת אצל המשקיעים לפני ההנפקה".
עכשיו מגלגלת ליהמן הנפקת מניות נוספת, של אורמת טכנולוגיות, שאמורה לצאת אל הפועל עוד השנה. רוזן אופטימי גם באשר להצלחת ההנפקה הזו של חברה שהיא לא בדיוק חברת היי-טק אלא עוסקת דווקא בייצור חשמל בתחנות כח גיאותרמיות. פרטים עסיסים על ההנפקה והחברה אי אפשר היה להוציא ממנו, אבל נראה שמחירי הנפט הנוסקים והחזון הדמוקרטי של ג'ון קרי על מקורות אנרגיה חלופיים משחקים לטובת אורמת במגרש האמריקאי. רוזן מדבר כאמור על 2005 באופטימיות, למרות כל הקשיים. האם יש לליהמן עוד הנפקות מעניינות בקנה של חברות ישראליות? ודאי שיש, הוא משיב בחיוך, תחכו ותראו.