"המשבר יגיע לשיאו ברבעון השלישי"

מאת עודד חרמוני

האמבולנסים שחנו השבוע בסמוך למשרדי חברת קומברס בזמן שהודיעה על פיטורי 200 מעובדיה, והשומרים שהוצבו על גג הבניין כדי למנוע מהמפוטרים להתבצר או חלילה לקפוץ אל מותם, הפכו מיד לסמלי המשבר המתמשך בתעשיית ההיי-טק.

לפני שמונה חודשים בלבד, איש לא העריך שתמונות כאלה אפשריות; שתעשיית ההיי-טק הישראלית, ההצלחה הכלכלית הגדולה של העשור האחרון, שהתחננה שיתירו לה להביא עובדים זרים למילוי השורות, תגיע למצב של פיטורים המוניים, סגירת חברות, מחיקות של מאות מיליוני דולרים וחשש מהתבצרות עובדים מפוטרים במפעלים.

בתעשייה יש כיום תמימות דעים לגבי עובדה אחת: המשבר לא פסח על אף אחד. מהקרנות הוותיקות ועד החדשות, מהחברות הבורסאיות החזקות ועד חברות הסטארט-אפ הקטנות. כולם נאלצים לצמצם, למחוק ולהתייעל.

מבדיקת "הארץ" עולה כי כ-100 חברות ציבוריות ופרטיות בתחומי הטכנולוגיה פיטרו בחמשת החודשים האחרונים יותר מ-7,000 עובדים. ההערכות הרווחות בתעשייה הן שמספר המפוטרים הוא יותר מ-8,000.

כמחציתם פוטרו מעשר חברות טכנולוגיה גדולות, שמרביתן בורסאיות. חברות אלה נחשבו עד למשבר לאיתנות - אי.סי.איי טלקום, קומברס, גילת לוויינים, קומטאץ', אורכית ופלאפון. בין המפטרים הגדולים מצויות גם חברות שנסגרו, דוגמת חברת הספרים באינטרנט VersaWare מירושלים, שפיטרה 180 עובדים בשלושה גלים, וחברת האבטחה ברשת Radguard, שעל אף מאמצי ההצלה שלה, נסגרה לבסוף ופיטרה את 130 עובדיה.

"כמעט כל חברות ההיי-טק בישראל מפטרות", מעריך יורם טיץ, מנהל מחלקת ההיי-טק בפירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (קוסט פורר גבאי), המעניקה שירותים לכ-50% מחברות הסטארט-אפ בישראל. להערכתו, "הפיטורים הם של 10%-30% ממצבת כוח האדם של החברה".

גל הפיטורים הבא

בשבוע שעבר אירגנה פירמת PWC-קסלמן וקסלמן מפגש של מנהלי קרנות הון סיכון בישראל, בעקבות ממצאי דו"ח MoneyTree על ההשקעות בישראל, שפירסמה.

בדיון על המשבר שנערך בין המנהלים, היתה הסכמה כי המשבר פגע בכולם. שותף ומנהל קרן ההון סיכון BRM, ניר ברקת, אמר כי פיטורים ראשוניים הם כיום תנאי לחברות המעוניינות לחזור למסלול ההתאוששות. "חברות שלא יגיעו ליעדים שלהן אחרי פיטורים והתייעלות", אמר, "ייאלצו לפטר עובדים נוספים או להיסגר".

ההערכה הרווחת בקרב בכירי התעשייה היא שהפיטורים שנעשו עד כה הם רק הגל הראשון בגלי פיטורים גדולים יותר, שיחלו לקראת סוף הרבעון השני וברבעון השלישי של 2001. לדברי חנוך ברקת, שותף בקרן ההון סיכון אייפקס, "עוד 5,000 עובדים יפוטרו בחודשים הקרובים".

גל הפיטורים הוא חלק מתהליך של שינוי שעובר על חברות ההיי-טק הישראליות, בעקבות המשבר העולמי. חברות שהשלימו את פיתוח המוצר מתרכזות בשיווקו, ודוחות פיתוח שלמוצרים חדשים.

על כן, חלק גדול מהמפוטרים הם מפתחים, שנחשבו עד כה לבעלי מקצוע מבוקש מאוד. קיצוצים אחרים שנעשים הם במשכורות העובדים וההנהלה, המגיעים בממוצע לירידה של 10%-20% .

החברות מנסות לחסוך בדמי שכירות על ידי מעבר לאזורים זולים יותר, מקצצות בהוצאות פרסום ויחסי ציבור ובנסיעות לחו"ל.

"אנחנו חוזרים למושגים ישנים של בקרה תקציבית, שחלק גדול מהחברות כלל לא מכירות", אמר אילן בירנפלד, מנהל מחלקת ההיי-טק במשרד רואי החשבון בריטלמן-אלמגור (דלויט-טוש).

חלק גדול מהחברות מנסה להתאים עצמו לתנאי השוק הנוכחיים ולשינוי ההעדפות של הלקוחות. עד למשבר הנוכחי האמינה התעשייה בקנאות במושג Time To Market) TTM). עדיפות עליונה ניתנה להוצאת המוצר לשוק במהירות, לפני המתחרים, לעתים על חשבון טיב המוצר. בשם ה-TTM גייסו חברות כוח אדם ללא הבחנה, והוציאו הון עתק כדי להיות הראשונות בשוק.

אלא שבדיעבד, האמונה בראשוניות התגלתה לעתים כמלכודת. התברר שבמרבית התחומים השוק אינו בשל לקליטת המוצרים, וחברות רבות שהוציאו מוצרים לפני המתחרים - גילו שאין להן מתחרים, אבל גם לא לקוחות.

"אנחנו מסבירים לחברות שהלקוחות שלהם השתנו, וזה מחייב שינוי בחברה", אמר ניר ברקת במפגש הקרנות של PWC. "המודל שאנחנו מציעים להן בכדי להקטין את קצב שריפת המזומנים הוא פיטורים או הורדה בשכר. מי שלא הולך אתנו בתהליך כזה - נפלט החוצה".

לדעת ד"ר שלמה קאליש, מנהל ושותף בקרן ג'רוזלם גלובל, לא כל היזמים ומנהלי החברות מבינים את מצב השוק. "חלקם עדיין מדברים אתנו על הערכות שווי של חברות המתאימות לתקופה של לפני המשבר", אמר.

אחת המסקנות שאליהן מגיעות חברות חדשות, בשל ההאטה בשוק האמריקאי, היא פנייה לשווקים אחרים, ובעיקר אירופה והמזרח הרחוק.

אף שעד כה פוטרו אלפי עובדים, גל סגירת החברות הגדול מצוי כנראה רק בראשיתו, ועמו ההפסדים הגדולים של הקרנות. על פי הערכות, נסגרו עד כה כ-40 חברות סטארט-אפ. בשלב זה מדובר עדיין בעיקר במחיקת חברות שפעלו בתחום האינטרנט, אך בקרנות דרוכים לגל המחיקות הגדול של חברות מתחומים אחרים, שצפוי להתרחש בחודשים הקרובים.

חברות נסגרות בסתר "המחיקות מתקיימות כל יום, בקול ענות חלושה", אמר אבי זאבי, שותף בקרן כרמל. "מרבית החברות נסגרות בסתר, הרחק מעיני התקשורת ובלי הודעות לעיתונות".

באחרונה העריך אהרון מנקובסקי, שותף בקרן ההון סיכון פולריס, כי הקרנות ימחקו %30 בממוצע מחברות הפורטפוליו שלהן. להערכה זו שותפים רבים ממנהלי הקרנות, המודים כיום שכולם נפגעו. הם סבורים כי 400-200 חברות סטארט-אפ מ-900 החברות שקיבלו מימון מקרנות הון סיכון בשנים האחרונות, ייסגרו בחודשים הקרובים.

"המחסור במזומנים עדיין לא בשיאו אצל חלק מהחברות", מעריך ד"ר אייל קישון, שותף בקרן ג'נסיס. "חברה שלא גייסה בשנה שעברה, מצויה כיום במצוקת מזומנים, וללא ספק נתקלת בקשיי גיוס. עד כה ראינו בעיקר מחיקת חברות אינטרנט, אך מהרבעון השלישי נתחיל לראות מחיקות רבות של חברות בתחומים אחרים - תקשורת, תשתיות ותוכנה".

קישון מדגיש כי מצב התעשייה הישראלית טוב, לעומת מצבה של התעשייה האמריקאית. "כנראה שבישראל נעשו פחות טעויות, מכיו