בתוך כמה שנים: חלק מהכניסות לתל אביב וירושלים יחויבו באגרה

אם חשבתם שחוצה ישראל הוא הכביש היחיד שתיאלצו לשלם עבור הנסיעה בו, אתם עשויים להתבדות. אם יתממשו תוכניות שמקדם בימים אלה משרד האוצר יחד עם גופים נוספים, הרי שבתוך כמה שנים ייהפכו נתיבים בכבישי הכניסה לתל אביב לנתיבי אגרה, וכך גם אחד הנתיבים בכביש הגישה הראשי בכניסה לירושלים, מכיוון מערב.



במשרד האוצר החליטו לבחון מחדש הקמת נתיב לתחבורה ציבורית בכניסה לירושלים, בקטע שבין מבשרת ציון לכניסה המערבית לעיר, שישמש גם נתיב אגרה לכלי רכב פרטיים בשעות הגודש. בנוסף, בוחנים במשרדי האוצר והתחבורה הסבה של הכניסות לתל אביב לכבישי אגרה: מכיוון דרום דרך כביש גהה (כביש 4), מכיוון צפון דרך כביש החוף (כביש 2), ומכיוון מזרח מכביש חוצה שומרון (כביש 5). כניסה נוספת מכיוון מזרח, מכביש תל אביב ירושלים (כביש 1), מאזור נתב"ג, נמצאת כבר בשלבי מכרז מתקדמים.



סגן החשב הכללי באוצר, צבי חלמיש, מעריך כי בקרוב "המערכת כולה תעלה על מסלול של הוצאת מכרזים חדשים לכלל נתיבי האגרה, בכלל זה בכניסה לירושלים". לדבריו, הנתיב המהיר בכניסה לירושלים צפוי להיות נתיב האגרה הראשון - מלבד הכניסה המהירה לתל אביב מאזור נתב"ג, שכאמור נמצאת בשלבי מכרז מתקדמים - מאחר שהוא המוכן ביותר.



הסיבה לתוכניות הללו היא כמובן עומסי התנועה הכבדים בכניסות לתל אביב וירושלים, בעיקר בשעות הגודש, שמחייבים מתן פתרונות. על פי מחקר שביצעו החברות נתיבי איילון ונתיבי תחבורה עירונים (נת"ע) ב-2001, מדי יום נכנסים יותר מ-670 אלף בני אדם לת"א ב-320 אלף כלי רכב. על פי הנתונים, 58% מגיעים מכיוון מזרח, 22% מדרום ו-20% מכיוון צפון.



לדברי ניצן יוצר, מנהל אגף כלכלה וכספים בחברת כביש חוצה ישראל, האחראית מטעם המדינה יחד עם גופים לתכנון נתיבי האגרה, הקונספט כולו נבחן בימים אלה מחדש. "לכל אחד מהנתיבים המתוכננים יש אפיון משלו ובימים אלה אנחנו בוחנים את האפיונים השונים על מנת להתחיל בתכנון הספציפי. אין זה אומר שבכל כביש ייסלל נתיב חדש או ייסגר נתיב לתשלום, אנחנו נבחן את המסלולים אחד לאחד ובהחלט יכול להיות מצב בו נשלב בין סלילה חדשה לסגירת נתיב קיים.



"מלת המפתח בפרויקטים מסוג זה היא שילוב בין כל הגופים. החוכמה היא שמשרדי התחבורה והאוצר, חוצה ישראל, הרכבת, נתיבי איילון, מעצ ונת"ע ישתפו פעולה. המטרה היא להביא את המשתמשים לנסיעה מ'דלת אל דלת' בסרבול הקטן ביותר. כך, מי שנוסע בבוקר מירושלים לתל אביב יוכל להחנות את רכבו באזור שפירים, ומשם להמשיך בתחבורה ציבורית בזמן קצר ביותר", מסביר יוצר.



כדי להפעיל נתיב אגרה יש להכריז עליו, על פי החוק הקיים, ככזה עד לתחילת 2005. במועד זה יפוג תוקפו של חוק נתיבים מהירים, המאפשר הסבת נתיב קיים למהיר - חוק שלדברי חלמיש עומד בפני שינוי (כנראה הארכת תוקפו, ש"ק). לפני כחמש שנים הוקמה ועדה בין-משרדית שעסקה בדרכי ההתמודדות עם הגודש בכבישים. לאחר מכן הוקמו צוותי היגוי בשיתוף משרדי האוצר והתחבורה, כדי לקדם תוכניות לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית בכניסות לערים הגדולות, שישמשו גם נתיבי אגרת גודש.



עד עתה פורסם כאמור רק מכרז אחד לנתיב אגרה בכניסה המזרחית לתל אביב, מכיוון נתב"ג. מדובר בתוכנית שיזמה חברת חוצה ישראל, שלפיה יוקם נתיב מהיר בקטע שבין מחלף בן גוריון ועד לכניסה לנתיבי איילון. בנוסף, יוקמו חניון במחלף שפירים (1,000 מקומות חנייה) ומערך שאטלים (שירותי הסעה), שיסיעו את החונים בלא תשלום לכמה מקומות מרכזיים בתל אביב. ועדת המכרזים הבין-משרדית לעניין ההקמה והתפעול של הנתיב קיבלה בשלב המיון המוקדם ארבע הצעות לפרויקט.



לדברי יוצר, הפתרון לעומסי התנועה בכניסות לערים חייב להיות משולב. "יש לדאוג להקמת נתיבי תחבורה ציבורית ואגרת גודש, להגביל את תקני החנייה בערים, להקים חניוני חנה-וסע בכניסות לערים ולעודד נסיעה בתחבורה ציבורית באמצעות הגברת המודעות ומתן תמריצים לנוסעים".