ריבלין מסרב לגלות מתי יתקיים מכרז תדרי ה-LMDS

מאת הדר חורש

בשבוע שעבר סירב משרד התקשורת לחשוף סוד שמור: מתי יתקיים המכרז לתדרי הגישה האלחוטית (LMDS). בעת הגשת הבקשות להשתתפות במכרז, ב-4 באפריל, התחייב המשרד שבדיקת כשירות המועמדים תושלם בתוך 90 יום. ואולם לא ניתנה התחייבות לגבי מועד קיום המכרז, שיאפשר את פרישת התשתיות לתחרות בבזק.

משרד התקשורת אמור לחלק את שלוש חבילות התדרים במכרז שיתקיים בין ארבעה מציעים: סלקום, אופק, קווי זהב וברק. שלוש חברות יזכו בתדרים, והרביעית תמהר להתמזג עם הזוכה.

עלות כל אחת משלוש הרשתות שאמורות לקום היא כמה מאות מיליוני דולרים. לאף אחת מהחברות, למעט סלקום, אין סיכוי לגייס את הסכום הנדרש, ואיש ממנהלי החברות אינו חושב שחזונו של משרד התקשורת להקים שלוש רשתות מתחרות לבזק מציאותי. בעת שעולם התקשורת התהפך על פיו, קפא משרד התקשורת בזמן, והוא מנסה לכפות על שוק התקשורת הסדרים אנכרוניסטיים.

שרשרת המזון מתנתקת

שנתיים נקפו מאז התחיל המשרד לגלגל את רעיון התחרות בבזק באמצעות תדרים אלחוטיים. כשנכנסו החברות לתהליך ההכנה, נראה היה שאינן צריכות לדאוג יתר על המידה לתנאי המימון. ספקי המערכות היו נכונים להעניק למקימי הרשתות אשראי נדיב, ובלבד שירכשו את הציוד שלהם. שוקי ההון העניקו למיזמי התקשורת הערכות מטורפות, והנפקה מוצלחת אחת החזירה לכיסי היזמים את השקעתם בתוך זמן קצר. כך הוקמו פרטנר הישראלית ועשרות חברות תקשורת בעולם.

קריסת שוקי ההון ניתקה את שרשרת המזון הזו. אין כיום ספק ציוד או בנק המוכנים לממן חברת תקשורת שאין לה תוכנית עסקית המצביעה על סיכוי טוב להחזר השקעה בטווח של 5-6 שנים. לאף אחת מחברות התקשורת החדשות אין תוכנית עסקית כזו.

שתיים מהחברות המבקשות להתמודד נתונות במצב לא פשוט. אופק, שהקדימה את המתחרים בהיערכות לתחרות, נהנית מהגיבוי של יורוקום, חברת השקעות חזקה בבעלות שאול אלוביץ ואריסון השקעות. ואולם בכל חודש החולף ללא הכנסות וללא מקורות מימון, מפסידה החברה כמיליון דולר. בעלי השליטה בחברה מחפשים בעולם משקיעים ושותפים - בינתיים ללא תוצאות. המו"מ עם חברת נורטל, שאמורה היתה להקים את מערכת התקשורת ולתת לה מימון ראשוני, נקלע לקשיים.

בד בבד נדרשת יורוקום להזרים עשרות מיליוני שקלים לחברת הלוויין. אופק נאלצה לשנות את תוכניות ההקמה שלה ולצמצם את היקף הרשת המתוכננת ואת מאפייניה, אך בכל זאת אינה מצליחה לגייס את הסכומים הנדרשים לבניית הרשת.

גם מצבה של קווי זהב אינו ברור. בעקבות פרישתה מהשותפות של חברת עורק נהפך אליעזר פישמן לבעל השליטה בחברה, כשהשותפה השנייה, טלקום איטליה, מחזיקה במניות מיעוט של 26%. פישמן נמנה עם בעלי חברת הכבלים ערוצי זהב, המבקשת רישיון לספק שירותי אינטרנט מהיר וטלפון. ברור לו שקבלת רישיון התקשורת בכבלים תחייב אותו להיפטר מהשליטה בקווי זהב.

פישמן צפה כמובן את הבעיה, והציע לטלקום איטליה לקבל לידה את השליטה בקווי זהב. האיטלקים הודו לו בנימוס, ונשארו עם אחזקות מיעוט של 26%. כיצד תוכל קווי זהב להיכנס לפרויקט יומרני של מאות מיליוני דולרים עם עתיד מעורפל כל כך לגבי השליטה והבעלות על החברה? "קווי זהב ממשיכה להיערך לתחרות הפנים-ארצית", הצהיר המנכ"ל, רם בלינקוב. בשוק התקשורת הטילו ספק ברצינותה של ההיערכות.

לחברת ברק מבנה בעלות מעניין: קבוצת כללקום מחזיקה ב-44% ממניות החברה, חברת התקשורת האמריקאית ספרינט ב-25%, פראנס טלקום ב-10.5%, דויטשה טלקום ב-10.5%, וחברת מתב מחזיקה ב-10% ממניותיה. מתב, כמו פישמן, תצטרך לוותר על חלקה בחברה עם מתן רישיון התקשורת לחברות הכבלים. אבל מבחינת ברק זו בעיה שולית. למרות העוצמה הפיננסית של בעלי מניותיה, אין היא מצליחה לפתור את בעיות המימון בהקמת הרשת שלה. תוכניתה להתבסס על אשראי ספקים קרסה כשהוגשו הצעותיהם של שני המתמודדים בשלב האחרון של המכרז שקיימה - סימנס ואריקסון.

שינוי מהותי בתנאי המכרז

קשיי המימון של אופק וברק מלמדים בעיקר על הבעייתיות של התוכניות העסקיות שלהן: בנקים וספקים היו שמחים להעמיד לרשותן את המימון אם היו משתכנעים כי תוכניות אלה יחזירו את ההשקעה. בתנאים הנוכחיים מתחיל להתברר למשרד התקשורת כי אין טעם לקיים את מכרז התדרים ולחלק רישיונות לחברות ללא שינוי מהותי בתנאי המכרזים.

בסוף השבוע שעבר התברר כי משרד התקשורת התחיל לדון עם החברות על ביטול הדרישה לשירות אוניוורסלי באזורי הזיכיון. כלומר, כפי הנראה לא יחויבו החברות לספק שירות לכל דורש. בראיון לאתר TheMarker העלה שר התקשורת, ראובן ריבלין, הצעה משונה: לפטור את המתחרות בבזק מחובת שירות אוניוורסלי תמורת "כופר" שישלמו לבזק. כופר משלמים בדרך כלל במסגרת עסקה להחזרת חטופים. ריבלין בוודאי יבחן גם דרכים אחרות לשחרור שוק התקשורת מהמונופול.

אבל בכך לא די. משרד התקשורת יהיה חייב להעניק לחברות פרק זמן נוסף לניסיון מיזוג ביניהן. כפי שפורסם, שיחות המיזוג בין אופק לסלקום מעולם לא נפסקו, למרות דרישת משרד התקשורת שייפסקו עד לאחר קיום מכרז התדרים. אגב, דרישה זו אינה מעוגנת בסמכויותיו החוקיות של המשרד, ואין לה הצדקה עניינית כל עוד לא קבע המשרד מועד מוגדר לקיום המכרז.

ברק וקווי זהב חייבות להצטרף למיזוג הזה. הבעיה היא שמיזוגן יגרום להקמת חברה השולטת ב-55%-65% משוק השיחות הבינלאומיות, צעד שהממונה על ההגבלים מתנגד לו. פתרון יצירתי עשוי להציע הפרדה עסקית בין פעילות שתי החברות בתחום התקשורת הבינלאומית לבין פעילותן בתחומי האינטרנט ושירותי התקשורת המקומית.

משרד התקשורת תומך עקרונית במיזוגים שיאפשרו להקים חברת תקשורת בעלת משקל, שתוכל להתחרות בבזק לפחות בתחום תקשורת הנתונים והאינטרנט לעסקים.

אבל כדי להתאים את המדיניות בפועל לעקרונות, יהיה על המשרד לשנות את תנאי המכרז. אין סיבה להציע שלוש חבילות תדרים כשלכל המעורבים ברור שאין מקום ליותר מחברה אחת, ולכל היותר, באופן זמני, לשתיים.