החשב הכללי, ירון זליכה: יהיה זה פשע שלא לאשר בכנסת חוק "עושי שוק"; הפעלתו תחסוך למשרד האוצר 3 מיליארד שקל

החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, אומר כי "יהיה זה פשע שלא לאשר בכנסת את תיקון מספר 14 לחוק מלווה המדינה שנועד להנהיג רפורמה בשוק האג"ח הממשלתיות באמצעות קבוצה מצומצמת של 'עושי שוק'".



התיקון לחוק נועד לשנות את ההסכמים בין הממשלה לבין "עושי השוק" המוכרים את האג"ח לציבור באמצעות תנאי סף חדשים שבהם יחוייבו מטעם האוצר. במרכז התנאים החדשים תנאי של הון עצמי בסכום של 100 מיליון דולר למי שיעסוק במכירת אג"ח.



בהופיעו בפני ועדת הכספים שדנה בהצעת החוק אמר זליכה שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה שבסחורה שלה יקחו התחייבויות וסיכונים מי שאין להם איתנות פיננסית.



זליכה העריך כי הפעלת החוק תחסוך למשרד האוצר 3 מיליארד שקל שמופנים היום לבנקים ולברוקרים. הוא העריך כי מספר עושי השוק יהיה בין 10 ל-15 ויתייצב על 12.



"המדינה היחידה בעולם שבה איגרות החוב הממשלתיות לא נסחרות על ידי בנקים זרים היא ישראל. התיקון לחוק נועד לשנות מצב זה", הסביר זליכה.



נציגי איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים מתחו ביקורת על הצעת החוק ואמרו כי הוא מציב להם תנאי סף לא רלוונטיים של הון עצמי מינימלי בסך של 100 מיליון דולר, כך שיימנע מהם להשתתף ב-85% מהמכרזים.



נציגי האיגוד טענו כי הרפורמה המוצעת עלולה להגדיל את כוחם המונופוליסטי של הבנקים הגדולים ואת הריכוזיות בשוק ההון המקומי: "לא הוכח שהשיטה החדשה עדיפה על זו הנהוגה כיום, כאשר בעולם המגמה היא הפוכה".



עוד הוסיפו הנציגים כי הקטנת מספר המשתתפים עלולה להגדיל את עלות גיוס ההון לממשלה וגם לייקר את העמלות ללקוח הסופי. שיטת המסחר הנוכחית לדבריהם אינה מהווה חסם לכניסת משקיעים זרים. בשנים האחרונות הגדילו הזרים את מעורבותם בשוק ההון המקומי בעיקר כפונקציה של משתנים כלכליים וגורמי סיכון.



עוד אמרו כי החוק המוצע פותח דלת לעושי שוק לבצע מניפולציות תוך ניצול בלתי חוקי של מעמדם ונותנת בלעדיות לעושי השוק הראשיים פוגעת בחופש העיסוק של מי שלא יוכל לשמש כעושה שוק ראשי. "אין בעיית סחירות בשוק האג"ח. מחזורי המסחר גדלים באופן רצוף בשנים האחרונות ומגמה זו צפויה להימשך גם ללא רפורמה בשוק ההון הראשי".



פרופ' דוד לבהרי, שהופיע בשם איגוד חברי הבורסה, אמר כי הנחת האוצר שהוצאת המשתתפים הקטנים מהשוק תוזיל את מחיר האג"ח עדיין טעונה הוכחה. לדבריו, לפי כל מודל כלכלי המחיר שהממשלה תשלם יעלה. אין סיבה לשנות את כללי המשחק ולמנוע מקופות הגמל קרנות הנאמנות והפנסיה לגשת ישירות למכרזים אלא רק באמצעות הבנקים.



עו"ד אלי זהר, שהופיע אף הוא מטעם האיגוד, אמר שכבר מתנהל מו"מ סודי בין הבנקים לבנק ישראל בהקשר לרפורמה שאין משתפים בו את חברי האיגוד וזאת בניגוד לכללי השוויון והפתיחות המחוייבים בשוק ההון.



לדעתו, הרעיון לעודד באמצעות הרפורמה את כניסתם של בנקים זרים לשוק האג"ח הוא חיובי אם לא ייפגעו שותפים אחרים שתרומתם לשוק אינה פחותה מזו של הבנקים.



זליכה דחה את הביקורת וכינה את המתנגדים בשם "הקוזקים הנגזלים". לדבריו, הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, שהשתתף בקבלת ההחלטות, לא היה נותן את ברכתו לרפורמה אם היתה פוגעת בתחרות. התחרות בשוק הזה נמדדת לא על פי מספר המתחרים אלא לפי עוצמתו של כל אחד מהם.



נציגי הבנקים הזרים - סיטי בנק ודויטשה בנק - ציינו כי גורם הנזילות מנע מהם את הכניסה לשוק עד כה.