מנכ"ל CIBC ישראל: "גם כשפתחו את השוק לחברות הביטוח וקופות הגמל זה לא קרה ביום אחד"

השוואת שיעורי המס על ניירות ערך זרים ב-2005 היתה אמורה לחשוף את המשקיע הישראלי לעולם הגדול. הרפורמה, גם אם תהיה חלקית, תאפשר לציבור להתלבט בין מיקרוסופט לאינטל, ולא רק בין מניות תל אביב 25. ‏לכאורה, סיבה למסיבה בחדרי המסחר של הברוקרים הזרים, אבל ב-CIBC לפחות מצננים את ההתלהבות.



"ב-1 בינואר מספר האנשים שלי בחדר המסחר לא יוכפל", מסביר מנכ"ל CIBC ישראל, אודי גלברד. "הבנקים אמנם נערכים לכך, כמו כל מי שמפחד שהנכסים יברחו לו, אבל זה אינו קורה ביום אחד. גם כשפתחו את השוק לחברות הביטוח ולקופות הגמל זה לא קרה ביום אחד. לגבינו ספציפית, יש מיליון דרכים להשקיע בחו"ל, ורק אחת מהן זה ברוקראז'", הוסיף.



גלברד מנהל את הסניף הישראלי של בנק CIBC הקנדי, סניף שעובד בעיקר מול גופים מוסדיים או לקוחות גדולים. גופים מוסדיים אלו משקיעים רק נתח זניח בלבד במניות ואג"ח זרות, פחות מ-3% מתיק ני"ע הסחירים שלהם - ללא חברות הביטוח.



בחברות הביטוח המצב שונה, ושיעור ההשקעה שלהן בניירות ערך זרים הוא 17% מתוך התיק המנייתי שלהן. גלברד מציין כי המספרים אכן נמוכים, אבל הם נמצאים בעלייה מתמדת. "בחברות הביטוח זה בולט מאוד, וגם באחוז ההשקעה של קופ"ג. המספרים פשוט עולים כל חודש", הוא מסביר. הלהיט העכשווי, תעודות הסל, כבש בקלות יחסית גם את יעדי ההשקעה של הגופים המוסדיים בחו"ל. "90% מההשקעות שלא בחברות ישראליות בחו"ל הן בתעודות סל, כשהפופולריות ביותר הן ה-QQQ שעוקב אחר מדד נאסד"ק 100, הספיידר שעוקב אחר סטנדרד אנד פורס, הדיימונד שעוקב אחר דאו ג'ונס, ותעודת הסל שעוקבת אחר ניקיי היפאני.



"למוסדיים קל יותר להעביר החלטת השקעה בתעודת סל מאשר במניה ספציפית. בנוסף, לגופים האלו אין 300 אנליסטים כמו לפידליטי, אז הרבה יותר הגיוני וקל להתמקד בסקטור במגזר כללי באמצעות תעודת סל מאשר במניה בודדת", הוא אמר.



הגיור של תעודות הסל לבורסה בתל אביב זכה להצלחה רבה בישראל, אבל גלברד אומר שעסקיו לא נפגעו בשל כך. "מצד אחד הופעת תעודות הסל גרעה חלק מהפעילות שלנו כי גופים קנו אותן בישראל עקב העדפת המיסוי שעדיין קיימת. אבל מצד שני, היקף הפעילות בתעודות סל עלה", הסביר. השוואת שיעורי המס על מניות, וכנראה גם על אג"ח, עשויה להקהות את האטרקטיוויות של ניירות הערך המקומיים. ואולם, נראה כי עולם החברות הישראליות עדיין יתווה חלק מהחלטות ההשקעה של הגופים בישראל. "גם כשמוסדי בוחר מניה זרה, הרבה פעמים היא קשורה בצורה כזו או אחרת למניה ישראלית. לדוגמה, השקעה בסאנדיסק האמריקאית, שמתחרה באםוסיסטמס הישראלית או בחברות שמייצרות צגים שטוחים, ענף שבו פועלת גם אורבוטק. לא רבים מתלבטים בהחלטות השקעה בין אינטל למיקרוסופט. לגבי האג"ח זהו סיפור שונה. קודם כל, איני צופה יותר מדי מקרים שבהם הריביות בחו"ל יהיו אטרקטיוויות יותר מאלו בישראל. בנוסף, הישראלים תמיד יהיו מוטי אג"ח ישראליות, כי לאדם הפרטי יש ראיית סיכון אחרת של ישראל. מבחינתו, ישראל היא מדינה חסרת סיכון", ציין גלברד.