וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בית משפט השלום חייב באחרונה את חברת אוויס לפצות צד שלישי שנפגע מרכב שכור שנהגו לא אותר

צבי הראל

24.10.2004 / 9:07

אוויס טענה כי היא משמשת כחברה להשכרת רכב לנהיגה עצמית ואינה אחראית בגין נזק שנגרם, אם אכן גרם, שוכר הרכב או מי מטעמו שאינו ידוע לה. בדו"ח התאונה שהגישה התובעת מצוין אך ורק שמו של הנהג הפוגע



האם חברה להשכרת רכב חייבת לפצות צד שלישי בגין נזק שגרם רכבה השכור כאשר נהג הרכב (השכור) לא אותר?



שאלה זו עמדה באחרונה במרכזו של פסק דין תקדימי שניתן על ידי שופט בית משפט השלום בתל אביב, דוד גלדשטיין. התובעת בתיק זה היא חברת ניו קופל, שרכבה נפגע בינואר 2002 בהרצליה, על ידי רכב בבעלותה של חברת ההשכרה אוויס דן רכב ותחבורה. ברכב השכור נהג שי יעקב. הרכב נשכר על ידי חברת מועדון הקפה. נזקי הרכב של חברת ניו קופל היו 4,053 שקל לרבות שכר טרחת שמאי.



בהסכם החכירה בין אוויס לבין חברת מועדון הקפה הוצהר כי רכבה של אוויס מבוטח בביטוח חובה וכן ביטוח אחריות כלפי צד שלישי (רכוש) עד לסכום של 100 אלף דולר. התובעת טענה כי נוצרת יריבות ישירה בין התובעת, שרכבה ניזוק, לבין אוויס ולכן קיימת עילת תביעה. לכן גם קמה חבות של אוויס לשלם לה את מלוא נזקיה.



אוויס טענה להגנתה כי הנהג לא אותר על ידי התובעת. לדבריה, היא משמשת כחברה להשכרת רכב לנהיגה עצמית ואינה אחראית בגין נזק שנגרם, אם אכן גרם, שוכר הרכב או מי מטעמו שאינו ידוע לה. בדו"ח התאונה שהגישה התובעת מצוין אך ורק שמו של הנהג הפוגע. כל שכתב נהג הרכב התובעת היה מפיו של אותו נהג שמסר גם את שם החברה החוכרת שאינה קיימת יותר. מטעם התובעת העיד הנהג.



בסכמו את טענותיה של חברת אוויס כתב השופט גלדשטיין כי טענתה העיקרית היא שאין חברת השכרת הרכב אחראית לעוולת הנזיקין שבוצעה על ידי מי ששכר רכב ממנה. טענה זו של הנתבעת, ציין השופט, מבוססת על עקרון יסוד בדיני הנזיקין: שבדרך כלל אדם חב בגין עוולתו שלו בלבד ואין הוא אחראי לעוולות הזולת.



השופט חייב את אוויס במלוא סכום התביעה, לא לפני שהסתייע גם בפקודת התעבורה. זו קובעת כי אם נעשתה עבירת תעבורה ברכב - רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג בו באותה שעה "זולת אם הוכיח מי נהג ברכב". השופט האיר כי סעיף זה קובע חזקה שבדין כי הבעלים הרשום של הרכב הוא זה אשר ביצע את העבירה, אלא אם כן הוכיח כי מאן דהו אחר, נהג ברכב אותה שעה. לדעת השופט, כי גם אין תחולה לפקודת התעבורה בתיק זה "יש ליישם את תכליתו בתביעת הנזיקין ולהטיל על הבעלים של הרכב להוכיח מי הנוהג בו ושלא היה שולחו. השופט היה ער לקושי לאתר את הנהג אולם ברור לו כי לאוויס "הכלים הטובים לעשות כן בהיותה בקשר חוזי עם מעסיקתו - חברת מועדון הקפה.



לדעת השופט, קבלת טענת חברת אוויס היא מרחיקת לכת: לדעתו, אין להעלות על הדעת כי בעליו של רכב (במקרה זה אוויס) שהיה מעורב בתאונה ייפטר מאחריותו לנזקים שנגרמו באמצעות רכבו, "בעוד הוא אינו מוסר או אינו מנסה לאתר מידע אודות מי שנהג ברכב באותה שעה". והוסיף השופט בדוגמה: "טול לדוגמה מקרה של תייר הנוהג ברכב שכור, או עובד חברה שנוהג ברכב שכור של החברה, ואינו מוסר פרטים או נעלם. האם במקרים אלה נפטור את בעל הרכב מהמצאת פרטים לגבי זהות הנוהג?"



ומהכלל לתיק זה: הנהג לא מסר פרטים מלאים על זהותו - אלא רק את שמו. למעשה, פסק השופט, אוויס לא הוכיחה מי נהג ברכב באותה שעה. מעבר לכך: היא מנעה מהתובעת מלקבל פרטים נוספים על זהותו של הנהג כאשר היתה בקשר חוזי עם חברת מועדון הקפה - שאינה קיימת עוד. השופט מצביע על הסכנה לציבור בעלי הרכב בישראל אם היה מקבל את טענותיה של אוויס: "אם היתה מתקבלת טענת אוויס כי אין על משכירת רכבים כל חבות, אזי כל הרכבים המושכרים, המעורבים בתאונות - וכיום הם רבים - היו הנפגעים מהם בנזקי רכוש נשארים ללא תרופה לנזקיהם אך ורק מאחר וזהות הנוהג אינה ידועה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully