כ-32% מהשכירים השתכרו פחות ממינימום ב-2002

כמעט 32% מהשכירים השתכרו פחות משכר המינימום בשנת 2002 - לעומת 29%, שהשתכרו ברמה זו שנה קודם לכן. כך מתברר מדו"ח חדש של הביטוח הלאומי על ממוצעי שכר ביישובים שונים בשנים 2001 ו-2002.

מצבם של כ-200 אלף העצמאים היה אף קשה יותר. הכנסתם של יותר מ-41% מהעצמאים היתה נמוכה משכר המינימום, ושכרם הממוצע ירד ל-6,434 שקלים, ירידה ריאלית של 15% לאחר שבשנת 2001 הוא ירד ב-3%. לעומת זאת, השכר החודשי הממוצע במשק באותה שנה היה 7,619 שקלים.

עוד נמצא כי רמת השכר הממוצעת בערים מבוססות היתה גבוהה פי ארבע ויותר מרמת השכר ביישובים עניים. השכר הממוצע הגבוה ביותר נרשם לשכירים בסביון, 18,694 שקלים, בקיסריה, 15,215 שקלים, וברמת אפעל, 14,948. השכר הנמוך ביותר נמדד אצל השכירים בג'סר א-זרקא, 3,849 שקלים, ובמג'דל שמס ומודיעין עילית, כ-4,230 שקלים.



שכר הנשים לפי שעה נמוך ב-20% משכר הגברים

נשים השתכרו בשנת 2002 כ-60% מהשכר הממוצע של הגברים, כנראה בגלל שעבדו פחות שעות. בחישוב על פי שעה שכרן של הנשים היה נמוך ב-20% משכר הגברים. הנתונים מראים עוד ששכרן של משפחות עלה ככל שמספר ילדיהן עלה - עד לשלושה ילדים. לאחר מכן הוא ירד. למשל, משפחה עם שלושה ילדים השתכרה בממוצע 13,382 שקלים בחודש - אבל שכרה של משפחה עם ארבעה ילדים ויותר היה 8,420 שקלים.

בערים הגדולות, ההכנסה הממוצעת של משפחות היתה גבוהה ביותר בתל אביב - 16,269 שקלים, לאחר מכן בראשון לציון, 15,281 ובחיפה 15,054. בירושלים ההכנסה המשפחתית הממוצעת היתה נמוכה מהממוצע הארצי - 9,752, לעומת 12,529 שקלים.

הנתונים מראים גם שככל שעולים חדשים שוהים בישראל זמן רב יותר, כך שכרם עולה. למשל, השכר החודשי הממוצע של עולה שהגיע ארצה בתחילת שנות ה-90 היה 6,310 שקלים - גבוה ב-40% משכרו של עולה שהגיע בין השנים 1995 ל-2002. אבל ככלל, שכרם של עולים שהגיעו אחרי 1990 היה כ-73% מהשכר הממוצע לחודש עבודה של כל השכירים במשק.

הדו"ח השנתי מתבסס על נתוני שכר של יותר מ-2.5 מיליון מבוטחים בביטוח הלאומי שעבדו בשנת 2002. הוא נכתב על ידי ז'ק בנדלק, ממינהל התכנון והמחקר של הביטוח הלאומי.