כל חבר קיבוץ יכול היום לדעת שמשכורת הברוטו של עובד בחדר האוכל היא 3,740 שקלים לחודש, ולעומתו, יו"ר מגזר (מקביל ליו"ר דירקטוריון) מקבל 29,900 שקלים, ברוטו. זה "חומר נפץ", אומרים בתנועה הקיבוצית לאחר פרסום סקר השכר בתנועה. הסקר, שהוזמן על ידי מחלקת משאבי אנוש של התנועה ונערך בידי חברת "פילת", מציג את שכרם הממוצע של 120 משרות בענפי הקהילה והמשק של הקיבוצים.
36 קיבוצים ניאותו להעביר את נתוני שכרם של 3,000 חברי קיבוצים. הסקר כולל את נתוני השכר בקיבוצים שבהם הונהגה שיטת שכר דיפרנציאלי, וכן נתונים של הקיבוצים "השיתופיים" - אלה ששמרו על הדגם השוויוני. תוצאות הסקר הן ממוצעי השכר.
"מדברים על המדרכה", הוא הכינוי הרווח לשיחות לא פורמליות של חברי קיבוץ, אף על פי שמפגשי המדרכה הולכים ומצטמצמים ורבים נפגשים ביעף זה מול זה בנוסעם ברכבם הפרטי. "שיחות המדרכה" הפכו בשנים האחרונות לניסיון לנחש "מה היא משכורתו של מנהל הקהילה או מרכז המשק". החל מסוף השבוע נתוני השכר הפכו לסוד גלוי, ועיתונות התנועה הקיבוצית, "הדף הירוק" ו"הקיבוץ", אף פירסמה בהרחבה את הנתונים העסיסיים.
בשש השנים האחרונות יותר ממחצית מבין 270 הקיבוצים עברו או נמצאים בתהליכי מעבר לדגם "הקיבוץ הדיפרנציאלי-המתחדש" - שבו יש חלוקת תקציבים לחברים בהתאם לתרומה, לתפקיד או לוותק. בקיבוצים אלה יש גם אפשרות לשיוך דירות לחברים. באותם קיבוצים גם אומצה "רשת הביטחון" - ערבות הדדית לטובת חברים עם צרכים מיוחדים, קשישים או חולים, שממומנת על ידי מסי קהילה שמפרישים החברים; 37 קיבוצים מתנהלים על פי מודל שמשלב מאפיינים שיתופיים עם אלמנטים של תגמול חברים על עבודה ומאמץ; 90 קיבוצים עדיין שומרים על הדגם השיתופי.
"מטרת הסקר לעשות מכנה משותף בין הקיבוצים", מסבירה דפנה קנטור, מנהלת משאבי אנוש בתנועה הקיבוצית וחברת קיבוץ דליה, "העבודה שלנו בתנועה, שלא כבעבר, אינה פיקוח. תפקידי הוא לתת כלים. הסקר הוא סופו של תהליך שהוביל צוות שטיפל במדיניות התגמול. לא עסקנו רק בשכר, אלא גם בדברים נוספים שיוצרים מוטיווציה, וכסף הוא לא העיקרי שבהם. אותם דברים, כמו הוקרה, טיפוח, חדשנות, אתגרים, קיימים בקיבוצים מימים ימימה, ובהם יש לנו יתרון על פני אחרים. החלטנו שצריך לתת כלים שיוצרים הגינות ושותפות, ולהראות שיש שיטה וסדר".
בתנועה הקיבוצית מצביעים על כמה עובדות מעניינות: מקבלי המשכורות הנמוכות, למשל, עובד חדר אוכל (3,740 שקל בחודש); עובד מחסן הבגדים (3,996); ועובד חנות השירות (4,154), משתכרים יותר משכר המינימום במשק. לעומתם, בעלי המשרות הבכירות, משתכרים פחות ממה שמשתכרים מקביליהם "בחוץ".
"העובדות האלה שימחו אותי", אומרת קנטור, על כך שמהסקר עולה כי עדיין אין פערים קיצוניים בקיבוצים. "בלי פערים לגמרי, אי אפשר ככל הנראה. הרכבת יצאה לדרך ואי אפשר לעצור אותה", היא אומרת. בתנועה מודים ש"פרסום הסקר הוא רגיש מאוד, אם כי לטווח הארוך הפרסום מבורך. טוב שלמערכת יהיו תשובות לחבר, וטוב שלמנהל משאבי אנוש תהיה מעין פלטפורמה לחלוקת התקציבים לחברים".
אמרי רון מסכים עם קנטור והנהגת התנועה רק על דבר אחד - על כך שטוב שהסקר פורסם. רון, חבר משמר העמק ולשעבר ח"כ ומזכיר הקיבוץ הארצי, אומר כי היום הוא עושה את התפקיד החשוב בחייו - מזכיר "הזרם השיתופי". הזרם מייצג את הקיבוצים שדבקים במודל הקיבוץ המסורתי, ומהווה מעין משקל נגד להנהגת התנועה, שדוגלת בשינוי כתנאי להישרדות הקיבוצים.
"הטבלה הזאת טובה להסברה שלנו", אומר רון, "כעת אנשים רואים את הפערים. בדרך כלל מעבירי השינויים בקיבוצים, אומרים לחבר: 'אתה יכול לדעת רק מה המשכורת שלך ולא מה משכורתו של השכן'. זה סוד בקיבוצים, למרות שמדובר באגודה שיתופית". לטענתו, הסקר לא מציג את התמונה האמיתית "ובמציאות יש קיבוצים עם פערים של 1:12. יש מנהלים שמקבלים כמעט 40 אלף שקלים, בעוד שמטפלת או עובד גידולי שדה מרוויחים שכר מינימום. מי שעושה את דירוג המשכורות הם אנשים שהתמחו בחברות כוח אדם חיצוניות, וכעת הם מייבאים את הפערים לקיבוצים. ב-20 השנים האחרונות התרחבו הפערים בישראל מ'פערים סקנדינוויים' ל'פערים אמריקאיים'. כעת מהפכת המנהלים מגיעה לקיבוצים. שכבת המנהלים לא עומדת בפיתוי ורוצה 'משכורות ישראליות'".
את המעבר לחלוקת משכורות בקיבוצים מכנה רון "מהלך קטלני", ואת הקיבוצניקים שנאבקים על שוויון בחברה הישראלית הוא שואל "כיצד הם יכולים לעשות פערים בביתם ובמקביל לחנך לצדק ושוויון".
"שוויון" בקיבוץ: מנהל מרוויח פי 10 מעובד חדר אוכל
אלי אשכנזי
25.10.2004 / 8:13