שורטים על מניות - התקנות שאושרו אתמול צפויות להקל על ביצוע עסקות

מאת אורי וינברגר

לאחר תקופת הבשלה ארוכה התקבל אתמול בוועדת הכספים של הכנסת אישור לתיקון כללי הבורסה לביצוע עסקות למכירת מניות בחסר (Short) בבורסה של תל אביב. תיקון זה יאפשר החל מהיום לחברי הבורסה להקים מאגרי השאלה של ניירות ערך, יקל עליהם לסגור שורט טכני תוך יומי (צעד שמסייע לסוחרי היום) ויאפשר לבצע שורט כנגד מק"מ למסירה עתידית ללא צורך בהשאלת המק"מ. בנוסף, יקל התיקון על המשקיע שמכר בחסר בתל אביב מניה דואלית המוחזקת על ידו בבורסה חו"ל. אותו משקיע לא יידרש להפקיד ביטחונות בגין המכירה.

במסגרת התיקון יהיה רשאי חבר בורסה לפעול באמצעות מאגר השאלות שינוהל על ידו, באופן שניירות ערך (מניות ואג"ח) יושאלו על סמך כתבי השאלה כלליים בין הלקוח למאגר ומהמאגר ללקוח.

מנהל מחלקת המסחר והמסלקה בבורסה, דרור שליט, העריך אתמול כי התיקון בכללי הבורסה יגדיל את מאגרי ההשאלה ויגביר את הפעילות בשוק המכירות בחסר ובשוק ההון בכלל. התפתחות שוק המכירות בחסר תגדיל את הסחורה בשוק. כלומר, קבוצת הסוחרים השורטיסטים שאינם נחשבים למשקיעים רגילים ושאינם רואים את ההשקעה בהכרח כהשקעה לטווח ארוך - יגדילו את הסחירות בניירות באמצעות מאגרי ההשאלה הגדולים.

בעיית הנזילות הנחשבת לאחת הבעיות העיקריות של שוק האג"ח בישראל, צפויה לקבל מענה חלקי עקב אישור התיקון לכללי הבורסה. ביום חמישי שעבר הסתכמו יתרות החסר במניות בין חברי הבורסה בכ-130 מיליון שקל, יתרות החסר באג"ח הסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל, ובמק"מ הסתכמו היתרות בכ-360 מיליון שקל. ההערכה היא כי הרחבת מאגר המשאילים תגדיל עוד יותר את יתרת הניירות בחסר.

הפעלת המאגר החדש תהיה באמצעות מסמך של כתב השאלה כללי. חבר הבורסה והלקוח שלו יחתמו ביניהם על כתב השאלה כללי המתייחס לנייר ערך מסוים או לכמה ניירות ערך, וכן לתנאים נוספים כמו תשלום ותקופת ההשאלה, כפי שייקבע בין הצדדים. אם לקוח יימצא בסוף יום המסחר בחסר בנייר ערך מסוים, תבוצע באופן אוטומטי השאלה מהמאגר ללקוח, וזאת בכפוף לקבוע בכתב השאלה הכללי. נייר הערך יסומן כמושאל ויועמדו ביטחונות כנדרש.

בעת ביצוע ההשאלה ישגיח חבר הבורסה שלקוחו (השורטיסט) לא יחרוג מיתרת קו האשראי עליו הוסכם לגבי כל נייר בנפרד. לדוגמה, אם נחתם הסכם כללי להשאלה אוטומטית של עד 5,000 מניות כור, יוכל הלקוח לבצע שורט בהיקף שאינו גבוהה מהיקף זה, ובלבד שבמאגר של חבר הבורסה יש מלאי של אותה מניה, לפחות בהיקף הנמכר בחסר על ידי הלקוח.

תיקון כללי הבורסה מאפשר גם השאלה מהלקוח למאגר חבר הבורסה, כלומר לקוח וחבר יוכלו לחתום על קו השאלה כללי מהלקוח לחבר. במסגרת השאלה זו יוכלו הלקוח והחבר להסכים ביניהם על תנאי ההשאלה בכפוף לקבוע בתקנון הבורסה, לדוגמה ויתור על זכויות ההצבעה.

שילוב של השאלה אוטומטית מלקוח לחבר הבורסה ומחבר הבורסה ללקוח היא הצעה נוספת שאושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת. במצב כזה, כשלקוח יהיה ביתרת חסר, ישאיל לו החבר באופן אוטומטי (בכפוף לתנאים הקבועים בכתב ההשאלה הכללי שנחתם ביניהם) ניירות ערך מהמאגר שלו. מקורם של ניירות ערך אלו יהיה חשבון הנוסטרו של החבר, או ניירות ערך של לקוחות שחתמו על כתב השאלה כללי לטובת החבר.

בשלב מאוחר יותר יוכלו החברים לקשר בין מאגרי ההשאלה שלהם, באופן שאם לחבר וללקוחותיו לא יהיו ניירות ערך המועמדים להשאלה, ישאל החבר ניירות ערך ממאגר של חבר אחר ולקוחותיו וישאילם ללקוחו.

כדי שלא לכבול את ידיהם של סחרני היום מקל התיקון על סגירת שורט טכני תוך יומי תוך הטלת אחריות רבה יותר על החברים. לקוח המוכר שורט תוך יומי יתחייב לסגור את השורט עד לתום יום המסחר.

עד היום ניתן היה להעביר הוראת מכירה בחסר עד 45 דקות לפני תום המסחר. התיקון יבטל את האפליה שהיתה קיימת בין השורטיסט (השואל) לשאר המשקיעים, ויאפשר לו להגיב גם לאירועים המתרחשים בשוק בדקות האחרונות של המסחר.

החבר יוודא כי לקוחו אינו ביתרת שורט בסוף יום המסחר. החבר יהיה רשאי להגביל לקוח לבצע שורט תוך יומי, אם בעבר לא עמד הלקוח בהתחייבותו לסגור את השורט עד תום יום המסחר.

אם הלקוח לא סגר את השורט באותו יום, יהיה החבר אחראי לסגור את השורט עד תום יום המסחר הבא. בנוסף, בגין יתרת השורט יעמיד הלקוח ביטחונות בדומה לביטחונות המועמדים במכירת חסר כנגד כתבי השאלה.

אפשרות נוספת שתעמוד בפני הלקוח היא מכירת מק"מ מסדרה מסוימת בחסר, אם יש לו זכות לרכישה עתידית של מק"מ מאותה סדרה, וזאת עקב זכייתו במכרז בנק ישראל למק"מ למסירה עתידית. על פי ההצעה, השורט במקרה זה ייחשב לשורט רגיל ולא שורט טכני, שבו המק"מ העתידי מהווה תחליף לשאילת מק"מ מאחר.

של מי הדיווידנד הזה?

השאלות החשובות העולות בעקבות ביצוע עסקות חסר (שורט) הן מהן הזכויות של בעלי המניות, מי רשאי להצביע באסיפות החברה ומי זכאי לתשלום הדיווידנד. שאלות אלו עולות מכיוון שבעסקת חסר מעורבים שלושה שחקנים: המשאיל, השואל (השורטיסט) ורוכש המניה (מהשואל).

בסוגיית זכויות ההצבעה בעסקת שורט מוותר המשאיל על הזכויות שלהן הוא זכאי ואלה עוברות לשואל. אם השואל (השורטיסט) מכר את המניה, יעברו זכויות ההצבעה לקונה. הקונה אינו יודע כמובן שהוא רכש מניה מושאלת, ולכן ברור שהוא רשאי לקבל את הזכויות המלאות בגין הנכס שרכש.

באשר לדיווידנד, הזכויות מגיעות הן לרוכש המניה והן למשאיל, משום שחלוקת דיווידנד מפחיתה מערך המניה, ולכן המניה המושאלת תהיה שווה פחות כשתוחזר למשאיל. הבעיה היא שהחברה מחלקת דיווידנד רק פעם אחת.

הפתרון בסוגיה זו הוא שהשואל יעביר למשאיל את סכום הדיווידנד המגיע בגין המניה ביום שבו מחולק הדיווידנד לשאר בעלי המניות. בפועל, הפעולה מתבצעת דרך חבר הבורסה שמפחית את תשלום הדיווידנד מהחשבון של השורטיסט ומעביר את התשלום למשאיל.

בעסקת שורט השורטיסט מוכר את המניה תוך כוונה שמחירה בשוק יירד, ואז יוכל להחזירה למשאיל לאחר שרכש אותה בשוק במחיר נמוך יותר. הפער בין מחיר המכירה למחיר הקנייה הוא הרווח ש