השופטת צ'רניאק דחתה את בקשת אלפרד אקירוב להטיל עיקולים על דיוויד רובנר בפרשת נט2וויירלס

שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ע. סולומון צ'רניאק, דחתה היום (יום ג') את בקשתה של חברת אלרוב , שבבעלות איש העסקים אלפרד אקירוב, לעקל כספים עד לסכום של 20 מיליון שקל מחברת נט2וויירלס (כיום ג'יגמי) ומיו"ר הדירקטוריון שלה, דיוויד רובנר.

הבקשה הוגשה לפני מספר חודשים במסגרת תביעה שהגיש אקירוב נגד רובנר והחברה על סך של כ-21 מיליון שקל בגין מצגי שווא שהציג בפניו רובנר, לכאורה, שהביאו אותו, לטענתו, במארס 2000 להשקיע בנט2וויירלס חמישה מיליון דולר.

בהחלטה היום קובעת השופטת כי אקירוב לא הצליח להרים את הנטל הרובץ עליו להוכיח כי סיכויי תביעתו טובים וכי אי מתן צו עיקול יגרום להכבדה על ביצוע פסק הדין בתביעה המרכזית, באם יינתן.

השופטת קובעת כי "בסופו של יום, אין לנו בשלב זה אלא גירסה מול גירסה ולא ניתן לקבוע מסמרות בנושא המהימנות".

השופטת בוחנת את שורת מצגי השווא להם טען אקירוב וקובעת כי ברובם אין ככל הנראה דבר. לגישתה, הטענה כי רובנר הציג לאקירוב מצג לפיו לחברה טכנולוגיה מבטיחה וכי הוא מאמין בטכנולוגיה ובסיכויי הצלחתה אינה מעידה על תרמית, הטעיה או מצג שווא.

השופטת אומרת בפסיקתה כי "מי שיתעמק בחומר יגיע בעצמו למסקנה על נקלה כי המצג היחיד הראוי לדיון בשלב זה נעוץ בטענת אקירוב כי רובנר טען בפניו שבין המשקיעים המיועדים מצויים גם קבוצת סורוס ובנק ההשקעות גולדמן סאקס כמשקיעים אסטרטגיים, וכי הם מובילים את המו"מ על תנאי ההשקעה ואת תהליך בדיקת החברה" - עניין שבסופו של דבר התברר כלא נכון.

גירסתו של רובנר בעניין, מציינת השופטת, היתה כי הוא אמר שיש משקיעים מוסדיים וכי גולדמן סאקס מתעניינים בהשקעה, אך לא אמר כי הם בדקו את החברה או לא עשו בדיקות, וכי הוא הזכיר את גולדמן סאקס באוזני אקירוב רק באופן סיפורי כדי לתאר את פעולותיו בחברה.

השופטת קובעת כי היא אינה יכולה לקבוע שגירסתו של רובנר בעניין מיתממת, כפי שביקשו באי כוחו של אקירוב, משום שאין בפניה את התמונה המלאה. השופטת הוסיפה כי "ניתן להניח באותה מידה של ודאות כי גם מר אקירוב מיתמם".

השופטת מעלה שאלות כגון מדוע לא פנה אקירוב, "שאינו קוטל קנים בעצמו", כהגדרתה, לסורוס או לגולדמן לבדוק האם הם בין המשקיעים והאם ביצעו בדיקת נאותות לנט2וויירלס.

השופטת קובעת כי "דווקא משום שמדובר היה בלוח זמנים צפוף בהשקעה עתירת סיכון מתבקש היה בירור שכזה מטעמה של המבקשת".

לפיכך, קובעת השופטת כי לא ניתן לקבוע ממצא אפילו לכאורה בדבר מהימנות הצדדים. עם זאת, מוסיפה השופטת כי במצב הרוח ששרר באותה עת בשוק ההיי-טק, "דומה עלי שניתן לומר בזהירות כי הפרה רצתה להניק כשם שהעגל רצה לינוק, וסיכויי התובענה כפי שהם נראים כעת אינם רבים יותר מסיכויי ההגנה".

השופטת הוסיפה עוד כי "אין לומר ברמה המתבקשת לצורך עיקול שניתן לשלול לכאורה את האפשרות עליה מצביעים מנגד המשיבים, כי משהתברר למבקשת שתקוותה לאקזיט מהיר עם רווח שמן בצידו נכזבה - היא מבקשת לעצור את הרכבת בטענה שרימו אותה במו"מ, במקום לשאת באחריות הנובעת מהחלטתה להשקיע בחברה השקעה עתירת סיכון".

תגובת חברת אלרוב להחלטה: "אנו מכבדים את החלטתה של השופטת. עם זאת, לאחר שלמדנו את ההחלטה הורינו ליועצינו המשפטיים לממש את זכותנו לערער על ההחלטה. אנו סבורים כי חומר הראיות שהוצג בפני בית המשפט, לרבות עדותו של מר רובנר בחקירתו הנגדית, חייב הטלת עיקולים, והדבר עוד יתברר בערעור. אנו משוכנעים כי בדיון העיקרי בתביעה יגיע בית המשפט למסקנה כי תביעתנו צודקת".