זליכה אישר את הרפורמה במתן ביטוח סיכונים ליצואנים באמצעות החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ

החשב הכללי, ירון זליכה, אישר את הרפורמה במתן ביטוח סיכונים ליצואנים באמצעות החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ.



במסגרת הרפורמה תינתן ערבות חדשה לחברה לפיה תהיה החברה רשאית לתת ערבויות להפסדים הנובעים מעסקי יצוא בתחומי הפעילות הבאים:



1. עסקות פיננסיות מסוג: הסכמי הלוואה, שטרי חוב ומכתבי אשראי דוקומנטריים.



2. פעולות או מחדלים של גורם ממשלתי או גורם שלטוני המביאים להפרת הסכם או התחייבות נערבים ע"י החברה.



3. חובות של בנקים או של מוסדות פיננסיים אחרים המדורגים ע"י חברות הדירוג הבינלאומיות שקיבלו את אישור החשב הכללי, ושנוצרו כתוצאה מעסקאות פיננסיות.



4. התחייבות של גורמים מסחריים שאינם מפורטים בסעיף 3, לאחר קבלת אישור על הספקת הסחורה/השירות עפ"י ההסכם.



5. ביטוח עלויות (Pre Shipment).



6. מתן וקבלת ביטוח משנה לכל אחת מהפעילויות הנ"ל.



הערבות החדשה שגובשה בשיתוף עם המפקח על הבנקים, יואב להמן והממונה על תחום ההסדרה בבנק ישראל, רפאל לנקרי, תאפשר להגדיר את האשראי הנערב ע"י החברה באופן זהה לזה הניתן לממשלת ישראל או הנערב על ידה, דבר שיפטור את הבנקים מהקצאת הון מזערי לאשראי המבוטח ע"י בסס"ח ויאפשר את אי חישובו של האשראי המבוטח במסגרת האשראי הנספר לחישוב מגבלת לווה בודד. שינוי זה יביא להרחבת היקף יצוא המימון ויקל את תנאיו.



במסגרת הרפורמה נעשו גם שינויים בתנאי הביטוח הניתן ע"י החברה, כך שתקרת שיעור הכיסוי הביטוחי שתעניק החב' לביטוח סיכוני סחר חוץ תעלה ל-95% (עד עכשיו היה 90%) למדינות בדירוג סיכון 6-1, מרכיב הפרמיה יבוטח במסגרת המרכיבים הממומנים על ידי המערכת הבנקאית ובמקרה של אי תשלום יקבל הבנק את כספי הביטוח לאחר תקופת המתנה אחת שלאחריה יתקבלו כספי הביטוח באופן שוטף (עד היום נדרשה תקופת המתנה של כחצי שנה לכל תשלום).



בנוסף, במסגרת מדיניות עידוד היצוא והרחבת היקף המדינות המכוסות ע"י החברה, אושר מתן כיסוי ביטוחי לייצוא למונגוליה, אוקראינה ומקדוניה והגדלת המסגרת לברזיל וסרילנקה.



זליכה ציין כי התנאים החדשים יהוו מהפכה של ממש בתנאי המימון ליצוא, ישוו את מעמדו של היצואן הישראלי למעמד מתחריו בחו"ל בכל הנוגע למימון עסקות יצוא לטווח בינוני וארוך במדינות מתפתחות וגם במערב, יוזילו את עלות המימון ליצואן וירחיבו את היקף האשראי שיוכל לעמוד לרשותו, בדומה למתחרים בחו"ל. הרפורמה תעודד את כניסתם של בנקים ישראלים נוספים למעגל המימון ליצוא ובכך תרחיב את התחרותיות, תפחית את עלויות המימון של היצואנים.



זליכה הוסיף כי מטרת המהלך הינה האצת קצב הגידול של היצוא הישראלי, בדגש על פרויקטים לטווחים של שנה ומעלה, בהם פרויקטי תשתיות, אנרגיה, תקשורת, יצוא בטחוני וכיוב'. וכי הגדלת היצוא תהווה מנוע צמיחה נוסף לכלכלה הישראלית ותגדיל את מספר מקומות העבודה במשק.



יו"ר החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ, דוד בלומברג, ציין כי השינויים בשוק העולמי ובמגמות הסחר הבינלאומיות יצרו בשנים האחרונות צורך קריטי בשיפור תנאי המימון של היצואן הישראלי, שמצא עצמו בתנאים נחותים לאלו של המתחרים בחו"ל. השינויים שייכנסו לתוקף בשבועות הקרובים, יאפשרו לחברה לשתף פעולה עם מקבילותיה בעולם ביתר קלות ובכך להקל על ביצוע עסקאות יצוא רב לאומיות ולשפר את שירותיה ליצואן.



החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ (IFTRIC) הינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, הפועלת במסגרת משרד התמ"ת ומבטחת יצואנים ישראליים כנגד אי תשלום מצד הקונים מזמיני עסקאות ושירותים בחו"ל ובכך מאפשרת קיום עסקות יצוא ישראליות המבוצעות באשראי לטווחים בינוני וארוך (שנה עד 10 שנים). מטרת פעילותה היא לעודד ולתמוך בפעילות יצואנים ישראליים בחו"ל באמצעות מתן כלי סיוע מימוניים ייחודיים שיקלו את תנאי פעילותם מול המתחרים בשוקי העולם. החברה מתמקדת בליווי עסקות מסקטורים שונים, בעיקר פרויקטים בתחומי התשתית, אנרגיה, תקשורת, חקלאות והתעשיות הביטחוניות. החברה מטפלת בכ-10% מכלל היצוא של מדינת ישראל (ללא יהלומים), ותומכת ב-80% מפעילות היצוא למדינות מתפתחות.



על הרפורמה שקדו בחודשים האחרונים צוות בראשות החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה, סגן החשב הכללי, יובל ברונשטיין, מנכ"ל IFTRIC, אורי ברנשטיין, נציגי החשב הכללי ו- IFTRIC בשיתוף עם המפקח על הבנקים.