וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דעת המיעוט של שיצר: "כאשר נשלח דיווח שונה לרשות ולבורסה דרישת המחוקק להמציא דו"חות מלאים לכל נעשתה פלסתר"

אמיר הלמר

1.11.2004 / 15:24

במידה שדעתה היתה מתקבלת תדמור היה מקבל 5 חודשי עבודות שירות במקום 6 חודשים; הדירקטור ג'ון בוק היה מקבל 3 חודשי עבודות שירות



השופט יהודית שיצר היא שכתבה את דעת המיעוט בתיק דסק"ש והיא קובעת כי אין ספק שפעולותיהם של תדמור וחבריו באי צירוף הדו"חות למשקיעים נועדו כדי להטעות את ציבור המשקיעים ויש להותיר את ההרשעה על כנה.



שיצר מתייחסת לחשיבות צירופם של הדו"חות הכספיים המלאים של חברות מוחזקות עבור המשקיעים.



"הלכה למעשה, על פי כללי הדיווח המקובלים בתחום עריכת המאזנים וגילוי הדעת של לשכת רו"ח, מאזנה של חברת אחזקות כולל רק את 'השורה התחתונה' מתוך דו"חות החברות הכלולות וזאת ללא פירוט. אולם לצורך בחינת מצבה הכלכלי של חברת השקעות אין חשיבות רק לסך ההכנסות ולרווח של החברה במאזנה המאוחד. יש חשיבות לניתוח מצבן של החברות בהן מחזיקה חברת האחזקות".



שיצר מוסיפה כי כאשר באים לנתח דו"חות כספיים של חברת אחזקות "המבחן העומד לנגד עיני המשקיע הוא בדיקת נכסי חברת האחזקות. במבחן כזה בודקים את החברות המוחזקות, קובעים את שוויין וכפועל יוצא מכך את שווי החברה המחזיקה. בהיעדר דו"חות כספיים של החברות הכלולות, לא ניתן, איפוא, לנתח ולקבוע בצורה מושכלת ורצינית את שווי חברת האחזקות עצמה".



"מכאן גם נובע", אומרת שיצר, "שהטעיית ציבור המשקיעים אינה בהכרח רק הסתרת פרט או נתון שלילי. גם הסתרת מידע חיובי משליכה על שיקוליו של המשקיע". לאור זאת אומרת שיצר, עצם הכוונה והתכנון למנוע מהמשקיעים את המידע שבדו"חות שלא צורפו, כמוה ככוונה להטעות את המשקיע. תכליתו של החוק לאפשר לכל משקיע פוטנציאלי לבדוק בעצמו את מצבן של החברות בהן השקיעה דסק"ש".



שיצר מוסיפה כי "המערערים פעלו בצורה מתוכננת ומחושבת למנוע מידע זה מציבור המשקיעים. בכך מתבטאת הכוונה להטעות את המשקיע. האם בפועל בדק המשקיע הסביר את הנתונים שבדו"חות אם לא... אין זה עניינה של דסק"ש".



לעניין ההבחנה שעשו השופטים ברלינר והמר בין הטעיית רשות ני"ע לבין הטעיית המשקיע אומרת שיצר כי היא סבורה שאבחנה שכזו אינה במקומה בכלל ובנסיבות התיק הזה בפרט. לגישתה "כאשר נשלח דיווח שונה לרשות מחד ולבורסה ורשם החברות מאידך דרישת המחוקק להמציא דו"חות מלאים לכל שלושת הגורמים נעשתה פלסתר, שכן צינור המידע למשקיעים נחסם".



"למערערים היה ברור וידוע כי אין מנגנון אשר בודק ומוודא כי הדו"חות המוגשים על ידי התאגיד, לכל אחד משלושת הגופים הנזכרים לעיל, הם זהים. הם ניצלו ידע זה לצרכיהם. אשר על כן, אם בפועל נשלח ביודעין דיווח שונה לרשות הדבר מצביע על כוונה להטעות לא רק את הרשות אלא גם את המשקיע. ההטעיה היתה לכל הכיוונים וללא אבחנות בין המוטעים".



שיצר מסכמת את העניין בכך ש"המערערים אינם 'אזובי הקיר', אלא 'הארזים', אשפי שוק ההון. הם אנשים שמקצועיותם ומומחיותם אינם שנויים במחלוקת. כל אחד בתחומו מומחה מהשורה הראשונה, עוסק שנים בעבודתו, הן בדסק"ש והן בשוק ההון. אנשים כאלה מכירים היטב הן את החוק ותכליתו והן את הטכניקה ודרכי הפעילות השוטפות של הרשות, הבורסה ורשם החברות. היכרות מעמיקה זו היא שאיפשרה להם להטעות את המשקיע הסביר ולפעול בתחבולה שהגו".



שיצר בסוף חוות דעתה מציינת מה לדעתה היו העונשים שהיתה מטילה על המעורבים על דסק"ש - קנס של 600 אלף שקל (במקום 800 אלף שקל במקור), על תדמור היא היתה מטילה 5 חודשי עבודות שירות (במקום 6 חודשים) וקנס של 500 אלף שקל (במקום 700 אלף שקל שנגזרו עליו). על עו"ד כהן היא היתה מטילה 10 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף שקל (במקום 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 450 אלף שקל) ועל בוק היתה גוזרת שיצר 3 חודשי עבודות שירות וקנס של 250 אלף שקל כאשר עונשו המקורי לא כלל עבודות שירות אלא מאסר על תנאי וקנס של 450 אלף שקל.



בסופו של דבר הוחלט כאמור לזכות את המערערים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully