חשד שתנועת חב"ד תיאמה רכישת 171 מגרשים במכרז; המינהל מודה: היה ראוי למכור במחיר גבוה יותר

מאת ענת ג'ורג'י וצבי זרחיה



רשות ההגבלים העסקיים ומשרד המשפטים בודקים בימים אלה את חוקיות המכרזים לרכישת קרקעות בכפר חב"ד, שפירסם מינהל מקרקעי ישראל. תוצאות המכרזים, שפורסמו לפני כשבועיים העלו חשש לכאורה להתארגנות בין חברי הכפר, שכן לכל מגרש הוגשה רק הצעה אחת בגובה מחיר המינימום, שזכתה ללא הצעות נגדיות. בבדיקה נבחן אם התארגנות של אנשים פרטיים ליצירת קרטל נכללת בחוק ההיגבלים העסקיים, או שיש להפנות את חקירת התנהלות המכרזים לידי המשטרה.



לפני כחודשיים פירסם מינהל מקרקעי ישראל שני מכרזים להקמת 171 יחידות דיור בכפר חב"ד - במחיר הנמוך בהשוואה לאזור - והגביל את ההשתתפות בו למשתייכים לתנועת חב"ד. המכרז היה פתוח אך ורק לחסידי חב"ד שקיבלו אישור מאגודת הכפר על שייכותם לתנועה. שקל. לכל אחד מהמכרזים לבנייה צמודת קרקע ניגש מתמודד אחד שהגיש הצעה בגובה מחיר המינימום - 177 עד 208 אלף שקל - וזכה. בנוסף שווקו מגרשים לבניית בנייני קומות של ארבע דירות, שבהם הגישו התאגדויות של משפחות הצעות הגבוהות רק במאות שקלים ממחיר המינימום שנקב המינהל. ועד הכפר, ימי ליפשיץ, דחה את הטענות בדבר תיאום ברכישת המגרשים.



בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת הודתה היום היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל, כי לנוכח נסיבות המכרז והביקוש במקום, מן הראוי היה לשווק את המגרשים במחיר של 91% מהערכת השמאי, ולא במחיר מינימום של 71% מהערכת השמאי כפי שנעשה. עמדה זו הושמעה מפי היועצת המשפטית של המינהל עו"ד רחל זכאי נוימן, בדיון שקיימה הוועדה בגובה המחיר שנקבע במכרזים הללו. ח"כ אתי ליבני (שינוי) ביקשה לבדוק את תקינות המכרזים והביעה חשש שהם לא שיקפו תחרות חופשית ושוק חופשי. לטענתה, בנסיבות שנוצרו בכפר חב"ד מן הראוי היה לקבוע את השווי הריאלי של המגרשים כמחיר המינימום.



לדברי מנהל המינהל, יעקב אפרתי, אמות המידה למכרזים בכפר חב"ד היו זהים למכרזים שנערכו במושבים אחרים, כמו בני ציון ובצרה, שם מחיר המינימום היה 51% משווי הקרקע. לדבריו, קביעת מחיר המינימום נתונה לשיקול דעתו, ומכיוון שאין יכולת להעריך את ממדי התחרות בכל מכרז, הוא מקפיד על כללים זהים בכל היישובים הקהילתיים. נציג האוצר הציע לקבוע קריטריונים מנחים למנהל המינהל, בדבר קביעת מחיר המינימום שבסמכותו.