מאיר שיטרית: "אני מתנגד נחרצות להקמתו של בימ"ש לחוקה. בית המשפט האמיתי לחוקה הוא ביהמ"ש העליון"

"אני מתנגד נחרצות להקמתו של בימ"ש לחוקה. ביהמ"ש האמיתי לחוקה הוא ביהמ"ש העליון", כך אמר היום שר המשפטים, מאיר שיטרית, באירוע "40 שנה ללשכת עורכי הדין" בכנס הלשכה המתקיים באילת.

באירוע נשאו דברים ראש הממשלה, אריאל שרון, שר המשפטים, מאיר שיטרית, נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, יו"ר ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת - ח"כ אופיר פינס, וראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן.

ראש הממשלה אמר באירוע כי "יש להעתיק את המודלים המשפטיים של גישור ופישור גם לתחום המשפט הציבורי". שרון הוסיף כי הוא אולי למד באיחור-מה את הדברים, אך אין ספק שפשרה עדיפה על מצב בו יש מנצח ומנוצח.

שרון ציטט את דבריו של נשיא ארה"ב לינקולן, שאמר לפני כ-150 שנה על תפקידו של עורך הדין: "השתדל ככל הניתן למנוע התדיינות; שכנע את הצדדים להתפשר; הוכח להם כי המנצח למעשה הוא לעיתים המפסיד בפועל".

ראש הממשלה ציין כי למערכת המשפט תפקיד מהותי בביצור שלטון החוק והדמוקרטיה - דבר שאינו נופל בחשיבותו אפילו מתפקידם של הכוחות הלוחמים, וכי ביקורת על המערכת היא חשובה, אך צריכה להיות מבוססת על עובדות, בסגנון שאינו מתלהם ומשתלח, ושמטרתה של הביקורת תהיה שיפור המערכת ולא פגיעה בתפקודה.

לדעתו של שרון, המערכת אכן חותרת לצדק שוויוני לכל אדם, אך אין ספק שיש בה מקום לשיפורים ויש למצות את הדרכים להקטין את סבלם של אזרחים הממתינים שנים לקבלת פסק דין.

עוה"ד הם הקצינים של בית המשפט

שאר הנואמים בכנס מלבד שרון אמרו בנחרצות כי הם מתנגדים למהלך החקיקה של הקמת בימ"ש לחוקה, שיישבו בו נציגי הסיעות השונות בכנסת עפ"י כוחן של המפלגות השונות.

שר המשפטים, מאיר שיטרית, אמר כאמור כי הוא מתנגד נחרצות להקמת ביהמ"ש לחוקה וכי ביהמ"ש האמיתי לחוקה הוא ביהמ"ש העליון.

שר המשפטים הוסיף כי בכוונתו להפוך את ביהמ"ש העליון לשיקופי - כלומר, משקף את כל המגזרים במדינה, וכי בתוך שש השנים הקרובות 10 מתוך 12 השופטים המשמשים היום בביהמ"ש העליון יפרשו. השר אף ציין כי בכוונתו לקדם את נושא החוקה בישראל.

שיטרית ציין כי הוא תומך ברפורמה בבתי המשפט על אף המחלוקות הקיימות בגינה, וכי הגדלת סכום התובענות שיידונו בבימ"ש השלום לסכום של עד 2.5 מיליון שקל, כפי שהועבר לאחרונה בוועדת החוקה של הכנסת, היתה חלק מהמהלך להזיז את גלגלי הרפורמה. שיטרית התחייב להביא את הרפורמה בכללותה לאישור הכנסת עוד במושב הנוכחי.

גם יו"ר ועדת החוקה, ח"כ אופיר פינס, הסתייג מרעיון ביהמ"ש לחוקה, במיוחד כשמדובר ברעיון של חוגים המתנגדים באופן נחרץ לקיומה של חוקה למדינת ישראל. "יש לשמור על עצמאות המערכת המשפטית ולמנוע פגיעה בלגיטימיות של ביהמ"ש העליון", אמר פינס.

פינס הוסיף כי הרעיון להקים בימ"ש לחוקה הוא ניסיון להלך אימים על ביהמ"ש העליון ואין לקבל אותו בשום מקרה. פינס קרא לראש הממשלה להירתם ולנצל את ממשלת האחדות הקיימת להעברת עוד חוקי יסוד המעגנים זכויות עקרוניות דוגמת חוק יסוד החקיקה וחוק יסוד חופש הביטוי.

אל המתנגדים להקמת ביהמ"ש לחוקה הצטרף אף יו"ר הלשכה, ד"ר שלמה כהן, שאמר כי יש לתמוה ולהסתייג מכל ניסיון לפוליטיזציה של ביהמ"ש ולפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות.

נשיא ביהמ"ש העליון, אהרון ברק, אמר כי עוה"ד הם הקצינים של ביהמ"ש ועליהם להגן על ביהמ"ש כלפי חוץ, שכן ביהמ"ש נסמך על אמון הציבור בו, וכלפי פנים על עוה"ד לבקר ולדרוש את הטעון תיקון.

הנשיא ציין כי יש להמשיך במפעל החוקה ולקבוע הוראות מפורשות המאפשרות ביקורת שיפוטית של ביהמ"ש על חוקי הכנסת, וכאשר כלל זה ייעשה תהיה זו עלייה על דרך המלך.