מבוטחי חברת הביטוח מנורה מקבלים את התשואה הטובה ביותר: 7.13% מתחילת השנה ו-8.35% ב-5 השנים האחרונות

חברת הביטוח מנורה חגגה אתמול את השלמת רכישת קרן מבטחים החדשה, והנה, ביום חגה סיפק לה המפקח על הביטוח, אייל בן שלוש, סיבה נוספת למסיבה. בן שלוש פירסם לראשונה דו"ח המשווה בין התשואות של חברות הביטוח בפוליסות ביטוח החיים המשתתפות ברווחים. הדו"ח מראה את מה שנהפך זה כבר למוסכמה בענף: מנורה ממשיכה להשיג למבוטחיה את התשואה הגבוהה ביותר בענף.



הדו"ח מלמד כי בתשעת החודשים הראשונים של 2004 השיגה מנורה תשואה נומינלית של 7.13%, הרבה יותר משאר החברות. במקום השני נמצאת הראל, שהשיגה למבוטחיה תשואה נומינלית של 6.11%. כל שאר החברות השיגו פחות מ-6%.



גם בדירוג המצטבר ל-2003-'99 השיגה מנורה את התשואה הגבוהה ביותר - 8.35% לשנה (כאן מדובר בתשואה ריאלית). היקף הנכסים בפוליסות המשתתפות ברווחים של מנורה מסתכם ב-4.8 מיליארד שקל, והיא החמישית בגודלה בענף.



את התשואה הגרועה ביותר ב-2003-'99 השיגו החברות אליהו ואיילון, עם 5.61% ו-5.71% בהתאמה.



היקף הנכסים המנוהלים כיום בכל ענף הביטוח בפוליסות המשתתפות ברווחים הוא 54.7 מיליארד שקל, והחברה הגדולה ביותר בענף היא מגדל, עם נכסים בהיקף של 16 מיליארד שקל. במקום השני נמצאת כלל ביטוח, עם 11.5 מיליארד שקל, ואחריה הראל, עם 7 מיליארד שקל והפניקס עם 5 מיליארד שקל.



היקף הנכסים קובע את היקף ההכנסות של החברות מדמי ניהול, שכן הן נגזרות מהיקף הנכסים ומהתשואה שהחברות משיגות למבוטחים. דמי הניהול שגובות חברות הביטוח ממבוטחי הפוליסות המשתתפות ברווחים הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2004 ב-488 מיליון שקל (70 מיליון שקל בספטמבר) לעומת 566 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2003.



דו"ח התשואות כולל התייחסות למבנה תיק ההשקעות של חברות הביטוח ולפיזור של כספי ביטוח החיים בין אפיקי ההשקעה השונים. הדו"ח מלמד שחלק הארי של נכסי המבוטחים מושקע באג"ח ממשלתיות ואחרות, התופסות נתח של 38.1% ו-18.6% מתיק ההשקעות. גם הרכיב המנייתי גדול למדי - 17.2%.



מניתוח השינויים בתיק ההשקעות עולה כי בשנה האחרונה הגדילו החברות את מרכיב ההשקעות שלהן באג"ח קונצרניות ב-13.6%, ההשקעות לזמן קצר גדלו ב-10.2% ופעילות מתן ההלוואות גדלה ב-33.1%. בחודשים האחרונים הגדילו חברות הביטוח את פעילות האשראי שלהן, אך הדו"ח אינו משקף את מלוא הפעילות שלהן בתחום, שכן הוא מתייחס רק להשקעות של כספי הפוליסות המשתתפות ברווחים. כך למשל, תיק ההלוואות מכספי הפוליסות המשתתפות הסתכם בספטמבר 2004 ב-2 מיליארד שקל, לעומת 1.3 מיליארד שקל בסוף 2003, גידול של 33%. ואולם פעילות האשראי של חברות הביטוח, הכוללת גם את כספי הנוסטרו ורכיבים אחרים, מסתכמת ב-5.9 מיליארד שקל, לעומת 4.8 מיליארד שקל בסוף 2003.



אפיק נוסף שזכה לעדנה בשנה החולפת הוא השקעות בחו"ל. מאז דצמבר 2002 ועד ספטמבר 2004 הגדילו חברות הביטוח את השקעותיהן בחו"ל מ-2.8 מיליארד שקל ל-5 מיליארד שקל. ואולם מגמה זו התהפכה באפריל 2004, ומאז יש ירידה עקבית בהיקף ההשקעות מדי חודש. הסיבה לכך היא כנראה הפסדים שספגו כמה חברות, ובהן מגדל, בפעילות זו.



בתחילה התמקדו חברות הביטוח בפעילותן בחו"ל בעיקר בהשקעה באג"ח (52.2% באפריל 2002), אך מאז החלה הסטה הדרגתית של השקעות מאג"ח לקרנות נאמנות, מניות ופיקדונות בבנקים, שחלקם בתיק ההשקעות גדל במידה ניכרת. כיום מסתכם מרכיב ההשקעות באג"ח ב-32.1% מתיק ההשקעות בחו"ל.



משרד האוצר מתכוון לפרסם מדי חודש את דו"ח התשואות של חברות הביטוח, בדומה לנהוג בקופות הגמל, במטרה להגביר את הגילוי הנאות ולהעניק למבוטחים כלי לבדיקת איכות הניהול של כספי הביטוח שלהם. כעת נותר לראות אם האוצר יעשה צעד נוסף, ויסיר את כל חסמי המעבר מחברה לחברה, כדי לאפשר למבוטחים לנצל את המידע החשוב הזה ולהעביר את כספם לחברות ביטוח שמצליחות להשיג תשואות גבוהות לאורך זמן.