היועצים הכלכליים במשרד ראש הממשלה בתקופת יצחק שמיר, יצחק רבין ז"ל, שמעון פרס ובנימין נתניהו, היו כפופים ישירות לראש הממשלה. יוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופה של אהוד ברק, שינה את המבנה. קוצ'יק הקים לשכה כלכלית במשרד והציב את עצמו בראשה, כיועץ הכלכלי של ראש הממשלה.
רפי פלד, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בממשלת אריאל שרון, אימץ לעצמו את הדגם של קוצ'יק, כולל עוזריו בלשכה הכלכלית, וראה את עצמו כיועצו הכלכלי הבכיר של שרון. אלא שלשרון היו תוכניות משלו. הוא רצה לידו, כמו כל ראשי הממשלות הקודמים, יועץ כלכלי אישי, אמין וזמין, שיהיה כפוף רק לו.
בהמלצת נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, מינה שרון לתפקיד את גבי פישמן, לשעבר דובר בנק ישראל וסגן ראש המחלקה המוניטרית בבנק. פלד לא אהב את המינוי. התוצאה, פישמן לא קיבל עד היום חדר במשרד ראש הממשלה וגם לא כל סיוע לוגיסטי אחר מצוות המשרד.
בכירים מציינים כי במתח ששורר בין ראש הממשלה לבין מנכ"לו ניתן היה לחוש כבר בנסיעה של שרון לארה"ב. פלד ביקש להיות מעורב גם בעניינים מדיניים וביטחוניים. בלשכת ראש הממשלה לא התלהבו. פלד, מנכ"ל המשטרה לשעבר, טען שיש לו ניסיון עשיר. בלשכת ראש הממשלה סברו אחרת. בתחום המדיני, אמרו שם, הוא הרי לא מהמפלגה שלנו. גם בתחום הכלכלי התגלעו חילוקי דעות בין שרון לפלד.
לטענת בכירים במשרד ראש הממשלה ובאוצר, פלד תומך בעמדות האוצר. כלומר הוא מתנגד לפריצת מסגרת התקציב ולהגדלת הגירעון. שרון לעומת זאת תומך בתוספות ענקיות, בהיקף של מיליארדי שקלים, שיופנו להתנחלויות, לתוכנית שרנסקי לעידוד ענף הבנייה והקבלנים, בדרישות יישובי הצפון להשוואת מעמדם הכלכלי לזה של יישובי הנגב, בתוכנית אופק לתוספת של יותר ממיליארד שקל ל-11 יישובי מצוקה ועוד. מאין יבוא הכסף? פלד הבין כי קופת המדינה, בעיקר בתקופת מיתון, לא תוכל לשאת בעול הזה. ואולם מאחר ששרון לא קיבל את עמדתו - לפחות בכמה מהמקרים - פלד ידע כי מתפקידו לקדם את התוכניות ולהמריץ את משרדי הממשלה לבצע אותן, ולזה הוא לא היה מוכן.
פלד בתגובה: "בגדול, החלטתי לעזוב מכיוון שניסו להכתיב לי מי יהיו עוזרי. לא יכולתי לקבל תכתיבים במינויים, לא במהות ולא בסגנון". בהתייחסו לעניינים הכלכליים אמר פלד: "בשום ארגון לא כולם מסכימים על הכל. מקובלת עלי האחריות והסמכות של ראש הממשלה בקבלת ההחלטות".
פישר נגד קליין
דו"ח קרן המטבע הבינלאומית על ישראל, שפורסם שלשום, ודברי המשנה לנשיא הקרן, סטנלי פישר, שהתבטא בלשכת שר האוצר, בנוגע לריבית הריאלית בישראל, מהווים פגיעה ביוקרת נגיד בנק ישראל, ד"ר דוד קליין. לראשונה, גוף בינלאומי רב מוניטין, בלתי תלוי, קובע כי הטענות לפיהן הריבית הריאלית בישראל גבוהה מדי, וכי בנק ישראל היה צריך להוריד אותה בצורה נמרצת יותר - מוצדקות.
קליין עשוי להיקלע למצב מביך עוד יותר ביום חמישי, אם בג"צ יחליט להיכנס לעובי הקורה בעתירה שהגישה לשכת המסחר ת"א-יפו, הדורשת כי בנק ישראל יפרסם את הריבית במשק במאי, חרף עיצומי העובדים בבנק. הבנק ייוצג בעתירה על ידי פרקליטות המדינה. בינתיים הזדרזו אתמול בבנק ישראל והודיעו כי גובה הריבית במשק ביוני, יפורסם - אם העיצומים ייפסקו - באורח חריג ביום שלישי, 29 במאי, ולא ביום שני כרגיל, בשל חג השבועות.
הגירעון עשוי להגיע ל-2.75% מהתוצר
עמדת האוצר, שקיבלה חיזוק מדו"ח קרן המטבע הבינלאומית, ולפיה מותר לממשלה להגדיל את הגירעון בתקציב השנה בשיעור הירידה בגביית המסים, עלולה להגדיל את הגירעון בתקציב ל-2.75% מהתוצר. משיחות עם משלחת הקרן, התרשמו בבנק ישראל ובמשרד ראש הממשלה כי היא תמליץ על הגדלת הגירעון עד 2% תוצר בלבד.
יעד הגירעון בתקציב 2001 הוא 1.75% תוצר. לפי האוצר, תת-גביית המסים השנה עשויה להסתכם ב-5-3 מיליארד שקל, שהם כ-1% תוצר. הקפיצה בגירעון השנה תקשה על ממשלת שרון לעמוד ביעד הגירעון ארוך הטווח של ישראל, כפי שנקבע על ידי שתי הממשלות הקודמות - %1.25 תוצר החל ב-2003, בהתאם למודל מאסטריכט.
הכנס הכלכלי השנתי חוזר לקיסריה
הכנס הכללי השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, המכונה כנס קיסריה, יחזור השנה לעיירת הווילות הנושאת את שמו, לאחר שנדד בשלוש השנים האחרונות למלונות פאר בזכרון יעקב, אשקלון ונצרת.
כנס קיסריה התשיעי יתמקד השנה בארבעה עניינים: הרפורמה במערכת הבריאות, האי-שוויון בחלוקת ההכנסות, הצמיחה במשק, והשלכות המציאות הפוליטית בישראל והמשבר הכלכלי העולמי על המדיניות הכלכלית של ישראל. מנהל הכנס הוא פרופ' ראובן גרונאו, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
הכנס הכלכלי השנתי החשוב ביותר בישראל נדד מקיסריה בשנים האחרונות לאחר ששר האוצר אז, עו"ד יעקב נאמן, טען כי אין זה יאה לנהל כנס כלכלי, בהשתתפות פקידי ממשלה בכירים, בשעה קשה למשק, במקום מנקר עיניים כמו קיסריה. באירוע משתתפים מדי שנה בכירי המשק מהמגזר הממשלתי, הציבורי, והפרטי וכן אנשי אקדמיה.
כמו בכל הכנסים הקודמים, גם הכנס השנה ייערך ערב הגשת תקציב המדינה לממשלה - ב-21-20 ביוני. את נייר העבודה לכנס בעניין הרפורמה במערכת הבריאות הכין צוות היגוי מיוחד בראשות הפרופ' לכלכלה גור עופר. בצוות היו חברים ראשי קופות החולים, מנהלי בתי חולים ובכירים באוצר ובבנק ישראל. את צוות ההיגוי שעסק באי-שוויון בהכנסות הוביל ח"כ דן מרידור.
סוגיית הצמיחה במשק תידון בכנס על בסיס נייר העמדה שהכין צוות בראשות פרופ' יוסי זעירא, מהאוניברסיטה העברית. צוות כלכלנים, בראשות פרופ' צבי אקשטיין מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, הכין את נייר העמדה למושב המיוחד שיעסוק בשלכות המציאות הפוליטית בישראל והמשבר בכלכלת העולם על ישראל.
יו"ר כנס קיסריה הוא שר האוצר, סילבן שלום. ראש הממשלה, כנהוג, ינעל את הכנס בנאום סיכום כלכלי.
הטיפול בבעיית המים בישראל מתחיל לקבל ביטוי מעשי. בעוד כשבוע תצא לטורקיה משלחת בראשות סגן החשב הכללי באוצר, אלדד פרשר, כדי לדון עם השלטונות המקומיים ב
פלד אימץ הדגם של קוצ'יק; לשרון היו תוכניות משלו
הארץ
16.5.2001 / 11:19