לפני כמה חודשים נכנס עורך הדין יובל אלבשן לסניף של "סופר פארם" בירושלים ומילא עגלת קניות. כשעמד בתור לקופה שם לב שהקופאית עומדת. אלבשן, דמות מובילה בתחום זכויות האדם במשפט ומנהל הקליניקות המשפטיות באוניברסיטה העברית, שאל את הקופאית למה אינה יושבת והיא ענתה שההנהלה אוסרת לשבת במהלך העבודה. כשאלבשן פנה למנהל המשמרת ושאל למה לקופאיות אסור לשבת, נענה ש"ככה זה" ולכן עזב את החנות בלי לקנות דבר. הוא נסע לסניף אחר של סופר פארם בבירה, אבל גם שם נתקל באותה תופעה. האיסור על הישיבה נפוץ בעשרות רשתות אחרות.
אלבשן מספר על המקרה כדי להדגים תופעה המכונה "העסקה פוגענית", מונח שנמצא בשימוש רחב בתחום יחסי העבודה בארה"ב ובקנדה כדי לתאר סוגים שונים של פגיעה בעובדים על ידי מעסיקים. בשבוע שעבר הנחה אלבשן מושב בכנס שדרות, שבו הוצגה טיוטה של הצעת חוק האוסרת העסקה פוגענית.
עורכת הדין דפנה רובינשטיין מאוניברסיטת תל אביב, שכתבה את ההצעה עם ד"ר אורלי בנימין מאוניברסיטת בר אילן, מסבירה שהעסקה פוגענית מזיקה במיוחד לעובדים חלשים - כאלה המועסקים באופן זמני או חלקי, כאלה שעובדים באמצעות חברות כוח אדם וקבלני שירותים, כאלה שעובדים במוקדי שירות, בקידום מכירות בחנויות ובטלפון, בשמירה, בבנקים, בשליחויות, בניקיון, ועוד.
החוק נועד לא רק למנוע העסקה בניגוד לחוקי המגן (כמו חוק שכר מינימום, חוק עבודת נשים, פקודת הבטיחות בעבודה, חוק שעות עבודה ומנוחה), והעסקה בלי להפריש דמי ביטוח לאומי בעבור עובדים, אלא גם התנכלות על ידי מעסיק למי שמתלונן על העסקה פוגענית ופגיעות כגון הלבנת פנים בפומבי, השפלה או אלימות מילולית ופיסית.
על פי ההצעה, מפרי החוק ישלמו קנס מינהלי של אלף עד 20 אלף שקלים, והקנסות יממנו הפעלת אגף מיוחד בביטוח הלאומי שיקבל הודעות על הפרת החוק, יבדוק את המידע ויטיל קנסות במידת הצורך. בניגוד למצב הנוכחי, שבו עובד צריך לבזבז זמן וכסף להוכיח בבית משפט שהועסק באופן פוגעני, הנטל יועבר למעסיק להוכיח שעמד בחוק ואינו חייב בקנס שהושת עליו.
רובינשטיין סבורה שהחוקים הקיימים לא מספקים לעובדים די הגנה לנוכח תבניות חדשות ומגוונות של העסקה שהמשותף לכולן הוא הניסיון להרחיק ככל האפשר מהמעסיקים אחריות לעובד, לזכויותיו ולרווחתו. הדוגמאות רבות. ל"קו לעובד", למשל, הגיעו תלונות מעובדי תחנות דלק על כך שנוכה משכרם כסף משום שקיבלו כסף מלקוחות ולא זיהו שהוא מזויף. קו לעובד גם מטפל בכספרית המועסקת באמצעות חברת כוח אדם בבנק בטבריה, שנוכה משכרה כסף שהיה חסר בקופה שלה בסוף היום; לעובדים קבועים בבנק יש ביטוח מפני חסר בקופה.
אחת התופעות הקשות יותר של העסקה פוגענית, סבורה מנהלת קו לעובד חנה זהר, היא כבילת עובדים לתקופות עבודה של שנה או 14 חודשים בבנקים או בחברות טלפון סלולריות. העובדים חותמים על חוזים שלפיהם אם יעזבו לפני תום התקופה, או יגרמו בעצמם לפיטוריהם, יחויבו בקנס של 1,500 עד 3,500 שקלים. כך, למשל, נוהגת חברת כוח האדם "חבר", שמספקת מוקדני שירות לבנק הפועלים. מדובר בעובדים שרבים מהם אקדמאים ושכרם נע בין 17.93 שקלים בשעה ל-20.32 שקלים.
עורכי דין בתחום העבודה סבורים שסוג זה של כבילה מגביל את חופש העיסוק של העובדים ולכן אינו חוקי. רובינשטיין מצביעה על פסיקה מפורסמת בעניינה של חברת "צ'קפוינט" שבה קבע נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, שמותר להגביל את חופש העיסוק של עובד רק אם ניתן לו פיצוי על אובדן השכר שעלול להיגרם לו כתוצאה מהגבלה זו.
רובינשטיין מציינת שחלק מההעסקה הפוגענית מתקיימת בחסות החוק - למשל, בדצמבר 2002 הוציא החשב הכללי במשרד האוצר הנחיה שבמכרזים ציבוריים יש להעדיף ספקים שעובדיהם לא צברו ותק כדי למנוע את הצורך לשלם להם פיצויים בתום הפרויקט. בחוק ההסדרים ל-2004, למשל, ישנו סעיף שמאפשר לממשלה להתקשר בחוזים עם חברות המפרות את חוק שכר מינימום.
יובל רכלבסקי, הממונה על השכר באוצר, אומר שאיסור על התנכלות ועל פגיעה בעובדים אכן נעדר מהחוק ורצוי לשלב אותו. רכלבסקי מבקש במיוחד לעצור את התופעה הרווחת של דלת מסתובבת - מעסיקים שמפטרים את עובדיהם אחרי 11 חודשי עבודה, כדי למנוע מהם את הזכות לקבלת פיצויים ואת זכויותיהם הסוציאליות האחרות.
האיסור על ישיבה במשך שמונה שעות שמטילה חברת סופר פארם על עובדיה, הוא דוגמה קשה נוספת לצורת העסקה שאינה אסורה כיום בחוק, אבל מעוררת חשש לפגיעה בבריאותם של עובדים. דוברת רשת סופר פארם, אירנה שלמור, אומרת שמדיניות החברה היא לספק שירות בגובה העיניים - בדומה לשיטה המקובלת בצפון אמריקה - וטוענת שמשרד העבודה אף אישר את הנוהל.
לפיטר מגנוס, מפקח העבודה הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, יש גרסה שונה. לפני כשנתיים קיבל פניות מעובדי סופר פארם ומעובדים ברשת מזון גדולה על כך שנגרמו להם כאבי רגליים משום שחויבו לעמוד בכל שעות העבודה. בסופר פארם טענו שבארה"ב הוכח שעמידה רצופה עדיפה לבריאות על פני ישיבה ועמידה לסירוגין ואם קופאי נדרש להעביר בסורק פריטים כבדים - יותר בריא לכתפיים ולגב שלו שיעמוד. "אנחנו טענו שצריך לתת לעובד להחליט מתי נוח לו לקום ומתי לשבת", נזכר מגנוס, "אמרנו שאם הם רוצים לתת שירות בגובה העיניים שיושיבו את הקופאים על כיסאות מוגבהים. אבל הם נעמדו על הרגליים האחוריות ולא רצו להשתכנע".
פקודות הבטיחות בעבודה אמנם קובעות שבמידת האפשר צריך לאפשר לעובדים לשבת; אבל אותן פקודות חלות רק על מפעלים. במקומות עבודה אחרים יש אפשרות חוקית לאסור על נהלים מסוימים, אבל רק במקרים שבהם מוכח שאותם נהלים מהווים סכנה בריאותית.
הניסיון להוכיח שהעמידה הממושכת פוגעת בבריאות לא הביא למסקנות חד משמעיות נגד הנוהג השורר בסופר פארם וברשתות אחרות: הרופאים התעסוקתיים שבדקו את העניין הגיעו למסקנה שבעוד שעמידה ממושכת אינה מומלצת, אי אפשר להצביע על כך שהיא מהווה סיכון בריאותי חמור, אמר מגנוס. עורכת הדין נירה גולן, מומחית לתביעות נכות, או
המעסיק אוסר עליכם לשבת בעבודה? הוא ישלם על זה
רותי סיני
7.11.2004 / 10:13