ממה פוחדים מנהלי הבנקים?

האם שלמה נחמה, צבי זיו, גליה מאור, איתן רף ושאר מנהלי הבנקים הגדולים אינם יודעים לעשות חשבון? רק אתמול הופיע כלכלן מכובד ובעל ניסיון, דוד קליין שמו, במשרד האוצר והסביר להם בפירוט מדוע רפורמת בכר לא תגרום להם הפסדים - ולמעשה מאוד ייתכן שהם אף ירוויחו ממנה. קליין הסביר שהם יוכלו להמשיך לגבות תשלומים על תפעול והפצה, וגם יוסיפו לכך הכנסות משירותי מכירת ביטוח וייעוץ מס - ואפילו יוכלו לנצל את האילוצים שנחתו עליהם כדי להתייעל.



לא רק קליין חושב כך. כמה אנליסטים בשוק ההון העריכו בימים האחרונים שהבנקים ירוויחו מכל הסיפור הזה, ואף המליצו ללקוחותיהם להצטייד בעוד מועד במניות הבנקים הגדולים. וכך, דווקא ערב הרפורמה, עלתה מניית בנק לאומי לשיא חדש, וגם המניות של הפועלים ושאר הבנקים משייטות להן בגובה רב.



אם כך - מדוע ממשיכים בענף הבנקאות להתנגד בנחישות, כמעט בפנאטיות, להמלצות ועדת בכר? בנק הפועלים, דקות לאחר סיום הצגת עקרונות הדו"ח, פירסם אתמול התנגדות גורפת לכל ההמלצות, וקבע כי המלצות רבות, אם ייושמו, יובילו לנסיגה עמוקה אחורה. ממה הם מפחדים?



התשובות לכך מורכבות - אבל מה שמפריע למנהלי הבנקים אינו באמת שיעורי הרווחיות של הבנק, על אף שהמציאות החדשה היתה יכולה לספק עבורם תירוץ נוח להצגת תוצאות בינוניות בעתיד.



הנה כמה חלופות למה שעובר בימים האחרונים בראשם של הבנקאים הבכירים:



1. הם הולכים לאבד הרבה מאוד כוח ועוצמה. כיום לא ניתן לעשות דבר במשק בלי הסכמה של גליה מאור מבנק לאומי או צבי זיו מבנק הפועלים. אבל אם הרפורמה תצליח והתחרות במערכת הפיננסית תקפוץ מדרגה, יוכלו לפתע חברות לקבל אשראי ישירות מקופות גמל ומחברות ביטוח, ומשקיעים יוכלו לגשת ישירות לקופות פרטיות. מציאות כזו תחליש את המעמד האישי והחברתי של מנהלי הבנקים.



2. הם מפחדים משינויים. דוד קליין והאנליסטים יכולים להבטיח להם רווחים גבוהים בעתיד - אבל כיום הם מחזיקים כמה עופות שמנים ביד, ואין להם שום רצון לוותר על המצב הזה. זה טבעי: רוב המנהלים לא הכירו דבר מלבד האוליגופול המוכר, ויש לזכור כי אלה אנשים עם עשרות שנים של שנאת סיכון וסגידה לשמרנות וליציבות.



3. הם מפחדים שבורות השומן האמיתיים שלהם ייחשפו. כפי שאומר קליין, הבנקאים והבנקים יסתדרו כנראה לא רע גם בלי קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אבל ייתכן מאוד שהם חוששים שבלי ניגודי האינטרסים שמהם נהנו עד כה, הם יתקשו לשמור על רמת הרווחיות הנוכחית גם בעסקי הליבה שלהם - מתן אשראי לטווח קצר ובינוני ומתן שירותים קמעוניים. לפתע עשוי להתברר, כפי שטוען שר האוצר, שצריך לשלם ללקוחות ריבית זכות גבוהה יותר כדי שישמרו על הכסף בבנק ולא יעבירו אותו לברוקר באינטנרט.



4.הם ייהפכו ללא רלוונטיים. בבנקאות הישראלית האוליגופולית, מה שצריך כדי להיות בנקאי טוב הוא רשת קשרים אישיים, היכרות עם השלטון והכרה טובה של השיטה כדי להרוויח כסף בדיסקרטיות וללא סיכון. אבל במדינות שבהן שוק ההון עבר רפורמה כמו זו שוועדת בכר מציעה, המקצוע של הבנקאים התחלף. שם מדובר בעסק של ניהול סיכונים - ומי שאינו מבין במתימטיקה, בסטטיסטיקה, במכירת תיקי אשראי ובשיטות הניהול המודרניות - אינו רלוונטי.