מחיר התמיכה בעמדת ערוץ 2

מקורות המימון של הספורט הישראלי מידלדלים בעקביות, ואם לא ישתנה הקונסנסוס בממשלה, במשרד התקשורת ובוועדת הכלכלה של הכנסת, התומך בזכייניות ערוץ 2 - עלול הספורט הישראלי להגיע לפשיטת רגל. ארבעת הגורמים הללו מונעים תשדירי פרסום בשידורי הספורט בכבלים ובלוויין, שההכנסות מהן היו עשויות לפתח את הספורט, להפחית את הנטל הכספי מעל מנויי הכבלים והלוויין, ובמקביל להקטין את השקעות כספי הציבור בספורט. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה משודר ספורט בתשלום בלבד: ערוץ 1 (אגרה), ערוץ הספורט (מנוי חודשי) והערוצים בתשלום-תמורת-צפייה, שמפעילה חברת צ'רלטון, אך אסורים בהם תשדירי פרסום.

ב-1995 אושרה לזכייניות ערוץ 2 תוספת של שלוש דקות פרסום לשעה, בזכות רכישת זכויות השידור של ליגת הכדורגל. לזכייניות הותר לשדר פרסומות עד 10% מזמן השידור בכל יום. בפועל, גדלה באופן משמעותי כמות הפרסומות בזמן צפיית שיא וההכנסות עלו במאות מיליוני שקלים. שלוש הזכייניות נהנות מהתוספת גם בעונה הנוכחית - אף שבה החליטו לא לשדר ספורט.

לפי הערכות, גם בעונה הבאה לא ישדר ערוץ 2 כדורגל בגלל מחויבות לתכנים תרבותיים ורב-גוניים אחרים שאינם כוללים ספורט. האבסורד הזה אינו מפריע לזכייניות ערוץ 2 לסכל אפשרות לפרסומות בכבלים ובלוויין, על אף שחוק השידורים בכבלים ובלוויין איפשר שידורי פרסומות בגופים אלו כבר לפני 11 שנה.

לאחרונה התירה המועצה להסדר שידורים בכבלים ובלוויין לשדר חסויות מסחריות בשידורי ספורט, מתוך מחשבה שההכנסה מהן תסייע לשיפור רמת המודעות לענפי ספורט שאינם מסוגלים לייצר הכנסה בעצמם. על אף שמדובר בסכום קטן באופן משמעותי, זעמו נציגי הזכייניות וראשי הרשות השנייה לשידורי רדיו וטלוויזיה, על ההיתר החריג לשיטתם. תחום החסויות זניח במידה ניכרת: כ-1.5 מיליון דולר (1.3 מיליון בערוץ 1 לכל סוגי המשדרים ו-200 אלף דולר בשידורי ספורט ישירים בכבלים ובלוויין) לעומת שוק הפרסום בטלוויזיה שמסתכם בכ-225 מיליון דולר בשנה.

נכון להיום, מציל ערוץ 10 את הכדורגל, מאחר שהוא הערוץ היחיד שמשדר משחק מליגת העל ללא תשלום מיוחד (אם כי הוא משודר רק בכבלים ובלוויין, שגובים תשלום כמובן). המועצה להסדר השידורים בכבלים ובלוויין, שמחייבת את בעלי זכויות השידור לשדר משחק אחד לפחות בערוץ טריסטוריאלי (ערוץ ארצי שנקלט גם מחוץ למסגרות הכבלים והלוויין), תצטרך למצוא פתרון יצירתי אחר אם ערוץ 10 יפסיק לשדר כדורגל.

בכדורסל המצב חמור עוד יותר, כי הערוצים המסחריים אינם מוכנים לשדר את משחקי הליגה. יו"ר המועצה להסדר שידורים בכבלים ובלוויין, עו"ד יורם מוקדי, שתומך בשילוב פרסום בספורט, טוען כי המצב הקיים אינו אפשרי. "חייבת להתקיים חשיבה איך פותרים את הכשל הזה. המצב הרי בלתי נסבל. ערוץ 2 לא משדר ספורט ומונע תחרות חופשית בתחום. הממשלה חייבת לאפשר תחרות. אני משוכנע שאם היו שואלים את הציבור אם הוא מעדיף עוד ערוץ מסחרי, או לחילופין ספורט בחינם, רוב מוחלט היה מעדיף לא לשלם על ספורט מאות שקלים בשנה, בנוסף על האגרה והמנויים החודשיים בכבלים ובלוויין".

על פי הערכות במשרדי פרסום, תשדירי פרסומת בשידורי ספורט היו מניבים 24-22 מיליון דולר בשנה. צופי ספורט הם ציבור מפולח, גברים ברובו המוחלט, שמשמש כקהל יעד לפרסום מוצרים כמו בירה, מכוניות וכלי עבודה. בערוצים המסחריים קהל היעד לפרסום בעת צפיית שיא הוא נשים. בערוץ הספורט אומרים שהיתר לתשדירי פרסום היה מבטל את התשלום החודשי ל-400 אלף המנויים (24 שקל) לערוץ בתשלום (+5). גם בחברת צ'רלטון (זכיינית שידורי הכדורגל הישראלי והאנגלי) היו מעדיפים הכנסות מפרסום, שכן אלה היו גבוהות יותר מההכנסה (כ-50 אלף צופים ב-19.90 שקל למשחק) בשיטת "שלם וצפה".

הבעיה היא שגם בערוץ 2 מודעים לנתונים אלו. כאשר שידר הערוץ כדורגל היו ההכנסות הממוצעות משידור כ-200 אלף דולר, ולמעט 2003, השנה שבה רכש הערוץ זכויות שידור בסכום מופקע (11 מיליון דולר) בגלל המאבק המשותף בערוץ 10 - היו הרווחים הישירים ובעיקר העקיפים (הוספת דקות פרסום) עצומים ביחס להשקעה.

במצב הנוכחי מאפשר הממסד השלטוני זכות וטו מוחלט לחבורה מצומצמת של בעלי הון, בסוגיה כמה ישלם הציבור על צפייה בספורט, ובשאלת המימון של ענפי ספורט שאינם פופולריים ואינם מסוגלים לייצר הכנסה בעצמם.

השאלה היא אם הממסד יאלץ את אותם בעלי הון לסייע בשיקום הספורט המקצועני בעוד שנה-שנתיים, כאשר הקריסה המוחלטת תיהפך לנתון שיהיה קשה להתעלם ממנו.