פרשת נייס ראויה לבדיקה של רשות ני"ע

יורם גביזון

הניסיון המשותף של כמה מהדמויות הבולטות בעולם העסקי להשתלט על חברת נייס הצית את הדימיון שלשום ודחק לקרן זווית את השאלות הרבות שעורר שיתוף הפעולה בתחום הגילוי הנאות. אתמול כאשר קונצרן כור נסוג ממנו, והנהלת נייס דיווחה ביתר פירוט על עמדתה בעניין, התחזק הרושם שפרשת נייס ראויה לבדיקה מעמיקה של רשות ניירות ערך.

נייס פירסמה אתמול הודעה לבורסה ובה היא מציינת כי בישיבת דירקטוריון שהתקיימה בשבוע שעבר הביעו כל חברי הדירקטוריון למעט יוסי בן שלום את דעתם כי אין הם תומכים באף אחת מהקבוצות אשר הציעו מועמדים לדירקטוריון החברה. נייס אמרה כי הדירקטוריון מינה ועדה לשם הידברות עם קבוצות אלו.

נייס אם כן מודיעה למשקיעיה בהווה ובעבר כי ביום שישי האחרון קנו ומכרו מניות של החברה מבלי שידעו כי הדירקטוריון קיבל פנייה מבעלי מניות למנות דירקטוריון חדש שישנה למעשה את השליטה והניהול בחברה. משקיעים אלו מחזיקים ב-10% - שיעור שהופך אותם לבעלי המניות הגדולים בחברה.

הדירקטוריון תומך

נייס כותבת כי הדירקטוריון תומך בהנהלת החברה, למרות שמשקיעיה היו כנראה שמחים להתייחסות של הדירקטוריון לא רק במישור ההצהרתי אלא גם במישור המהותי, כלומר, מדוע נמנעה נייס מלדווח על ההצעה ועל עמדת הדירקטוריון.

רשות ני"ע עשויה למצוא עניין גם בשאלה האם כור וקונרס, מקבוצת פועלים השקעות, היו צריכים לדווח על היותם בעלי עניין בנייס למרות שההחזקות של כל אחת מהן היו נמוכות במעט מ-5%, שהוא השיעור שהחזקה גדולה ממנו מחייבת דיווח.

נייס הודיעה שלשום כי קיבלה מכתבים מקונרס ומכור שמבקשים ממנה לכלול 4 דירקטורים מטעמן ברשימה חברי מועצת המנהלים שתוגש לאישור בעלי המניות באסיפה השנתית הקרובה. כור החזיקה עד 13 במאי ב-4.9% ממניות נייס וקונרס ב-4.6% ממניותיה של החברה.

לכאורה אף לא אחת מהחברות היתה צריכה לדווח על שיעור החזקתה, אלא שהפנייה הבו-זמנית של שתי החברות לנייס למנות דירקטורים מטעמן מעוררת מראית עין של שיתוף פעולה. סעיף 1 לחוק ני"ע קובע שבעל עניין הוא מי שמחזיק ב-5.0%. ההגדרה של החזקה היא בין לבד ובין ביחד עם אחרים. ההגדרה של החזקה ביחד לצורך פרשנות לחוק היא החזקת ני"ע או רכישתם בשיתוף פעולה בין 2 או יותר לפי הסכם בכתב או בעל פה.

הסכם - היה או לא היה

משפטן בכיר בשוק ההון קבע אתמול שהמפתח לשאלה אם ההחזקה של נייס וכור היא החזקה משותפת הוא אם היה ביניהם הסכם. לדבריו, גם אם היה ביניהם תיאום אין בכך כדי לבסס החזקה משותפת. "זו שאלה עובדתית האם היה או לא היה הסכם".

קונרס סבורה אחרת. דובר של החברה ציין כי בתשקיף חברת אורלייט שעבר את אישור רשות ני"ע נקבע כי ההחזקה של אורלייט מקבוצת פועלים השקעות ושל איתמר פטישי בחברת טכנופלסט אינה החזקה משותפת למרות שהיה ביניהם הסכם הצבעה למינוי דירקטורים. כור היתה בטוחה קצת פחות. בכיר בחברה הודה אתמול בשיחה עם "הארץ" שאכן היו שיחות בין שני הגופים על החזקתם המשותפת בנייס.

לשאלה מתי הופכות שיחות לשיתוף פעולה אומר הבכיר: "נכון, זו שאלה עדינה. לא רצינו להתלבט בשאלה אם השיחות הופכות אותנו לבעלי החזקה משותפת, ולכן כאשר מהלך היחסים הבשיל לרמה שעשויה היתה להתפרש כשיתוף פעולה, העדפנו לרכוש כמות מצומצמת של מניות ולהפוך לבעלי עניין".

כור דיווחה לנייס ב-13 במאי כי הפכה לבעלת עניין. נייס לא מצאה לנכון להודיע מיידית על כך, למרות שמזה זמן רווחו הערכות בשוק ההון שהרקע לרכישת חבילות גדולות של מניות בנייס הוא ניסיון השתלטות.

השיחות החלו לפני שהפכה כור לבעלת עניין

הבכיר הודה שהשיחות בין קונרס לכור החלו זמן מה לפני שכור הפכה לבעלת עניין. לשאלה מדוע קונרס לא נהגה באופן דומה אמר הבכיר: "העמדה שלנו שמרנית יותר" - נימוק מעניין כשהוא מושמע מפיו של בכיר בחברה שעוסקת בהכחשת המציאות בכל הקשור למחירה של אי.סי.איי .

אפשר לעמוד על חוסר הנוחות של כור מהמהלך כולו מהעובדה שהיא הודיעה אתמול לבורסה כי אינה מחויבת מראש לגורם כלשהוא בנוגע להצבעתה באסיפה הכללית בנייס. נייס עצמה מסרה כי כור הודיעה לה שאין בכוונתה להציע מועמד מטעמה לדירקטוריון, כלומר הנוסח שכל אחת העבירה לבורסה בנוגע לעמדתה של כור אינו זהה. ניתן לנסות להסביר את ההודעה של כור על הוויתור על זכותה למנות חבר במועצת המנהלים יום לאחר שהודיעה על בקשתה למנות דירקטור במבחן רב-ברירה:

1.צערה של אי. סי.איי נפל על יונתן קולבר והפך אותו מאיש עסקים שקול לאדם קפריזי ובלתי צפוי. 2.יונתן קולבר הרגיש שהמהלך כולו מתקרב בצורה לא נוחה לגבול המותר מבחינת הדיווח והגילוי הנאות, ועלול להצריך את כור לחקירות ודרישות מיותרות כאשר עיקר המאמצים מופנים להבראת אי.סי.איי. 3.כור, כמאמר דוברה, פועלת על פי חוק וייעוץ משפטי שהיא מקבלת ואינה מעוניינת להידחף למהלך שמסתמן כעוין.

האדם הסביר שיבחר בתשובה שלוש,גרסתה הרשמית של כור, יצטרך לחשוב האם גם סביר בעיניו ששתי חברות שונות, שאין תיאום ואין הסכם ביניהן, הגישו בעת בעונה אחת מכתב שכולל דרישה זהה במהותה לנייס, והאם סביר בעיניו ששיתוף פעולה לכאורה זה נעשה ללא כל הסכמות, ולו במובלע.

האדם הסביר יצטרך לשאול את עצמו מדוע כור אינה מעוניינת להידחף למהלך שמסתמן כעוין שלושה ימים לאחר שהיא מופיעה בחצרה של נייס ומיידעת אותה במפתיע על החזקה של כ-5% בחברה ועל הצעה לשנות את מבנה הדירקטוריון. אפשר גם לשאול מדוע דווח בידיעה של גלית חמי ב"ידיעות אחרונות", שחשפה את הפרשה, שהקבוצה המעוניינת להשתלט על נייס כוללת 20%, והאם לאחת משתי החברות ידוע על גורמים נוספים, והאם השיחות על עתידה של נייס נוהלו גם איתם.