מפעל "פלסאון" בקיבוץ מעגן מיכאל הוא העוגן הכלכלי הראשי של הקיבוץ. שוויו של המפעל - חברה ציבורית שהונפקה בבורסה כבר ב-133 - 1997 מיליון דולר, והוא מייצא 90% ממוצרי הפלסטיק שהוא מייצר. אבל עד כמה שהמפעל מוצלח, שני דברים לא ישתנו בעבור המנהל אילן טסלר: אם לא יתאם קבלת מכונית מול סדרן הרכב, הוא יצטרך להגיע לעבודה באופניים; והמשכורת שלו, מאז ומתמיד, זהה לזו שמקבלת המזכירה שלו ולזו של בוריס גל, שמבריג חלקי צנרת בקו הייצור.
בוריס, בן 80, הוא מדור המייסדים של מעגן מיכאל. לפעמים טסלר מנסה לשכנע אותו לנצל את האפשרות לצאת לפנסיה, ללכת לחוף או לחוג לקשישים. אבל בוריס מסרב בעקשנות ומופיע כל יום לעבודה. ביום שיפרוש יחליף אותו כנראה רובוט צהוב גדול, כמו אחד מאלה שכבר הוצבו באולמי הייצור החדשים של המפעל.
טסלר הוא גם ד"ר לפסיכיאטריה - בגיל 40 החליט שזה מה שמעניין אותו ללמוד. הוא למד שבע שנים, התמחה, וחזר לנהל את המפעל. טסלר, בכובע של מנהל בכיר או פסיכיאטר, יכול היה להרשות לעצמו לגור בווילה נאה בזכרון יעקב השכנה, אבל טוב לו ככה, עם משרד שמשקיף לים ואופניים בחניית המפעל.
מבין 265 קיבוצים בישראל, 130 עברו הפרטה ולשיטת שכר דיפרנציאלי עם "רשת ביטחון" לחברים שמצאו עצמם בתחתית הסולם הכלכלי. עוד 30 קיבוצים נמצאים באמצע הדרך בין הקיבוץ השיתופי הקלאסי לקיבוץ שעבר הפרטה. רק כ-100 קיבוצים נותרו קיבוצים שיתופיים במידה כזו או אחרת. מעגן מיכאל נחשב אחד האדוקים שבהם. זה מתחיל בשכר מנהל המפעל, שזהה לזה של הרפתן, ונגמר בוועדת "פני המחנה", שיכולה למנוע או לאשר לחברים להתקין צלחות לווין או להחליף את אבני הריצוף בשביל שלפני הבית. בחודש הבא צפויה רעידת אדמה אמיתית במעגן מיכאל - חדר האוכל יעבור הפרטה. התושבים יקבלו תוספת לתקציב ויחליטו אם הם משלמים בעבור הארוחה או קונים אוכל ב"כלבו" וסועדים בבית. אבל חוץ מהחריגה הזו, במעגן מיכאל דבקים בשיתופיות.
מאמינים בעין הרע?
לחברים במעגן מיכאל יש תכונה משותפת. כאשר מדברים אתם על כסף או על שגשוג כלכלי הם מסתכלים לצדדים ונוקשים על עץ - גם אם השולחן עשוי מפלסטיק או ממתכת.
כבר הרבה שנים, כאשר שואלים חברי קיבוצים איזה הוא הקיבוץ העשיר בישראל, התשובה היא לרוב מעגן מיכאל; יש נשאלים שגם ממלמלים בשקט ובקנאה כתוספת את שם התואר "סנובים". בתנועה הקיבוצית ממקמים את מעגן מיכאל ב"חמישייה הפותחת" של הקיבוצים המבוססים בישראל, ואילו במעגן מיכאל מנסים בחינניות לחמוק מתשובה ישירה על הכנסות והוצאות. אחר כך לא ישכחו להוסיף נקישה על השולחן.
כדי לזהות בדייקנות עד כמה קיבוץ מבוסס, צריך להיות קיבוצניק. הדקויות של איכות החיים ורמת החיים בקיבוצים נסתרים פעמים רבות מהעין. חוגים לילדים, בריכה, דשאים ירוקים ועצי פיקוס מדהימים יש בקיבוצים רבים - גם כאלה שהתמוטטו לחלוטין מבחינה כלכלית. כאשר מסתכלים על התקציב שמקבלת משפחה עם שני ילדים במעגן מיכאל, הוא נראה צנוע מאוד - קרוב ל-40 אלף שקל לשנה. תקציב זה מורכב מהקצבה אישית לכל חבר, תקציב מרכולית, ריהוט, בלאי מכשירי חשמל, תקציב חו"ל, הלבשה והנעלה. סכום של 3,500 שקל לחודש נראה זעום, אבל פה באות לידי ביטוי הדקויות הרבות שקובעות רמת חיים מעבר לדברים הבסיסים שניתנים חינם: משירותי כביסה, דרך ביטוח בריאות, לימודים אקדמיים לכל, חיבור כל בתי הקיבוץ לסיבים אופטיים לצורך תקשורת מהירה והקצבת פנסיה גבוהה יחסית לכל החברים.
"באמת קשה לכמת את רמת החיים של חבר בקיבוץ", אומר עופר פרג, מנהל אולפן הווידאו של מעגן מיכאל, "אני לומד לתואר שני באוניברסיטה במימון הקיבוץ, נוסע לחו"ל כמעט פעם בשנה, אוהב לאכול טוב ועשיתי קורס רציני לטעימת יין כדי שגם אוכל לשתות טוב. כדי לנסוע אני צריך לתאם בזמן רכב, אבל אין הגבלה לאן או כמה אסע. החינוך של הילדים מעולה, הבריאות מכוסה עד הפרט הכי קטן - טיפולי שיניים, משקפיים, כל מה שצריך. אני מעריך שלעומת החיים מחוץ לקיבוץ, אנחנו חיים באיזה שהוא מקום קרוב לרמת החיים של העשירון השמיני".
בהיעדר נתון על מאזן או תקציב ("לא בטוח שזה יועיל לנו לפרסם את הנתונים", אמר בדיסקרטיות מרכז המשק), אפשר להסתכל על התקציב לטיפול בנושאים מוניציפאליים ל-2004 שהגיש מעגן מיכאל למועצה האיזורית חוף הכרמל: 7.275 מיליון שקל, תקציב גדול מזה של כל שבעת הקיבוצים האחרים במועצה האזורית ביחד.
לארי שוורץ וגרשון פלג באו שלשום אל חדר הישיבות של הקיבוץ כדי לנסות לנתח מה הפך את מעגן מיכאל לקיבוץ מבוסס במשך שנים רבות. פלג הגיע מיהוד בתחילת שנות ה-80, וניהל את המפעל המצליח השני של מעגן מיכאל, "צורון", שמייצר חלקי מתכת מדוייקים לתותבים ללב ולתעשיית ההיי טק. שוורץ עלה מארה"ב, נקלט באולפן (שממנו באים 11% מחברי המשק), היה מזכיר משק, ועכשיו הוא אחראי על תוכנית המתאר החדשה. למעגן מיכאל "בעיה" חיובית: 50% מהבנים שבים לקיבוץ אחרי הצבא, רובם עם בנות או בני זוג ואין די דיור - משפחה עם שני ילדים זכאית לדירת מגורים של 100 מ"ר. שלוש בריכות דגים ייובשו בשנים הקרובות כדי להקים שכונות חדשות.
"במעגן מיכאל יש קצת למעלה מ-1,400 תושבים - מהם 640 חברי משק. על פי תוכנית המתאר ל-2020, אנו צפויים להגיע ל-2,000 תושבים", מסביר שוורץ מדוע חלק נכבד מתקציב המשק מופנה לפיתוח עתידי. הסטטיסטיקה מצביעה על נתון יוצא דופן במעגן מיכאל: הגיל הממוצע של חברי הקיבוץ הוא 34, לעומת 54 בכל החברה הקיבוצית. לעומת ילודה שלילית לאורך שנים ברוב הקיבוצים ב-20 השנים האחרונות, במעגן מיכאל יש המון ילדים: 19.5% מהאוכלוסייה מתחת לגיל 10. זה עולה ביוקר מבחינת דיור, אבל משתלם מבחינת ההתחדשות והימצאות כוח עבודה צעיר ונמרץ.
פלג פונה דווקא לעבר: "החוסן הכלכלי של מעגן מיכאל מתחיל בדור המייסדים. הם התוו כיוון שיסודותיו נשמרים בקנאות עד היום - אורחות חיים צנועים, שמרנות כספית בצד חדשנות בבחירת התחומים הכלכליים".
במעגן מיכאל החקלאות מהווה עדיין שליש
במעגן מיכאל מרוויחים מיליונים ולא מאמינים בהפרטה
דוד רטנר
11.11.2004 / 8:56