חוק סרביינס-אוקסלי ייכנס היום לתוקפו במלואו - כשנה לאחר התאריך המתוכנן

חוק סרביינס-אוקסלי (Sarbanes-Oxley) ייכנס היום לתוקפו במלואו, כשנה מאוחר יותר מהמתוכנן. חברות נסחרות בארה"ב, ששנת הכספים שלהן מסתיימת לאחר ה-15 בנובמבר, יידרשו מעתה להוכיח בדו"חותיהן כי בדקו ותיעדו את מכירותיהן, את נכסיהן ואת התחייבויותיהן בהתאם לחוק סרביינס-אוקסלי מ-2002. החוק מתייחס בעיקר לחברות ששווי השוק שלהן גדול מ-75 מיליון דולר.



מעתה יידרשו חברות להגיש את דו"חותיהן השנתיים בתוך 60 יום מסוף שנת הכספים שלהן, כשהדו"חות אמורים לכלול גם סעיפים שנוספו בשל סרביינס-אוקסלי. רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) שוקלת לתת ארכה של שבועיים להגשת הדו"חות, בשל הקשיים הרבים הכרוכים בהתאמה לחוק. חברות יידרשו מעתה גם להגיש עדכונים תקופתיים על מנגנוני הבקרה הפנימיים שלהן.



הזמן והכסף הנדרשים לעמידה בתנאי החוק הקשו על חברות רבות - בייחוד חברות קטנות, שחלקן בחרו למחוק את מניותיהן מהמסחר על מנת לא להידרש לכך.



המגזר שהרוויח מהחוק הוא מגזר רואי החשבון והיועצים האחראים לבדיקה ואישור של מסמכי החברה. לפי מחקר שפורסם בספטמבר, שכר הטרחה הכולל של החברות שנסחרות בבורסות בארה"ב לרואי החשבון בשל הטמעת חוק סרביינס-אוקסלי עשוי להגיע לכ-2.4 מיליארד דולר. כמו כן, הרוויחו מחוק זה חברות תוכנה המפתחות שירותים עסקיים - תעשייה שלמה התפתחה סביב ההתאמה לתקנות סרביינס-אוקסלי.



חוק סרביינס-אוקסלי נחקק ב-2002 לאחר חשיפת השערוריות החשבונאיות באנרון ובוורלדקום. החוק קובע שורה של תהליכים שעל החברות, שכפופות לחוקי רשות ניירות ערך בארה"ב, לבצע בתחום הבקרה הפנימית כדי למנוע, עד כמה שאפשר, ביצוע הונאות חשבונאיות, ולהקטין את אפשרות הפגיעה במשקיעים.



החוק כולל מספר רב של שינויים, ביניהם החלת מנגנוני בקרה פנימיים, דיווח בזמן אמת על שינויים בחוסן הפיננסי, חובת דיווח של עורכי הדין של החברה למנכ"ל על הפרות אפשריות ושורה ארוכה של תקנות נוספות. אחת התקנות מעוררות המחלוקת היא הדרישה לחתימתם של מנכ"לים על דו"חות החברה. דרישה זו בעצם מטילה אחריות פלילית על המנהלים במידה שיתברר שבחברה מסוימת היתה הונאה חשבונאית שלא התגלתה על ידי מנגנוני הביקורת הפנימית של החברה.