הכנסת דחתה את בקשת מערכת הביטחון להאריך את מצב החירום בשנה

מאת גדעון אלון ויובל יעוז



ועדה משותפת לוועדות החוץ והביטחון והחוקה של הכנסת סירבה להיענות לפניית משרד הביטחון להאריך את תוקף מצב החירום בשנה אחת, ואישרה - זו הפעם השנייה ברציפות - את הארכת התוקף למשך שישה חודשים בלבד. לפני כחודשיים הקציב בית המשפט העליון למדינה שישה חודשים, כדי לתקן את החקיקה התלויה במצב החירום במדינה. זאת, כדי לאפשר את ביטול מצב החירום, השורר ברציפות מאז קום המדינה ב-1948.



יו"ר הוועדה המשותפת, ח"כ חמי דורון (שינוי), אמר ל"הארץ" כי הוועדה החליטה לנקוט צעד זה כמחאה על כך שמערכת הביטחון מתעלמת מזה כמה שנים מבקשת הוועדה להוציא מרשימת החוקים הנכללים בהכרזה על שעת חירום 11 חוקים ותקנות, שכל קשר בינם לבין מצב החירום הוא מקרי בהחלט, כגון חוקי עבודה.



דורון ציין כי בעקבות החלטת הוועדה לפני חצי שנה, שלא להאריך את ההכרזה על מצב חירום לתקופה של שנה (מצב החירום הוארך עד דצמבר), החלה הממשלה בהליכי חקיקה נפרדים של 11 החוקים. דורון הביע תקווה, שחקיקתם תושלם עד מאי 2005, התאריך שעד אליו הוארך מצב החירום.



החוקים שהוחלט להעביר למסגרת עצמאית הם: חוק רישום ציוד וגיוסו לצה"ל; חלקים מחוקי הספנות והפיקוח על כלי שיט; חלק מפקודת הפטנטים והמדגמים; החוק להבטחת שירותים חיוניים; סעיפים בחוקי החופשה השנתית, עבודת נוער, וחוק שעות עבודה ומנוחה; סעיף בפקודת הנזיקין; החוק למניעת הסתננות; חוק כלי יריה; וחוק סמכויות חיפוש בשעת חירום.



את התקנות לשעת חירום חוקק המנדט הבריטי ב-1945, והן מקנות לממשלה סמכויות מרחיקות לכת, ללא צורך בחקיקה מסודרת בכנסת. בית המשפט כבר קבע בעבר, כי סמכויות אלו, ובהן הסמכות לביטול חוקים, פוגעות קשות בדמוקרטיה. השימוש הנפוץ ביותר בתקנות לשעת חירום הוא הוצאת צווי ריתוק לשובתים, תוך פגיעה בחופש השביתה שלהם. שימושים נוספים נוגעים למרבית תחומי החיים, ובהם מעצר מינהלי של חשודים; והפיקוח על מחירים.



ב-1999 עתרה האגודה לזכויות האזרח נגד הכנסת, בתביעה לבטל את תקנות מצב החירום, ומאז נמשך הדיון בעתירה. בספטמבר הודיעה המדינה לבג"ץ, כי נעשית עבודה לתיקון החקיקה. בג"ץ הורה אז למדינה להגיש לו בתוך שישה חודשים עדכון, באשר לצעדים הננקטים לתיקון החוקים התלויים בהכרזת מצב החירום, כך שלא ייפגעו לכשתבוטל ההכרזה על מצב החירום.