קליין: הגדלת יעד הגירעון תפגע באמינות הממשלה

מאת מוטי בסוק

"נדרשת התחייבות חוזרת של הממשלה להמשך הירידה בגירעון בתקציב ב-2003-2002, כדי שסך כל הגירעון בתקציב, מ-2003 ואילך, לא יעלה על 1.25% מהתוצר", כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל, דוד קליין, במרכז הבינתחומי בהרצליה.

הנגיד אמר זאת בתגובה לדברי מנכ"ל משרד האוצר, אבי בן-בסט, שקיבלו חיזוק בדו"ח שפירסמה השבוע קרן המטבע הבינלאומית על ישראל, כי הממשלה תפעל השנה להגדלת הגירעון המתוכנן בתקציב 2001 - 1.75% מהתוצר - באמצעות היקף התת גבייה במסים. לדברי קליין, הדבר יעורר שאלות קשות; בראש ובראשונה, האם הממשלה מתכוונת לשנות את יעדי המדיניות הפיסקלית.

הגדלת הגירעון עלולה לפגוע באמינות הממשלה. לפיכך, לדעת קליין, נדרשת תחזית של גורם מוסמך לגירעון ב-2001, והסקת המסקנות לגבי התקציב.

לדברי הנגיד, מחויבות הממשלה למלא אחר יעדי מאסטריכט, כולל גירעון של 1.25% מהתוצר מ-2003 ואילך, תיבחן בעוד כמה חודשים, כשהממשלה תגבש את הצעת תקציב 2002.

לדברי קליין, הממשלה תצטרך גם להבהיר אם היא מתכוונת להמשיך ולהוריד את יחס החוב הממשלתי לתוצר, שהוא גבוה במיוחד בישראל (95% ב-2000), ביחס למקובל בעולם (פחות מ-60%).

קליין אמר כי "שינויי הגדרה תכופים של הגירעון בתקציב עשויים לעורר את הרושם כי מדובר בהתאמות שלא בהכרח נובעות מטעמים ענייניים".

בהתייחסו לשווקים הפיננסיים בישראל, אמר הנגיד כי "אין מנוס מסיום הסדר איגרות החוב המיועדות, הגורם נזק למשק ומהווה מחסום גבוה מאוד לפיתוחו והרחבתו של מסלול החיסכון לפנסיה, שכידוע, רחוק מלהיות נחלת הכלל אצלנו, כפי שהיה ראוי".

לטענת הנגיד, הסדר איגרות החוב המיועדות מהווה מכשול גדל והולך ליכולת הממשלה לממן רציונלית את הגירעון בתקציב, מעלה את מחיר גיוס ההון למימון הגירעון, מקטין את אפשרויות הממשלה להקצות מקורות ליעדים חברתיים וכלכליים, עשוי להחזיר את הממשלה לתיווך פיננסי, הורס את שוק האג"ח הממשלתיות הסחירות - ובשל כל אלה ועוד - מחבל בסיכויי הצמיחה של המשק.