פשה רומנובסקי ודוד שוסטק הקימו את חברת "אינטרסול", הפעילה בתחומי האינטרנט והטלוויזיה האינטראקטיווית, מיד לאחר פרוץ המשבר בענף ההיי-טק בשנת 2000. "המשבר לא רק שלא פגע בנו, אלא שידרג אותנו", מסביר רומנובסקי. "הגישה שלנו שיווקית, אנחנו משקיעים בפיתוח הטכנולוגי של המוצר לאחר הבדיקה של הדרישה בשוק. היד כל הזמן על הדופק. המשבר פינה לחברה שלנו מקום ואיפשר לה להתפתח". עיצוב משרדי החברה ומראה העובדים הצעירים, אינם שונים מאשר בחברות היי-טק אחרות. ההבדל היחיד הוא, שכמעט כל העובדים באינטרסול מדברים רוסית. "לדעת רוסית זה לא מקצוע, אך זה בפירוש יתרון", אומר רומנובסקי.
רומנובסקי ושוסטק עלו לארץ בתחילת שנות ה-90 - רומנובסקי בגיל 14 ממוסקווה, שוסטק בגיל 18 מריגה. החברה שהקימו מונה כ-50 עובדים, בשלושה סניפים ברחבי העולם: בתל אביב, בניו יורק ובמוסקווה. אינטרסול עוסקת בפיתוח הטכנולוגי של יצירת קשר בלתי אמצעי בין הצופה למסר שעל מסך הטלוויזיה, כדי שהצופה יוכל להשפיע בזמן אמת על התוכן המשודר. "לכל אחד יש מכשיר טלוויזיה, לא לכל אחד יש מחשב. לכן, התחום האינטראקטיווי מתפתח במהירות", אומר שוסטק.
אינטרסול, בשיתוף עם חברת הלוויין "Yes", כבר מפעילה פורטל טלוויזיה אינטראקטיווי פופולרי בקרב הצופים דוברי הרוסית. בנוסף, אינטרסול מייצגת את אתרי האינטרנט המובילים של רוסיה מחוץ לגבולות חבר המדינות - בארה"ב, באירופה ובישראל חיים כ-10 מיליון דוברי רוסית.
רומנובסקי אומר, כי לגולשים דוברי הרוסית בישראל יש מאפיינים ייחודיים: הם מבלים יותר זמן בחיפוש מידע ברשת ופוקדים את אתרי החדשות מרוסיה בתדירות גבוהה במיוחד. בשנים האחרונות הוקמו אלפי אתרים ישראליים בעבור דוברי הרוסית. הילדים והנוער מקרב העולים אוהבים לגלוש ולתקשר ברוסית, אף שרבים אינם שולטים בכתב קירילי ונוהגים להקליד את המלים הרוסיות באותיות לטיניות.
"הישראליות שלנו מקנה לנו יתרונות בחו"ל", אומר רומנובסקי. "תמיד הייתי גאה להיות ישראלי, עכשיו זה גם משתלם עסקית". לדבריו, במוסקווה ובניו יורק הוא ניהל לא פעם שיחות עסקיות בעברית, שכן ישראלים נמצאים בעמדות מפתח בעולם ההיי-טק. התווית הישראלית מוסיפה לחברה מוניטין. "כאשר הצגנו את עצמנו כחברה ישראלית וביקשנו פגישה בחברת ענק בתחום תשתיות התקשורת ברוסיה, הוזמנו מיד ובתוך שלושה חודשים חתמנו על החוזה, שלפיו נספק שירותים משודרגים לבעלי הטלפונים הסלולריים ברוסיה", הוא אומר.
"פשה הוא ישראלי לחלוטין. הוא חבר'המן, יש לו ביטחון עצמי, קצת שחצנות והרבה חוצפה ישראלית. אני 'הרוסי' בשותפות שלנו, יותר פורמלי, יותר קפדן ולמדן", אומר שוסטק ומצביע על הספרייה המקצועית הגדולה שלו במשרד, מקור גאוותו.
"למרות הישראליות נשארתי 'פשה' ולא ניסיתי לעברת את שמי. אני מרגיש נוח לחלוטין בשתי התרבויות. ילד שלי וילדים של דוד מדברים רוסית ואנחנו משקיעים מאמץ לשמר אצלם את השפה", אומר רומנובסקי. עם זאת, השניים מדגישים כי ההתנהלות העסקית שלהם אינה רוסית או ישראלית, אלא מערבית לחלוטין: אחראיות, מוסר עבודה, הקפדה על לוח זמנים, דרישות גבוהות, יעדים נועזים, הרבה מאוד מוטיווציה ורצון להצליח.
סביבה עסקית שונה
רומנובסקי ושוסטק הם רק דוגמה אחת מני רבות של צעירים עולים בעלי יוזמה ומוטיווציה, המובילים תופעה חדשה בענף ההיי-טק. משנות ה-90 החלה זרימה מסיווית של עולים בעלי הכשרה טכנית לענף המתפתח, הצמא לכוח אדם. המעסיקים אף למדו לאפיין ולדרג את המוסדות להשכלה טכנית גבוהה ברוסיה, מבחינת יוקרתם ואיכות הכשרתם המקצועית. לדברי הד"ר אליעזר פלדמן ממכון המחקר "מותגים", על-פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל DBS, העולים מהווים היום כ-40% מכוח העבודה בענף. כשליש מהרעיונות שפותחו בתחום באו ממדענים עולים.
המשבר בענף פגע בכולם, אך פחות בעולים, שעדיין לא חדרו לשכבות השומן, שבהן נאלצו חברות ההיי-טק לקצץ. יתרה מזאת, טוענים המומחים, גם בתקופת המשבר היתה דרישה לאנשי מקצוע טכניים מעולים, ואכן בכל הקשור לטכנולוגיה, רבים מקרב העולים כבר הגיעו לתפקידים של מנהלי פרויקט, מנהלי מוצר וכדומה.
אך למרות מספרם הרב בענף, וחרף הבסיס הטכני המוצק, רק עולים מעטים נמצאים בעמדות ניהול בכירות בחברות ההיי-טק הגדולות, או הקימו חברות עצמאיות. שליטה לא מספקת בעברית ובאנגלית ופערים תרבותיים הפריעו לקידומם. "מבחינה מנטלית-תרבותית עולים מעדיפים לעסוק בתחום מוגדר, כאשר הם נשענים על יכולתם המקצועית ואינם מעוניינים ליטול אחריות גדולה על אנשים אחרים. מנגד, הקולטים לא גילו נכונות רבה מדי לקדמם, ובמקרים לא מעטים אף חסמו את קידומם מתוך חשש מתחרות ודאגה למעמדם", אומר הד"ר פלדמן. לצעירים מבין העולים, שהשתלבו היטב מבחינת ידיעת השפה והבנת הקודים התרבותיים, חסר ניסיון בתחום המקצועי הטכני. מצב זה החל להשתנות.
סימון רפופורט, שעלה לארץ מקישנב ב-1991 בהיותו בן 19, עסק בתכנות כבר בגיל 12 ואף זכה בפרסים על הישגיו. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת תל אביב השתלב בחברת היי-טק גדולה, שם הכיר את עופר אלט, יליד הארץ, שהמציא רעיון לפיתוח מוצר חדש. כדי ליישם את הרעיון מבחינה טכנולוגית, פנה אלט לרפופורט ולפני חמש שנים הקימו השניים את חברת "פולי-אינפורמיישן", שעוסקת בתחום של אינטליגנציה מלאכותית. משבר בענף פגע קשה בחברה, חוזה גדול שעמדו לחתום עם חברה אמריקאית בוטל וזרם ההשקעות הצטמצם, אך החברה שרדה ולאחרונה החלה להתאושש.
פולי-אינפורמיישן עוסקת בפיתוח מערכת טלפונית, המסוגלת לנהל שיחה ולענות על שאלות המטלפנים. מערכת זו, המבוססת על זיהוי קולי ואינטליגנציה מלאכותית, אמורה לעזור למוקדנים ולהחליף את המערכות לניתוב שיחות. כל עובדי החברה, שעוסקים בתחום הטכנולוגי, במחקר ובפיתוח או בניהול מוצר, הם עולים. "בשותפות שלנו עופר מטפל בצד העסקי", אומר רפופורט. "גם אני מנהל משא ומתן וחותם על חוזים, אך מרגיש נוח יותר בתחום הטכנולוגי".
לדבריו, המצב בפול
למרות מספרם הגדל והולך של עולים מחבר המדינות בענף ההיי-טק - מעטים מהם נמצאים בעמדות ניהול בכירות
אינה שפירו
22.11.2004 / 9:26