פסגות אופק: "נגמר הלחץ שיצרו מימושי מניות העובדים בשיכון ובינוי - כעת המניה שווה קנייה"

העליות החדות בבורסה מאז תחילת החודש הריצו כבר שורה של מניות גדולות ומוכרות, כמו הבנקים, כי"ל ומכתשים, לרמות מחירים גבוהות. באווירה כזו גוברת הנטייה של אנליסטים ומשקיעים לחפש מציאות בקרב מניות השורה השנייה והשלישית בבורסה.



מציאות כאלה מחפשים, בדרך כלל, בקרב מניות שלא השתתפו בחגיגת העליות, ואולי אפילו רשמו ירידות בשנה האחרונה. שיכון ובינוי , הקבוצה הגדולה ביותר בענף הבנייה המקומי, היא מניה שעונה על קריטריונים אלה. שיכון ובינוי ירדה בכ-6% מאז תחילת 2004 לעומת עלייה של כ-9% במדד ת"א 100 ששיכון ובינוי חברה בו. מובן שעצם העובדה שהמניה ירדה אומרת דרשני, ובייחוד על רקע הביצועים הגרועים של סולל בונה - חברה בת מרכזית של שיכון ובינוי.



האנליסט אייל חברוני מפסגות אופק מאמין שמדובר במציאה גדולה. הוא ממליץ לקנות את המניה ומציב לה מחיר יעד של 4 שקלים, גבוה בכ-80% ממחיר השוק שלה. חברוני, אמנם, לא צופה גדולות ונצורות בענף הנדל"ן והוא מכיר בבעייתיות של סולל בונה, אבל מנגד הוא נאחז בטיעון טכני מוצלח. אחת הבעיות המרכזיות בשיכון ובינוי היא מבנה השליטה הבעייתי שבמסגרתו מחזיקים העובדים חלק ניכר ממניות החברה. העובדים קיבלו 40% מהמניות ב-1998 כאשר נמכרה השליטה מההסתדרות לקבוצת אריסון. את המימון לרכישת אותן מניות העניקה להם החברה עצמה בהלוואות מיוחדות. המציאות שבה העובדים הם גם בעלי מניות מרכזיים פוגעת בעיני חלק מהמשקיעים גם באיכות הניהולית של החברה וביכולת שלה לבצע מהלכי הבראה נרחבים.







החברה, למורת רוחם של חלק מהמשקיעים המוסדיים בה, נוהגת לגלגל את ההלוואות הללו לעובדים מדי הגיעם לפירעון, כשהמניות שבידי העובדים נכנסות בדרך כלל לתקופת חסימה שחופפת את הארכת חיי ההלוואה. חלק מהעובדים בוחרים למכור מניות שברשותם בשוק כדי לכסות את הלוואותיהם, בין היתר, עקב חשש שאלו יאבדו את ערכם במשך תקופת החסימה. חברוני מציין כי בארבעת החודשים האחרונים התרחש גל מימושים שכזה, ובמהלך תקופה זו מכרו העובדים כ-7% ממניות החברה בהיקף של כ-80 מיליון שקל. המהלך לחץ את מניית שיכון ובינוי למטה מרמה של 3 שקלים למניה עד לשפל של כ-2.4 שקלים. חברוני טוען כי כעת, לאחר שהגל הסתיים, והמניות של העובדים ירדו לרמה של 25% מהחברה כשהם בתקופת חסימה של כשנתיים-שלוש, נוצרה הזדמנות קנייה, ללא חשש מגל טכני נוסף של לחץ.



לגבי הפעילות העסקית של שיכון ובינוי, מאמין חברוני שלחברה הבת המוצלחת יותר - שיכון עובדים, יש פוטנציאל להגדיל את המכירות ואת הרווחיות בשנה הבאה. שיכון עובדים היא אחת מחברות הבנייה למגורים הגדולות בארץ, והיא נהנית ממלאי קרקעות גדול שרשום בספריה בעלות נמוכה במיוחד. מכירות של פרויקטים כמו אלה שמתנהלים בדרום נתניה (רמת פולג), באזור קריית אונו ועוד, עתידות לתרום לביצועים טובים יותר של שיכון ובינוי ברבעונים הקרובים. כך, מקווה חברוני, תצליח שיכון עובדים להתרומם - גם אם הצמיחה הכללית והמיוחלת בענף הנדל"ן תאחר להגיע גם בשנה הבאה.



מהלך רכישת מניות סולל בונה ומחיקתן מהמסחר הוא מהלך נכון בעיני חברוני. החברה סבלה מעלייה בתשומות הבנייה ומירידת מחירים חדה, ויצרה לעצמה הפסד ענק של 175 מיליון שקל ב-2003 והפסד נוסף של 92 מיליון שקל בשלושת הרבעונים של השנה. כעת, לאחר שסולל בונה אינה ציבורית, צופה חברוני ניצול שלה בעיקר לצורכי מס, תוך העברת הפסדים צבורים בה לשיכון ובינוי. במקביל, ייסגרו פרויקטים בעייתיים ולא רווחיים, ויפוטרו עובדים כחלק מתוכנית הבראה בסולל בונה. לפעילות נוספת של החברה - חלקה בפרויקט כביש חוצה ישראל, מייחס חברוני שווי של 235 מיליון שקל, אך הוא אינו רואה בו מנוע צמיחה או חלק מרכזי בפעילות החברה.