"באופן אישי אני לא מתרגש מכך יותר מדי", אמר אתמול שי ברק, מנכ"ל חברת מילניום בית השקעות, בהתייחסו להפחתת הריבית בשיעור של 0.2% על ידי נגיד בנק ישראל, דוד קליין.
"זה לא כמו בפעם שעברה, בדצמבר 2001, שבה קליין הפחית את הריבית ב-2% במכה אחת. זה היה ביום חמישי בערב. הייתי במשחק כדורסל של מכבי תל אביב, ותוך כדי המשחק צילצלו אלי לנייד ואמרו לי, 'היי, הנגיד הוריד את הריבית ב-2%'. אז זה באמת הגיע בהפתעה, וביום ראשון שלאחר מכן הבורסה זינקה ב-6%".
"עכשיו זה לא כך", ממשיך ברק. "לדעתי, קליין היה יכול באותה מידה להשאיר את הריבית במקומה, ודבר לא היה משתנה. הרי ממילא התשואות באיגרות החוב השקליות לטווח ארוך כבר ירדו. הדולר ירד מול השקל, ציפיות האינפלציה נמוכות, והבורסה עשתה כבר את המהלך שלה למעלה. אני לא מצפה שבעקבות הצעד הנוכחי תתחיל מגמה חדשה של הפחתת ריביות".
ברק, שמנהל באמצעות מילניום כ-600 מיליון שקל, מייצג פחות או יותר את הקונסנסוס בשוק ההון. רוב המומחים רואים בהפחתת הריבית אתמול, מרמה של 4.1% ל-3.9%, צעד מתבקש, שאינו מפתיע ואינו מלמד על מגמה חדשה. הם גם לא סבורים שיש קשר בין הפחתת הריבית הנוכחית להפחתה הדרמטית של דצמבר 2001, שבוצעה בצעד שכמעט דירדר את ישראל למשבר פיננסי.
דוד קליין נחשב בשוק ההון לאיש בעל יושרה ומוניטין, שחף משיקולים שאינם מקצועיים. אף אחד גם לא חולק על כך שמהלך הפחתת הריבית שהוביל בשנה וחצי האחרונות נעשה באחריות ובזהירות הראויה. ובכל זאת, היה אתמול גם מי שטען כי קשה לנתק את הפחתת הריבית הנוכחית, שבאה לאחר כמה חודשים שבהם נותרה הריבית בלא תזוזה, לבין קירבתו של מועד ההחלטה על מינוי הנגיד הבא, בתחילת 2005.
"בינינו, כל הפחתת הריבית הזו נראית לי כמו קטע פוליטי", אמר אתמול אחד הפעילים בשוק. "הרי בכל העולם מעלים עכשיו ריביות. למה דווקא קליין צריך להפחית ריבית? לשוק ההון זה לא ממש היה משנה אם הריבית היתה נשארת במקומה. המשקיעים מסתכלים על הריבית לטווח ארוך, שכבר ירדה, ולא על ריבית בנק ישראל".
האם ייתכן שקליין קשר בין עתידו האישי בבנק ישראל לבין ההחלטה על הריבית? "קיימת טענה כזו, ואי אפשר להתעלם ממנה לגמרי", אמר אתמול שאול צדקה, מנכ"ל אילנות דיסקונט. "מי יודע? כולנו בני אדם. עם זאת, קשה לי להאמין שאדם כמו קליין, המקפיד כל כך על מקצוענות, יקשור בין הדברים. בכל מקרה, קליין לא היה יכול להפחית את הריבית אם לא היתה לכך הצדקה כלכלית".
צדקה סבור שההחלטה של קליין תואמת בהחלט את המצב שבו מצוי המשק, ושאין בהפחתת הריבית כדי לערער את היציבות הכלכלית. "אנחנו מצויים בסביבה של אינפלציה נמוכה מאוד. חזאי האינפלציה מעריכים שהמדד החיובי הבא יהיה רק במארס או באפריל 2005. בסביבה כזו, כאשר הכלכלה יציבה והזירה המדינית והפוליטית משדרת גם היא יציבות, זה בהחלט זמן נכון להפחתת ריבית".
צדקה גם חושב שהפחתת הריבית עשויה לסייע לבורסה לעלות עוד מדרגה. "בסך הכל מדובר באיתות חיובי מצד בנק ישראל. הוא מראה על ביטחון ביציבות המשק, ועשוי לעודד את הצמיחה".
בין התומכים הנלהבים בצעד נמצא שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה. מעוז סבור שקליין לא רק היה חייב להוריד את הריבית אתמול, אלא אף עשה זאת כמעט ברגע האחרון. "בעצם זו היתה ההזדמנות האחרונה שלו להפחית את הריבית", אומר מעוז. "בחודשים הקרובים אנחנו עומדים לראות מדדים נמוכים מאוד. שני המדדים הקרובים, של נובמבר ודצמבר, צפויים להיות אפסיים או שליליים. למעשה, מדד המחירים נמצא באותה נקודה שבה הוא היה לפני 28 חודשים. כלומר, אנו נמצאים 28 חודשים בסביבת אינפלציה 0.
"במקביל אנחנו רואים האטה גדולה בקצב הצמיחה בתוצר התעשייתי, ירידה בענפי המסחר והשירותים העסקיים, ושהשקל הולך ומתחזק. זה פוגע ברווחיות של היצואנים.
"אם קליין היה מחכה עוד חודש או חודשיים, הוא היה נכנס למלכודת. הוא היה עלול להגיע למצב שבו הוא רוצה להוריד ריבית, אבל לא יכול, וזאת משום שהריבית בארה"ב כבר התחילה לעלות".
עם זאת, מעוז סבור שלא מדובר במגמה חדשה של הפחתות ריבית, וכי למעשה קליין סימן בהפחתה הנוכחית את התחתית. "קליין פשוט רצה לשדר שהוא לא נותן יד להאטה הכלכלית. הוא אמנם רומז שהוא יכול להוריד את הריבית פעם נוספת, אבל לדעתי הוא לא יזדקק לכך. להערכתי, בטווח של חצי השנה הקרובה, הריבית גם לא תעלה".
האם יש קשר בין החלטת דוד קליין להפחית את הריבית לבין ההחלטה המתקרבת על בחירת נגיד חדש?
עמי גינזבורג
23.11.2004 / 8:39