הרפורמה במס ככלי בשעת משבר

מאת יצחק צ'יקורל

באחרונה התבשרנו על כוונתו של שר האוצר, סילבן שלום, לקדם בשלב ראשון את החלק ברפורמת המס העוסק בתחום ההיי-טק ובמיסוי בינלאומי, מתוך כוונה לסייע לחברות ההיי-טק שנקלעו למשבר עמוק, ולצמצם בריחת כספים לחו"ל. דומה שאין זמן מתאים מזה לבצע את הרפורמה במס, אך יש להרחיב את השינויים המקלים גם לתחומים נוספים.

באווירת המשבר הנוכחית, רבים מהיזמים - ובוודאי המשקיעים - נכנסים ל"בונקר", בציפייה שהמשבר יחלוף. זהו הזמן הנכון לבצע שינויים מבניים בסביבה העסקית בישראל - כשהמס, דיני החברות והרגולציה הממשלתית האחרת הם חלק בלתי נפרד ממנה.

המהלך חייב להיות מלווה בתמיכה ממשלתית רחבה בהכשרת עובדים במקצועות ההיי-טק, וביצירת מאגר עובדים שישמש את התעשייה המתפתחת הזו, כשיעבור גל המשבר הנוכחי.

על מנת להעריך מה אמורה הרפורמה לכלול, יש לנתח תחילה מה מפריע כיום לחברות היי-טק להתאגד ולמקד את פעילותן בישראל או ממנה.

מסים

* שיעור המס בישראל על הכנסות מעבודה מגיע לכ-50%. אם נוסיף לכך את נטל הביטוח הלאומי ומס הבריאות, הרי שהנטל האפקטיווי גבוה יותר. שיעור מס זהה מוטל על רווחי הון (בסייגים שונים בהתייחס לניירות ערך סחירים בישראל או בחו"ל).

השוואה בין נטל מס רווחי הון בישראל לנטל המס בארה"ב, תראה בבירור שעדיף ליזם יחיד לאגד את עסקיו בחו"ל (בדרך כלל בארה"ב) ולתכנן את צעדיו, כך שבמקרה הגרוע ישלם מס בשיעור של 20% בארה"ב.

* הדלק המזין חלק לא מבוטל מתעשיית ההיי-טק, הוא כספן של קרנות ההון סיכון. בתחרות על כספי הקרנות, נמצאת תעשיית ההיי-טק הישראלית בעמדת נחיתות, לאור נטיית רשויות המס להחשיב אותן כקרנות המנוהלות בישראל ולחייבן במס.

האופן שבו רשויות המס מפרשות את פעילותן של הקרנות בישראל, אכן תואם במקרים מסוימים את הוראות החוק הפנימיות בישראל ואת הוראות האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב. עם זאת, הדין האמריקאי, הדומה בנושא זה לדין בישראל, מכיר בחשיבות של משיכת הון זר למימון מיזמי היי-טק עתירי סיכון, ומיסוי הקרנות נעשה באופן המקל מאוד על נטל המס, כך שמשקיעים זרים פטורים ממס בארה"ב. גם מנהלי הקרן והשותף הכללי נהנים משיעור מס נמוך, מעצם הכרת מרבית הכנסתם כרווח הון.

* בישראל, תגמול העובד באופציות נתפש כחלק מהכנסת העבודה של העובד, החייבת במס בשיעור מלא. אמנם בשנים האחרונות הופעלו הסדרי מס מיוחדים שהביאו, במקרים מסוימים, להפחתת נטל המס לשיעור של 42% ואף פחות, אך בהשוואה לדין האמריקאי - שלפיו קיימת אפשרות להכיר ברווחי העובד ממימוש אופציות כרווחי הון הזכאים לשיעור המס המוגבל של 20% - אין זה מספיק.

* "נקודת זכות" העומדת לזכות שיטת המס בישראל הם מפעלים מאושרים. המלצת ועדת בן-בסט להפחית את ההטבות ולבטל את הפטור המוקנה ממס (אגב, אין מדובר בפטור אלא בדחיית מס עד לחלוקת דיווידנד מהרווחים הפטורים) תפגע באטרקטיוויות הנגזרת ממעמד המס המיוחד.

סביבת המס כמצע לטיפוח יוזמות

* גורם הייצור המשמעותי ביותר בתעשיית ההיי-טק הוא הגורם האנושי. הפחתת נטל המס תגדיל את סכום ההכנסה הפנוי של העובדים, תתרום לרווחתם ולרצונם להישאר בישראל. ההפחתה היא צעד מחויב המציאות, שכן ההפרש בנטל המס המוטל על רווחי הון בידי יחידים בין ארה"ב (20%) לישראל (עד 50%) הוא עצום. בהשוואה בין ארה"ב לישראל. לפער העצום בשיעור המס יש כמובן גם השפעה על החלטות השקעה של משקיעים יחידים, הבוחנים לרוב את הרווח שיישאר בידיהם לאחר תשלום המס.

בהקשר זה יש לתקן, ככל שניתן, את האמנה למניעת כפל מס בין ישראל לארה"ב, שאינה כוללת את סעיף חסך המס (Tax Sparing) - אותו סעיף המשמר בידי תושב ארה"ב, המקבל דיווידנד מחברה ישראלית בעלת מפעל מאושר, את הטבות המס הישראליות. בהיעדר סעיף זה, הטבות המס הניתנות למפעל מאושר מהוות, למעשה, רק דחיית מס, ולא הפחתה בתשלום המס, שכן בעת חלוקת הדיווידנד ישלם אותו אדם מס מלא בארה"ב (תוך קבלת זיכוי בגין מסים בישראל).

* יש לאמץ את המלצת ועדת בן-בסט להגביל את שיעור המס על רווחי הון ל-25% מס.

* יש לבטל את מס רווח הון המוטל על משקיעים זרים בכלל, ועל קרנות הון סיכון בפרט. שכן, גם אם נימוקי רשויות המס מוצדקים בחלק לא מבוטל מהמקרים, טוב יהיה אם מדינת ישראל תעניק להן פטור ממס, כמדיניות פיסקלית המיועדת לעודד השקעה של קרנות בישראל.

* יש לעודד תגמול עובדים באמצעות הענקת אופציות למניות. מכשיר זה חוסך לחברה מזומנים הדרושים לפעילותה ומייצר זיקת בעלות בין העובדים לחברה. המלצות ועדת בן-בסט בסוגייה זו עשו כברת דרך נכבדה בקביעת טכניקת חישוב המביאה להפחת נטל המס.

* עם זאת, יש לגבש תיקון חוק שמתאים יותר לחקיקה האמריקאית, ושיוביל בסופו של דבר, ובכפוף לקיום פרמטרים כגון תקופת החזקה מינימלית וכיו"ב, להכרה ברווחי העובדים ממימוש אופציות, כרווח הון הזכאי לשיעור מס מוטב.

* מפעלים מאושרים - יש להותיר את מעמד המס על כנו. יתרה מכך, יש מקום להרחיב את תחולת החוק לעידוד השקעות הון גם לסקטורים שכיום אינם נהנים ממנו (כגון מתן שירותים דרך האינטרנט וכיו"ב), שכן תעשיות אלה בעצמן מזינות ודוחפות את התעשיות המסורתיות .

הסביבה העסקית

יהיה זה מופרך לחשוב שרק סביבת המס מושכת יזמים להקים חברות בארה"ב או גורמת להגירת עובדים מוכשרים לחו"ל. נהירת היזמים והעובדים לחו"ל נובעת מהסביבה העסקית בארה"ב, שבה יש למיזם הטכנולוגי סיכויים טובים יותר לגייס כספים ולהתפתח עסקית.

לכן, בצד הרפורמה במס יש לייצר סביבה עסקית שתתאים יותר לקרנות ההון סיכון, למשקיעים אחרים וליזמי ההיי-טק, כדוגמת:

* חוק החברות - רבות נכתב על ליקויים בחוק החברות החדש. די אם נציין את הקלות הבלתי נסבלת המאפשרת להרים את מסך ההתאגדות מעל היישות המשפטית העצמאית של התאגיד, ולהטיל אחריות אישית לחובות החברה על בעלי המניות ועל נושאי משרה בה. ברור לכל, כי חשיפה מעין זו מהווה גורם מרתיע הן ברמת המשקיעים והן ברמת המנהלים נושאי המשרה בחברה.

* מגבלו