יו"ר התאחדות הסטודנטים: זה יהפוך אותנו לפרה חולבת

יושב ראש התאחדות הסטודנטים, אסף שגב, אמר אתמול בתגובה להצעתו של הפרופסור מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית, ש"הרעיון להפוך את הסטודנטים לפרה חולבת יחסום את שערי הכניסה לאקדמיה בפני רבים וטובים, ויחזיר את המוסדות האקדמיים לתקופה שבה ההשכלה הגבוהה היתה נחלתם של מיעוט עשיר ואליטיסטי". לדברי שגב, "חבל שיש כאלה שממרום מגדל השן לא מבחינים במצוקות של מרבית הסטודנטים שנאנקים גם היום תחת עול כלכלי כבד. יש להפחית את שכר הלימוד לכלל הסטודנטים ולהרחיב את מערך המלגות כדי לאפשר לכל אחד ללמוד בארץ הזאת".



הצעותיו של מגידור זוכות בקרב סגל האוניברסיטאות לתגובות מעורבות. "זהו רעיון שראוי לבדיקה", אומר נשיא אוניברסיטת תל אביב, הפרופ' איתמר רבינוביץ'. רבינוביץ' סבור שיש להעלות את שכר הלימוד, ולהקצות חלק מההכנסות העתידיות ממנו למלגות ולסבסוד הלוואות. לדבריו, "המשימה המיידית שלנו היא להסדיר את סוגיית שכר הלימוד. לאחר מכן יש לבחון בצורה מעמיקה רפורמה יסודית בכל מבנה ההשכלה הגבוהה - גם בהוראה וגם במחקר המדעי".



לעומתו, נשיא אוניברסיטת חיפה, הפרופסור אהרון בן זאב, טוען ש"אם האוניברסיטאות יתבססו במידה מכרעת על שכר הלימוד, ייפגעו תחומים פחות פופולריים בקרב הסטודנטים". לדברי בן אהרון, למרות שהוא לא מכיר את הצעתו של מגידור, סביר להניח שהאוניברסיטאות יידרדרו במסלול דומה לזה של המכללות הפרטיות: הן יתמקדו במקצועות רווחיים שיספקו תעסוקה בעלת הכנסה נאה לבוגרים, ויזניחו תחומים פחות מושכים, כמו מדעי הרוח או תחומי לימוד יקרים מאוד. "אנחנו לא צריכים לתת יד לכך", אומר הפרופ' בן זאב, "לא כך האוניברסיטה רוצה לראות עצמה בעתיד".



"ההשכלה היא חלק מהתשתית התרבותית שלנו ותפקיד הממשלה הוא לשמור שהיא תישאר נחלת הרבים", אומרת הד"ר ליה אטינגר, מנהלת אקדמית של "מרכז השל" לחשיבה ומנהיגות סביבתית. "מה יקרה לאנשים שפונים להשכלה גבוהה במערכת שמציע פרופסור מגידור? הסטודנטים יקבלו תמריץ גדול ללכת למקצועות שמניבים רווח כלכלי גבוה, ולא למקצועות שמניבים רווח לכלל החברה". לדבריה, "יהיו לנו הרבה היי-טקיסטים ועורכי דין, אבל מהיכן יבואו המוסיקאים, אנשי הספרות והרוח?".



הפרופ' אמנון פזי, שהיה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ונשיא האוניברסיטה העברית, חושב שמגידור "הולך לקיצוניות גדולה מדי". לדבריו, "במודל שהוא מציע כל שכר הלימוד נופל על הסטודנט. לכאורה הסטודנט הוא הנהנה העיקרי מהלימודים, אך אם האוניברסיטאות מחנכות רופאים או חוקרים יותר טובים, כל הציבור נהנה מכך. לכן גם הציבור צריך להשתתף במימון שכר הלימוד. הפיתרון בוודאי לא נמצא באחד הקצוות, אלא אי שם ביניהם".



הפרופ' חגית מסר-ירון, ראש בית הספר לסביבה של אוניברסיטת תל אביב ולשעבר המדענית הראשית של משרד המדע, סבורה, כמו מגידור, שהמודל הנוכחי פשט את הרגל. "הגישה של מגידור מגיעה ממצוקה אמיתית, הנובעת מכך שמודל התקצוב הנוכחי אינו נותן מענה לצרכים של מערכת המחקר וההשכלה הגבוהה". ואולם היא רואה "קושי גדול" באלטרנטיווה של מגידור: "היום במימון ההוראה מוטמע גם מרכיב המחקר ובעצם חלק ניכר מהתקצוב למחקר מתחבא במימון לסטודנטים. הפוליטיקאים לא כל כך רואים את הכספים למחקר. אם יפרידו לגמרי בין הוראה למחקר, התקצוב למחקר עשוי לעלות אך מצד שני עלולה להתחיל מגמה של פוליטיזציה של המחקר. פוליטיקאים יתחילו להגיד, 'למה שהמדינה תיתן לחוקרים לעשות מה שהם רוצים, אנחנו נגיד להם מה לחקור'. תהיה הכוונה של המחקר, לא מחקר אקדמי חופשי".