ותודה לאביגדור קלנר: האסיפה הכללית של דור כימיקלים אישרה ליו"ר צבי מור דחייה בהחזר הלוואה של 300 אלף יורו

הקשר הקיים בשוק ההון שלנו בין טיב הביצועים של חברה ציבורית לשווי התגמולים המורעפים על ראשי בכיריה הוא, בלשון המעטה, רופף למדי. דוגמה טובה לכך מספקת האסיפה הכללית של דור כימיקלים שהתכנסה אתמול לדון בתנאי העסקתו של צבי מור, יו"ר החברה, שנמנה דרך קשרי חיתון על אחד מענפיה של משפחת דנקנר.



למרות ההסתבכות החשבונאית של דור, למרות ההפסדים הנמשכים, למרות הורדת הדירוג החדה מצד מעלות ל-BBB ולמרות הצניחה בשווי השוק שלה לכ-93 מילון שקל בלבד, אישרה האסיפה למור, בזכות תמיכה של פולאר השקעות שאינו נחשב כאן בעל עניין, את תוכנית המענקים בשיעור של 2.5% מהרווח השנתי. יותר מזה: היא אישרה לו דחייה בהחזר הלוואה של 300 אלף יורו שהעמידה לו החברה לפני שנתיים, אותה היה אמור מור לפרוע השנה.



למי שלא בקי בנכבי עלילות החברה נזכיר כי דור כימיקלים, יצרנית יריעות פוליפרופילן, נחשבה רק לפני שנתיים לכוכב שביט בורסאי לנוכח ההשתלטות על טריאופן הגרמנית וחזות צמיחה מרשימה שהציגה. זוהרה החל להתעמעם עם גוויעתה הסופית של עסקת אלרן, שנועדה לארגן מחדש את עסיקהם של בני משפחת דנקנר, ובעיקר להעביר את חובם הגדול לבנקים אל החברות הציבוריות שבשליטתם: דור כימיקלים, דנקנר השקעות ותעשיות מלח. בסופו של דבר לא יצאה העסקה אל הפועל, פרדי רובינסון שהוכרז כבר כשותף בדור נטש, והדנקנרים נאלצו למכור לתשובה את דנקנר השקעות, ולהתחיל לממש בשוק את הנכס העיקרי שלהם: מניות בנק הפועלים, המוחזקות בידי תעשיות מלח.



דור כימיקלים, שהשקיעה כ-200 מיליון יורו ברכישת חברות בנות באירופה, דיווחה ב-2002 על רווח נקי פנטסטי של 214 מיליון שקל, ועל רקע רווח חריג זה אישרה האסיפה בסוף 2002 למור שכר של 116 אלף שקל בחודש, מענק בגובה 2.5% מהרווח השנתי והלוואה בסך 600 אלף יורו שאת מחציתה היה אמור להחזיר מתוך המענק של 2004.



אולם, בחלוף חודשים גילו המשקיעים כי הרווח הושג הודות לתרגילים חשבונאיים, וכי עסקי הכימיה של דור נתקלים בקשיים גדולים מאוד. מאז תחילת 2003 ועד למחצית 2004 הפסידה דור 67 מיליון שקל, וגם העתיד לא נראה ורוד. מעלות, שדירגה את האג"ח של דור ברמה של A פלוס, התעוררה באיחור וחתכה את הדירוג בצעד חריג בארבע דרגות ל-BBB, כמעט רמת אג"ח זבל. גם החברות הבנות של דור, דור פילם וטריאופן, דיווחו על מצוקה, והודיעו כי הן לא עומדות באמות המידה הפיננסיות מול הבנקים הנושים בהן.



כמובן שמור לא ייהנה ממענק השנה בשל ההפסד השנתי בו תסיים כנראה דור את השנה, ולכן ביקש את אישור האסיפה לדחיית התשלום. היות שקולות בני משפחת דנקנר נחשבים לנגועים בהצבעה לגבי מור, שהוא בן המשפחה המורחבת, מי שהכריע את הכף בהצבעה שנערכה היו קולות פולאר תקשורת שמחזיקה ב-10.7% מדור, ושמיוצגת בדירקטוריון החברה באמצעות אביגדור קלנר, מבעלי פולאר.



גם בסוף 2002 היו אלה קולותיה של פולאר שהעבירו את ההחלטה המקורית על שכרו של מור, אבל אז עוד אפשר היה להיתלות בתוצאות השנתיות הטובות לכאורה, מה שאי אפשר לומר על התוצאות הנוכחיות.