נאמן פויכטונגר מבקש לאשר תביעה של 101 מיליון שקל נגד עזי פויכטונגר

יותר משנה חלפה מאז שלח רו"ח חן ברדיצ'ב, הנאמן על הסדר הנושים של חברת אפקון תעשיות (לשעבר פויכטונגר תעשיות), את מכתב ההתראה שלו לעזריאל פויכטונגר, מי שהיה בעל השליטה בחברה ואשר מכר אותה לקבוצת פלד גבעוני. במכתבים שיצאו תחת ידיהם של עוה"ד ישראל לשם ונדב וייסמן נטען כי פויכטונגר הפקיר את הקבוצה בידיהם של אנשי קבוצת פלד גבעוני, בראשותו של טל יגרמן, שרוקנו את קופתה.



עוה"ד טענו עוד כי הדרך בה הוא עשה זאת איפשרה את הקטסטרופה. באותם מכתבים דרש ברדיצ'ב מפויכטונגר לפצות את החברה ב-101 מיליון שקל. והנה היום, לאחר שפויכטונגר, המיוצג ע"י עוה"ד ליפא מאיר וחנן פרידמן, סירב לדרישה שהוצגה לו, הגיש ברדיצ'ב את התביעה לשופטת ורדה אלשיך בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כדי שזו תאשר לו להגיש אותה.



בתביעה טוען ברדיצ'ב כי פויכטונגר, כבעל שליטה בחברה ציבורית, הפר את חובות הזהירות והנאמנות שלו, "הפקיר את החברה ואת בעלי מניות המיעוט בה לחסדיה של קבוצת משתלטים בוזזים, ואף נטש את החברה כמי שחומק מספינה טובעת, תוך שהוא מסתיר את דבר הטביעה משאר נוסעי הספינה בעלי מניות המיעוט, הנושים והעובדים. זאת, בתקווה להציל את עורו ואת הרווח העצום שגרף על גבם".



עוד אומר ברדיצ'ב בתביעה כי תשלומי העתק שקיבל פויכטונגר תמורת מכירת השליטה בחברה "היוו דמי לא יחרץ מטעם הבוזזים כדי לרכוש את הסכמתו של בעל השליטה, את שיתוף הפעולה שלו, ולאחר מכן גם את שתיקתו והסתלקותו, להפקרת החברה הציבורית בידי בוזזים שהוליכה לקריסתה".



פויכטונגר גרף לכיסו בעסקת מכירת השליטה של פויכטונגר תעשיות לקבוצת פלד גבעוני סכום כולל של למעלה מ-70 מיליון שקל. ברדיצ'ב מציין כי בפני פויכטונגר היו תמרורי אזהרה רבים. ראשית, מכירת השליטה היתה בפרמיה של 100% מעבר לשווי השוק של המניות; המכירה בוצעה לקונה מפוקפק שביצע זה לא מכבר רכישות רבות בשירשורים תוך ניצול קופות המזומנים של החברות שרכש בתוספת מינוף גדול כדי לרכוש חברות נוספות. נטען גם כי היה ידוע שהרוח החיה באותה קבוצה 'היה יועץ מפוקפק עוד יותר, טל יגרמן, שבאמתחתו אישומים בעבירות פליליות', וכי כוונות קבוצת פלד גבעוני לרוקן את קופת החברה היו ברורות וידועות לפויכטונגר כאיש עסקים, ואף הובהרו בתקשורת קודם למכירה.



ברדיצ'ב מוסיף כי בינואר 2002, כאשר כבר היה ידוע שקבוצת פלד גבעוני רוקנה מתוכן את החברה האחות, פויכטונגר השקעות, התקשר פויכטונגר בסדרת הסכמים נוספת במסגרתם הוא ויתר על הזכות לנהל את החברה והבטיח את שתיקתו, תמורת מיליונים נוספים. וכי בתחילת 2002 הוא מימש ערבות בנקאית שניתנה לו במסגרת עסקת מכר של נתח נוסף ממניות החברה, בסכום של 26.3 מיליון שקל. זאת, כאשר כבר היה ידוע לו בוודאות על מצבה של קבוצת פלד גבעוני.



ברדיצ'ב מציין כי מדובר בתביעה ראשונה כנגד פויכטונגר בלבד, וכי ייתכן שבעתיד יוגשו תביעות נוספות כנגד נושאי משרה נוספים בחברה. ברדיצ'ב שלח מכתבי התראה דומים לאלו שנשלחו לפויכטונגר גם לדירקטורים שהיו בחברה מטעמה של קבוצת פלד גבעוני, ובהם רפי פלד, אריה גבעוני, דוד הבי, טל יגרמן ואחרים.



במענה לאותו מכתב אמר פויכטונגר כי "העסקות המפוקפקות שבסופו של דבר גרמו להתמוטטות החברה, נעשו לאחר שלא היתה לי יכולת השפעה בחברה ולאחר שפוטרתי מעבודתי בה". פויכטונגר הוסיף כי מכר את מניותיו בחברה לחברת משב תעשיות קירור, "אשר היתה חברה סולידית ומכובדת ובעלת מוניטין רב בתחומה", וכי באותה עת בעלת השליטה במשב, קבוצת פלד-גבעוני, "נחשבה לקבוצה מכובדת אשר בראשה עמדו אנשי ציבור ועסקים בעלי מוניטין ויכולת מרשימים".



לטענתו, המכירה נעשתה לאחר שמשב הציגה בפניו תוכניות עסקיות, שלפיהן המכירה תקדם את החברה ותעניק לה יתרונות רבים, ואפשרות להגדיל את היקף העסקים. לדבריו, העסקות עם בעלי עניין והוצאת הכספים מהחברה נעשו לאחר שהוא חדל מלשמש בתפקיד כלשהו בחברה, ולכן לא היה יכול למנוע אותן.