וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תושבי כפר סבא קיבלו 12 מיליון שקל - יחזירו 9 מיליון שקל

צלי גרינברג

5.12.2004 / 10:57

כך קבע ביהמ"ש העליון בתביעתם של 20 תושבי כפר סבא נגד העירייה בגין ירידה בערך קרקעותיהם בשל שינוי תוכנית; ב-93' קבע המחוזי כי כל אחד מהם יקבל 67 א' ד' אך הסכום צומצם ל-14 א' ד' בלבד



כיצד הייתם מגיבים אילו נדרשתם להחזיר מאות אלפי שקלים שקיבלתם מהעירייה כפיצוי בגין ירידה בערך הקרקע שלכם? בפסק דין על דרך פשרה שניתן באחרונה בבית המשפט העליון - לאחר מאבק משפטי שנמשך 20 שנה - החליט הרכב של שלושה שופטים כי 20 בעלי זכויות חכירה בקרקעות בשכונת למפרט בכפר סבא יחזירו לעירייה כ-9 מיליון שקל מתוך 12 מיליון ששולמו להם ב-2000 בהוראת ביהמ"ש המחוזי.



תחילת הפרשה ב-79', אז קיבלה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כפר סבא החלטה להפחית את צפיפות הדיור במרכז העיר, לצורך שמירה על איכות חיים גבוהה. בעקבות החלטה זו אושרה ב-84' תוכנית מתאר חדשה ששינתה את זכויות הבנייה במתחם שכונת למפרט, מבנייה רוויה של 4 קומות לבנייה צמודת קרקע של שתי יחידות דיור, אשר יגיעו עד לגובה של 2 קומות.



תושבי השכונה, שחכרו את הקרקעות במתחם, מצאו כי התוכנית החדשה פוגעת בהם והגישו ב-84' תביעת פיצויים לוועדה המקומית בגין ירידה בערך הקרקע, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה (ראו מסגרת). תביעת התושבים נדחתה. מפסק הדין בעליון עולה כי הוועדה המקומית "סברה שזכויות המערערים כחוכרי המקרקעין לא נפגעו כתוצאה מן התוכנית הפוגעת, ולפיכך המליצה לוועדה המחוזית לדחות את תביעת המערערים". ואכן, המחוזית דחתה את דרישת החוכרים לפיצויים.



בעקבות זאת הגישו התושבים עתירה בגין התוכנית ותבעו את העירייה על ירידת ערך הקרקע. התביעה הגיעה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אשר פסק ב-93' פיצוי כספי לכל מגרש בערך ממוצע של כ-67 אלף דולר (נכון ל-84', מועד כניסת התוכנית לתוקף). העירייה לא השלימה עם הפסיקה והחליטה לערער לבית המשפט העליון.



העליון קיבל את הערעור של העירייה, וקבע ב-97' כי יש לחשב מחדש את הנזק הנטען תוך הפחתת סכום התביעה באמצעות שלושה פרמטרים. הפרמטר הראשון להפחתת שיעור הנזק היה הקטנת דמי ההיתר שהחוכרים היו אמורים לשלם למינהל מקרקעי ישראל בעת מימוש הזכויות על פי תוכנית בניין העיר הישנה, שאיפשרה בנייה רוויה. שני הפרמטרים הנוספים עסקו בשווי המבנים המצויים במתחם ובשינוי שהוכנס בתוכנית ב-88', שאיפשר בניית 3 יחידות דיור במגרש (במקום 2 יחידות).



בעקבות פסיקה זו של בית המשפט העליון הוחזר התיק לביהמ"ש המחוזי לצורך עריכת שומות וגביית עדויות, כשהפעם הוסיפו התושבים טענות חדשות. מפסק הדין בעליון עולה שכמה מהתושבים טענו במחוזי כי "הם פטורים מתשלום דמי היתר", ואחרים טענו כי "עליהם לשלם דמי היתר מופחתים בלבד".



בית המשפט המחוזי קיבל הפעם באופן חלקי את טענות התושבים. בפסק דין שהתקבל ב-2000 הפחית המחוזי את הפיצוי הכספי מכ-67 אלף דולר למגרש, שנפסקו בתביעה הראשונה, ל-44 אלף דולר. פיצוי זה היה עדיין גבוה ממה שעיריית כפר סבא ראתה לנכון לשלם - אך הפעם חויבה העירייה לשלם את הפיצוי.



עיריית כפר סבא שילמה הפיצוי לחוכרי הקרקעות בשכונת למפרט, ואולם סירבה להשלים גם עם פסק דין זה. בהמלצת יועציה המשפטיים ועו"ד בתיה בראף (מליכזון) - שייצגה את העירייה בערעור הקודם - שוב עירערה לבית המשפט העליון. גם התושבים ניצלו את המעמד ועירערו על הפיצוי הנמוך שקיבלו.



נכון לימים אלה נראה כי נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, סיים את הסאגה הארוכה. ברק המליץ, לאור העובדה שמדובר בתיק שמגיע בשנית לערעור בעליון, על פסק דין מכוח פשרה, כדי שפסיקתו תהווה סוף פסוק בפרשה.



עו"ד בראף אומרת כי כל צד ניסה לשכנע את בית המשפט בצדקתו, בין השאר באמצעות הגשה של הערכות שמאים, ובסופו של דבר הפחית העליון את הפיצוי הממוצע מכ-44 אלף דולר למגרש לכ-14 אלף דולר למגרש. כעת נדרשים התושבים להחזיר לעירייה כ-9 מיליון שקל מתוך 12 המיליון שניתנו להם כפיצוי על פי פסק הדין השני של ביהמ"ש המחוזי.



ואולם הפרשה עדיין לא באה אל קיצה. לדברי עו"ד בראף, התושבים עדיין רשאים להגיש ערעור מכיוון שפסק הדין אינו פסק דין משפטי ומוחלט.



קצר יותר, פשוט יותר וזול יותר



אופן הטיפול בתביעות פיצויים בגין ירידה בערך קרקע לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה השתנה בעקבות תיקון לחוק (תיקון 43) שהתקבל ב-95'. כיום ההליכים קצרים יותר, זולים יותר וידידותיים יותר.



עד 95', אדם שראה עצמו נפגע מאישור תוכנית בנייה היה רשאי להגיש תביעת פיצויים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה רק באמצעות עורך דין ותוך שנה מיום אישור התוכנית. תיקון 43 לחוק מאפשר להגיש כיום תביעת פיצויים תוך 3 שנים מיום אישור התוכנית, כשהגשת התביעה כרוכה במילוי טופס וצירוף המלצת שמאי בלבד.



עו"ד גלעד הס ממשרד עו"ד הרטבי - המתמחה במקרקעין, תכנון ובנייה - אומר כי ההליך הישן עורר כמה בעיות: "ראשית, התביעה עלתה לנפגע כסף רב מכיוון שהיה חייב להיעזר בעורך דין לצורך הגשתה. שנית, התקופה שאישרו לאדם להגיש תביעה בגין התוכנית (שנה מיום אישורה) היתה קצרה מדי, שכן אנשים לא תמיד מודעים לתחילתה של תוכנית עד שהם לא רואים התחלות בנייה בשטח - ולכן לא מתנגדים לה. בנוסף, קבלנים לא תמיד מתחילים לבנות בשנה הראשונה ולעתים אף מחכים לסופה כדי לבנות.



"שלישית, בשל העומס הרב בוועדות המחוזיות הטיפול בתביעות הפיצויים התארך לכמה שנים. לעתים, התביעות גם היו עוברות לערכאות משפטיות - כך שההכרעה בהן היתה נמשכת זמן רב והעלות לצדדים היתה גבוהה".



לפי שינוי משמעותי נוסף נעשה ב-95', על החלטת הוועדה המקומית ניתן לערער רק לוועדת הערר המחוזית - שפסיקתה בעניין הפיצויים סופית.



"קיצרו את ההליכים", מסביר עו"ד הס. "כל מה שצריך לעשות הוא למלא טופס, לצרף לו המלצת שמאי ולהגישם לוועדה המקומית. אם הוועדה המקומית לא מחזירה תשובה תוך 90 יום, ישנה אפשרות לערער לוועדת הערר המחוזית. ועדת הערר תזמן שמאי מטעמה, המקובל על שני הצדדים, והערכת השמאי תקבע את גובה הפיצויים. על כך לא ניתן לערער - אלא אם כן מדובר בסוגיה משפטית.



"דוגמה: הינך מתגורר מול פארק, שעליו אושרה תוכנית להקמת בניין מגורים גבוה שיחסום לך את הנוף. החלטת להגיש תביעת פיצויים בגין ירי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully