ישנה אמת מקובלת הטוענת כי מי שמשקיע את כספו לאורך זמן במניות, ופשוט "שוכח" ממנו, יגלה בטווח הארוך כי היתה זו החלטה מבורכת שהניבה את התשואה הכי גבוהה. נקודת התורפה בטיעון זה היא בעיית העיתוי. שוק המניות הוא חמקמק ולא צפוי, והוא יכול בתוך תקופה קצרה של מספר שבועות לייצר עליות שיזינו את התשואה ההיסטורית למשך עשרות שנים, או להיפך, לקרוס במהירות ולמחוק תשואה טובה שהושגה לאורך זמן. you can't time the market, קובעת חוכמה מקובלת אחרת.
חודש נובמבר יכול להיות דוגמה מצוינת לנאמר לעיל. בתוך המערבולת של הבחירות בארה"ב, מות ערפאת, ההתקפלות של נתניהו מהאולטימטום, העליות בבורסות חו"ל והפחתת הריבית של קליין, זינק מדד המעו"ף ב-7.4%, שיעור ממש נדיר. המדדים האחרים לא פיגרו אחריו: מדד התל טק עלה בכ-9%, היתר התחזק ב-6%, מדד האג"ח מסוג שחר התחזק ב-1.2% ואפילו המק"מים, איגרות החוב לטווח של עד שנה, רשמו עלייה חודשית חריגה של 0.5%.
חודש נובמבר יהיה לפיכך גם האחראי העיקרי לתשואות הסבירות שיציגו לנו גופי ההשקעה המנהלים את כספנו השנה. מדד קרנות הנאמנות הכללי של מיטב, למשל, עלה מתחילת השנה ב-3.3% כאשר שליש מהתשואה הושגה בנובמבר. מה זה אומר לגבי המשקיע הקטן? פיספסת את נובמבר - פיספסת את 2004.
עוד עולה מנתוני מיטב כי מתחילת השנה, בחודשים ינואר-נובמבר, לא הצליח מדד קרנות הנאמנות באף אפיק השקעה, כגון: קרנות מנייתיות, אג"ח, שקליות מט"ח וכד', להכות את מדד היחס שלו (בנצ'מארק: למשל מדד המניות בקרנות מנייתיות או מדד המק"מ בקרנות שקליות), כשהיוצאות מהכלל היחידות הן הקרנות הגמישות, שלא מחויבות לאפיק מסוים.
כך, למשל, השיגו קרנות הנאמנות המתמחות במניות תשואה של 8.7% מתחילת השנה, מזה 7.2% בנובמבר. הקרנות המתמחות בחו"ל רשמו ביצועים מחפירים עם תשואה ממוצעת של 3% מול 9.7%, שהניב מדד היחס שלהן, ואילו קרנות האג"ח השיגו תשואה זהה לזו של מדד היחס שלהן (מדד האג"ח הכללי).
פיספסת את נובמבר? פיספסת את 2004: החודש החולף היה אחראי לכשליש מהתשואה השנתית של קרנות הנאמנות
הרצל לקס
5.12.2004 / 12:52