פישמן נגד דנקנר נגד רקנאטי

לאחר ויכוחים ומחלוקות קשות הסכימו מנהלי חברות הכבלים על הסכם מסגרת לא מחייב במיוחד למיזוג ביניהן. על פי הודעת המיזוג הלקונית, החברות ימוזגו על בסיס מספר המנויים של כל אחת מהן ובניכוי חובה של כל אחת מהחברות. הנפח המשוער שיהיה לכל אחת מהן בחברה הממוזגת הוא 45% לקבוצת תבל, 35% לקבוצת ערוצי זהב ו-25% לקבוצת מתב.

אבל הדרך למיזוג ולהסכמה עוד ארוכה. זה יותר משנתיים מפעילות שלוש החברות, תבל, מתב וערוצי זהב, לחץ כבד על הרשויות לאשר את המיזוג ביניהן. לכאורה, לממונה על ההגבלים העסקיים לא צריכה להיות התנגדות עקרונית לצעד זה. ממילא אין חברות הכבלים מתחרות זו בזו, וכל אחת מהן פועלת באזור זיכיון בלעדי. מיזוג שלוש הרשתות יאפשר להקים חברה אחת שתפעל ביעילות רבה יותר ותוכל להיות, בבוא העת, חברת תקשורת ארצית שתתחרה בבזק בתחום שירותי האינטרנט, תקשורת הנתונים והטלפון.

בפועל, נתקעו צעדי המיזוג בשורת מכשולים חוקיים וביורוקרטיים, ובראשם החלטת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, כי אין לשר התקשורת סמכות להמיר את הזיכיונות המוגבלים בזמן של חברות הכבלים ברישיון קבע לתקשורת. תיקון החוק, המכונה "תיקון 24 לחוק הבזק", אמור לעבור במהלך החודשיים הקרובים בכנסת ובכך תיפתר בעיית סמכותו של שר התקשורת.

בינתיים פג תוקפה של בקשת המיזוג שהפקידו חברות הכבלים בתחילת 2000 במשרדי הממונה, ובעלי השליטה בחברות הכבלים לא הצליחו להגיע להסכם על נוסח הבקשה המחודשת. בבקשת המיזוג הקודמת החליטו שלוש החברות כי חלוקת האחזקות בחברה המשותפת תהיה בהתאם למספר המנויים של כל חברה.

בעלות החברה המשותפת תהיה בערך 33% לכל אחת מהחברות

בין החברות נחתם אפילו הסכם ולפיו תקבל מתב, החברה הקטנה בין השלוש, אופציה להשוות את אחזקותיה בחברה המשותפת על ידי השקעה נוספת, על פי מפתח של 2,100 דולר למנוי. על פי העסקה אמורה היתה מתב "לפדות" 50 אלף מנויים מתבל, באופן שישווה את שיעור אחזקותיה לאלה של ערוצי זהב, והבעלות על החברה המשותפת תהיה בערך 33% לכל אחת מהחברות.

כשהתחילו הדיונים על חידוש בקשת המיזוג היה ברור לכל שבסיס ההשוואה של עלות למנוי חדל מלהתקיים בעולם העסקי. בדצמבר 2000 התכנסו בעלי השליטה בשלוש חברות הכבלים במשרדיו של היועץ יצחק סוארי, בניסיון לגבש נוסחה משותפת. הפגישה היתה סוערת. אנשיו של שמואל דנקנר, בעל השליטה במתב, דרשו שחלקם בחברה המשותפת יהיה גדול מחלקם במאגר המנויים, שכן דנקנר השקיעה הון רב יותר בתשתית הרשת שלה.

אליעזר פישמן, מבעלי השליטה בערוצי זהב, דרש להביא בחשבון את החוב העצום שצברה תבל, שמימנה את רכישת החברות גוונים ו-35% מערוצי זהב באמצעות הלוואות. סך החובות של תבל הגיע בסוף 2000 ל-2 מיליארד שקל, כמעט פי 3 מהכנסתה השנתית של החברה. זו סובלת ממצוקה כרונית של מזומנים, ועדיין לא הצליחה לסכם עם הבנקים הסדר אשראי שיקנה לה אורך נשימה הדרוש לה כדי לעמוד בתוכניותיה העסקיות במהלך השנה הקרובה.

חובותיה הכוללים של מתב הסתכמו בסוף 2000 ב-600 מיליון שקל. התחושה שכל גידול בחוב יגרע מחלקם של בעלי המניות של מתב בחברת הכבלים הממוזגת היתה ככל הנראה מדרבן חשוב בהחלטתו של דנקנר.

ערוצי זהב בעלת החוב הנמוך בין השלוש

ערוצי זהב נחשבת לבעלת החוב הנמוך בין שלוש החברות, ואולם היא אינה מפרסמת את דו"חותיה באופן רשמי. על פי הערכות שלא הוכחשו על ידי החברה, מסתכם חובה לבנקים ב-500 מיליון שקל בלבד.

החוב האדיר של תבל עשוי להיות אחד המכשולים העיקריים בדרך למיזוג. כבר כיום נראה שהחברה מתקשה לעורר את אמון הבנקים ביכולתה להחזירו. מאז סוף השנה מנהלת תבל מגעים עם הבנקים במטרה להגיע להסכם על מחזור החוב, ואולם ההסכם טרם נחתם. הצעת מימון שקיבלה מאחד הבנקים הגדולים קשרה את הזרמת הכסף בהזרמת הון בעלים לתבל ובהשתתפות בנקים נוספים במימון.

אם ימוזגו חברות הכבלים על חובותיהן, מדובר בחברת תקשורת היוצאת לדרך עם חוב כולל של יותר מ-3 מיליארד שקל. סכום דומה תצטרך החברה להשקיע בתוך זמן קצר בהקמת רשת התקשורת שלה, אם תרצה להיות מתחרה של ממש בבזק.

מדו"חות חברות הכבלים עולה כי במצב השוק הנוכחי הן מצליחות אך בקושי לכסות את הוצאות התפעול שלהן מהכנסות ממנויים. הפסדי החברות זהים כמעט להוצאות המימון האדירות שלהן.

מצב ההכנסות אינו צפוי להשתפר בטווח הקרוב

מצב ההכנסות אינו צפוי להשתפר בטווח הקרוב: התחרות עם חברת הלוויין מונעת מחברות הכבלים להעלות מחירים ואף שוחקת את ההכנסה ממנוי. מתחילת השנה נוגסת חברת הלוויין במספר המנויים של חברות הכבלים, המאחרות בתגובתן לתחרות. לטענת חברות הכבלים, הן נפגעו כאשר נמנע מהן להציע למנויים מקבצי ערוצים ושירות דיגיטלי במשך תשעה חודשים ממועד כניסת הלוויין לשוק.

באפריל הוסרה מגבלת הטירינג של חברות הכבלים, ובשבוע שעבר אף אושרו חבילות הערוצים שהגישו. ואולם אף אחת מהחברות אינה מציעה עדיין מקבצי ערוצים. מנכ"ל חברת הלוויין Yes, שלמה לירן, מעריך כי עד סוף השנה תגיע החברה ל-300 אלף מנויים. מדובר ב-23% מהשוק ובנגיסה צפויה של 450 מיליון שקל מהכנסתן השנתית של חברות הכבלים.

הפיצוי על הפגיעה בהכנסות ושחיקת המחירים עתיד להיות בשירותי התקשורת החדשים שיותר לחברות הכבלים לספק למנוייהן. לכאורה, מדובר בתוספת משמעותית של הכנסות. מנויי אינטרנט מהיר משלמים 40-30 דולר בעבור השירות, ולמעשה יוכלו חברות הכבלים להכפיל את הכנסתן. בפועל המצב מעורפל. למרות הכרזותיהן אין חברות הכבלים ערוכות לספק אינטרנט מהיר לכל מנוייהן, והן יצטרכו להשקיע עשרות מיליוני דולרים נוספים כדי להכשיר את רשתותיהן ל"אינטרנט מהיר לכל דורש".

החדירה האיטית של השירות

בעיה אחרת היא החדירה האיטית של השירות. האינטרנט המהיר שהתחילה בזק להציע בשנה שעברה לא זכה לביקוש משמעותי, בין היתר בגלל מחירו הגבוה. הניסיון העולמי מלמד כי השירות יקר וסובל מבעיות טכנולוגיות, ולכן הוא מתקשה להגיע ליותר מ-10% מה