ירון, המשמש גם יו"ר חברת מסחור הפטנטים של האוניברסיטה העברית, מתנגד גם לדברי איילון ומורן, לפיהם המחקר התשתיתי נעשה באוניברסיטאות ולא בחברות. "בשלב שבו האוניברסיטאות גומרות את המחקר, הוא נחשב למוקדם מדי עבור התעשייה. המדען הראשי מאפשר לעודד את הפיכת המחקר החדשני לתעשייה באמצעות המענקים שלו. תפקיד המדען הראשי הוא לאפשר לתעשייה לפתח ולקחת סיכון במצב של חוסר שיווי משקל - כשתהליכי המחקר הם לא בטוחים מספיק. החדשנות הזו, שמתאפשרת אז, היא זו שיוצרת את היתרון היחסי של ישראל", אומר ירון.
עם זאת, ירון נאלץ להסכים עם דברי איילון ומורן בשתי סוגיות: הוא שותף לאמונה כי
הסבסוד של המדען את משכורות ההיי-טק לא ימנע מהחברות לפתוח מרכזים בהודו ובסין בהן כוח העבודה זול יותר. "אלה לא המדינות שאנחנו יכולים או צריכים להתחרות בהן. אינטל לא נמצאת בישראל בגלל הסבסוד. הסבסוד נותר רק בשולי ההחלטה שלה. היא פה בגלל שבחיפה מפתחים את המעבדים למחשבים הניידים שלה". ירון מסכים גם כי בראש סדר העדיפויות של המדען צריכות לעמוד חברות הסטארט-אפ ורק לאחריהן החברות הגדולות. "יש לתת משקל רב יותר לחברות הקטנות. אבל בחברות הגדולות יש חשיבות לכספים הללו, שמאפשרים להן לנסות ולהתמודד עם פרויקטים ברמת סיכון גבוהה יותר, אבל גם עם אפשרות להצלחה גבוהה שתספק להן נתח שוק מרכזי בעולם".
גיורא ירון נגד איילון ומורן: מרקורי ו-DSPG לא היו מצליחות בלי כספי המדען
עודד חרמוני
6.12.2004 / 7:31