הקרנות האמריקאיות חוזרות הביתה

מאת עודד חרמוני

למרות המשבר החמור הפוקד את תעשיית ההיי-טק האמריקאית, קרנות ההון סיכון בארה"ב ממשיכות לגייס הון בהיקף גדול. בשבועיים האחרונים השלימו לפחות ארבע קרנות הון סיכון את הגיוסים לקרנות המשך, בהיקפים שבין 700 מיליון דולר ל-1.2 מיליארד דולר.

הקרן הגדולה ביותר שגייסה היא Behrman, שגייסה לקרן המשך שלישית 1.2 מיליארד דולר ממשקיעים מוסדיים וממשקיעים קודמים, שהגדילו את השקעותיהם בקרן השנייה ב-%33. קרן גריילוק (Graylock) בת ה-36, הנחשבת לאחת מ-10 הקרנות המוצלחות ביותר בארה"ב, השלימה את הקרן ה-11, בראשונה בהיקף מיליארד דולר.

בכינוס מנהלי קרנות ההון סיכון בישראל, שקיימה PWC (קסלמן וקסלמן) לאחר פרסום דו"ח MoneyTree על ההשקעות בישראל, אמר ד"ר שלמה קאליש, העובד עם גריילוק, כי בדומה ל-18 הקרנות הישראליות שלא ביצעו השקעות ברבעון הראשון של 2001, גם גריילוק לא השקיעה הון, מלבד השקעה אחת בודדת. רובין האקה, שותפה בקרן הבינלאומית פורטוויו הפועלת עם גריילוק, סבורה שהסיבה להימנעות מהשקעות היא ציפייה לירידה ניכרת בהערכות השווי של חברות סטארט-אפ.

מנהלי קרנות בתעשייה הישראלית העובדים בשיתוף פעולה עם הקרנות האמריקאיות, טוענים כי מאז שהחל המשבר משדרות הקרנות האמריקאיות מסר בולט, שלפיו אינן מתכוונות להשקיע בחברות שהגיוס שלהן לא נעשה לפי Down Round"". כלומר, הן דורשות שהערכת השווי של החברה המגייסת תהיה נמוכה מהערכת השווי שלה בסיבוב גיוס ההון הקודם שביצעה. "הקרנות האמריקאיות משרות אווירה עכורה על תעשיית ההון הגלובלית", מאשים אחד ממנהלי הקרנות הוותיקות בישראל.

אחד החששות בקרב מנהלי הקרנות הישראלים הוא שהשפעת המשבר תוביל לפגיעה בתהליך הגלובליזציה של הקרנות האמריקאיות, שהתפתח בשנתיים האחרונות. אחת הדוגמאות לכך היא קרן ויטני (Whitney), מהקרנות הוותיקות בארה"ב, הפועלת מאז 46'. באחרונה השלימה ויטני את גיוס הקרן החמישית שלה, בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, מתוך 2 מיליארד דולר. הקרן הודיעה כי לאור המצב היא מקצצת בהשקעות ההון סיכון שלה מחוץ לארה"ב, וכי תשקיע מעתה רק בחברות אמריקאיות.

מקורות בתעשיית ההון סיכון בעמק הסיליקון מדווחים כי חלק מהקרנות האמריקאיות שניסו להיכנס בשנתיים האחרונות לאירופה והקימו בה משרדים, צימצמו בתקופה האחרונה את פעילותם - ואף שוקלות לסגור אותם. "בנוסף למשבר, הקרנות גילו שהחדירה לאירופה קשה ומורכבת משחשבו", אמר מנהל בקרן הון סיכון ישראלית.

לפי סקר הקרנות של "ונצ'ר אקונומיקס", ברבעון הראשון של 2001 גייסו 95 קרנות אמריקאיות הון בהיקף של 16 מיליארד דולר להשקעות בהיי-טק. מדובר בירידה של 32% לעומת הרבעון האחרון של 2000, שבו גייסו 147 קרנות כ-23 מיליארד דולר. ואולם בתעשיית ההון סיכון האמריקאית רואים בגיוסים אלה מסר אופטימי מצד המשקיעים המוסדיים, הממשיכים להשקיע בקרנות הוותיקות.

הסקר מגלה כי בעקבות המשבר התערער מעמדו של עמק הסיליקון. תעשיית ההון סיכון בארה"ב מאופיינת ביריבות קשה בין הקרנות בחוף המזרחי לבין אלה שבעמק הסיליקון. ואולם העמק, שנחשב עד לאחרונה לבירת תעשיית ההון סיכון האמריקאית, איבד את הבכורה למתחריו מהחוף המזרחי. 21 קרנות ההון סיכון באזור ניו יורק גייסו 4.8 מיליארד דולר, לעומת 27 קרנות מצפון קליפורניה, שגייסו 4.7 מיליארד. אזור בולט נוסף שזכה להשקעות גדולות בקרנות היה ניו אינגלנד-בוסטון, שזכה להשקעות בסך 2.4 מיליארד דולר.

שותף בקרן הון סיכון מהחוף המזרחי אמר שמדובר בניצחון מנטלי חשוב: "בשנים האחרונות נהפכו מנהלי הקרנות מדרך סאנד-היל (רחוב הקרנות בעמק הסיליקון) לסלבריטאים, כשהם צוחקים על ה'בנקאים האפורים בחליפות' מהמזרח. עתה מסתבר שחלק מהקרנות הידועות מהמערב הן בעצם בועה".

נתונים שפירסם באחרונה העיתון המקוון "VC Insider" מאשרים את התחושה הזו. חלק מהקרנות הידועות ביותר בארה"ב, שמקורן בעמק הסיליקון, צפויות להציג ביצועים נמוכים. עם קרנות אלה נמנות קרן בנצ'מרק, שבמחצית השנייה של שנות ה-90 זכתה למעמד של אלילה; דרייפר פישר, מהקרנות הוותיקות בארה"ב; ו-Hummer Winblad. מדובר במיוחד באותן קרנות שהשקיעו בחברות דוט.קום בערכים גבוהים - בשיאה של בועת האינטרנט.

אך למרות ההערכות שנשמעו בחודשים האחרונים, שלפיהן תם עידן המגה-קרנות, המנהלות הון בהיקף של יותר ממיליארד דולר כל אחת, המשקיעים ממשיכים לממן את קרנות הענק הוותיקות, המקימות קרנות המשך. ברבעון הראשון השלימו 6 קרנות כאלה גיוסי המשך, בהיקף של יותר ממיליארד דולר כל אחד. הקרן הגדולה ביותר, OAK, גייסה הון לקרן המשך עשירית בהיקף של 1.6 מיליארד דולר. גיוסי ענק אלה תפסו 32% מכלל גיוסי ההון ברבעון הראשון. בתעשייה מוצאים תקווה בכך שארבעה מהגיוסים בוצעו ברבעון הראשון עצמו, ולא היו גיוסים שהחלו להתגלגל ב-2000.