כבר ביולי השנה הבין ש' את מה שחוזרים ומשננים בימים אלה המומחים - כדאי ומומלץ לשפר את תנאי המשכנתא, נוכח השינוי בתנאי הריבית במשק. הדרך לעשות זאת היא לסגור חשבון בבנק אחד - כלומר, להחזיר את ההלוואה - ולקחת הלוואה מבנק שני בתנאים טובים יותר.
סקר מהיר שקיים בין הבנקים הבהיר לו כי יוכל לקבל הצעה לריבית קבועה שתפחית משמעותית את סכום ההחזר החודשי של המשכנתא, שהוא משלם כעת לבנק לאומי למשכנתאות. אז עוד לא שיער את עוצמתו של מה שהוא מגדיר כיום "הטרטור שנגרם לי ולאשתי, עוגמת הנפש וההטרדה המיותרת" - מצד הבנק שבו ביקשו לסגור את החשבון. נוסף על כך, התקשה להעריך את הפגיעה הכספית, שהיא, לדבריו, תוצאה ישירה של "רצף המשגים שנעשו על ידי פקידי הבנק", שלא לדבר על הוצאות הנסיעות, חניות, טלפון והפסד שעות העבודה.
לאחר קבלת הצעה אטרקטיווית מבנק טפחות, הצעה שהוגבלה ל-12 יום בלבד, ניגשה ד' - רעייתו של ש' - לסניף בנק לאומי למשכנתאות שבו עומדת ותלויה המשכנתא שלקחו. הפקידה אמרה לה שאת השירות והטפסים הנדרשים לפעולה זו מקבלים במרכז העסקאות הטלפוני של הבנק ומיהרה לפקסס את הטפסים למוקד זה.
כעבור ימים אחדים התקבלו בביתם טפסים שונים לגמרי מאלה שציפו לקבל. משהתקשרו למרכז העסקאות כדי להבין מדוע נשלחו טפסים אלה ולא אחרים, התקשתה המוקדנית להבין במה מדובר. "הטעו אותך", היא אמרה, "את הטפסים האלה אפשר לקבל בסניף בלבד". שוב נדרש ש' לניירת וכן לחתימה משותפת שלו ושל רעייתו. ד' באה לסניף כדי לחתום על הטפסים, והשניים ביקשו לוודא שבכך הושלמה משימתם. אכן הכל תקין, אישרה הפקידה והמליצה להמתין בסבלנות.
שלושה ימים לאחר מכן התקשרה הפקידה ודיווחה כי נסח הטאבו שהוגש אינו מעודכן ועל כן עליהם לספק נסח חדש. בינתיים עלתה הריבית במשק, והזוג כבר הבין שלא יוכל לעמוד בלוחות הזמנים שהקציב בנק טפחות. הם נאלצו לחתום על הסכם משכנתא בריבית גבוהה מזאת שהוצעה להם בתחילה.
כשהמחאה מבנק טפחות באמתחתו, חזר ש' לבנק לאומי כדי להפקידה ובכך לסגור את חוב המשכנתא. הפקידה ששירתה אותו ציינה שכרטיס ההפקדות בסכום כזה אינו נמצא, ועליו לחזור למחרת. לאחר התרוצצות רבה בין קומות הסניף והמתנה ארוכה, "הצליח" המנהל האחראי להפקיד את ההמחאה.
אבל במשרדי הטאבו חיכתה לו הפתעה נוספת: כשהגיע לשם כדי למחוק את רישום המשכנתא, עידכן אותו פקיד הקבלה במקום כי המכתב שנמסר לו מבנק לאומי למשכנתאות "אינו המכתב הנכון". עכשיו אפילו הפקידים בבנק הבינו שעברו כל גבול - ודאגו לשלוח לטאבו עובד מצויד בטפסים הנכונים.
ש' חישב ומצא כי ההפסד שגרם לו בנק לאומי, אשר מנע ממנו ליהנות מתנאי הריבית הראשונים שהוצעו לו בבנק טפחות, מסתכם בכ-16,000 שקלים. בימים אלה הוא תובע את בנק לאומי בבית המשפט לתביעות קטנות, בסכום המרבי בבית משפט זה (כ-17 אלף שקלים). הבנק השיב לו במכתב תגובה כי שם עמדו "לכל אורך הדרך בזמנים", וכי הובהר לשניים על ידי נציגות הבנק כי יש צורך להמציא נסח טאבו מעודכן. הבנק מתנצל על כך שהנפיק אישור לביטול הערת אזהרה במקום ביטול רישום משכנתא, ועל כן הנפיק אישור חדש ושלח עובד למסירת המסמכים ללא עיכוב. "אנו מתנצלים על הרושם השלילי שקיבלתם, ובימים הקרובים יישלחו אליכם תלושי קנייה על סך 100 שקלים..."
שפל חסר תקדים
ש', שלא הסתפק ב-100 השקלים שקבע לו הבנק כפיצוי, פנה כאמור אל בית המשפט לתביעות קטנות, שם תתברר תביעתו במארס הקרוב. תהיה החלטת השופט אשר תהיה, ברור כי הבנקים אינם נלהבים לאבד לקוחות משכנתא נאמנים לטובת בנק אחר. "כל בנק רוצה למחזר כספים של בנקים אחרים, אבל לא של עצמו - ובוודאי לא שאחרים ייהנו מזה", טוענת ענת קינן, מנכ"ל בנק דיסקונט למשכנתאות. "כל אחד מהבנקים הגדולים מחזיק כ-25% מהשוק. אם הלקוח מבקש למחזר משכנתא, הם יעשו הכל כדי לשכנע אותו לעשות את פעולת המיחזור אצלם - אבל יש גבול דק בין לנסות לשכנע ובין לחבל".
למרות רצונם, הבנקים מתקשים להילחם בתופעה הרווחת של מיחזור משכנתאות: הפחתת הריבית של בנק ישראל ל-3.9%, וירידת הריביות בשוק איגרות החוב - הביאה את ריבית המשכנתא לשפל שאינו זכור זמן רב. מיחזור המשכנתא יכול להביא לחיסכון של עשרות עד מאות אלפי שקלים, בחישוב רב שנתי - גם אם מביאים בחשבון את תשלום הקנס בעבור פירעון מוקדם.
קינן מסבירה כי שתי קבוצות לווים יכולות עכשיו ליהנות במיוחד מהריבית הנמוכה. האחת היא קבוצת הלווים שלקחו משכנתא בשנים 2003-1998, אז היתה הריבית השנתית הממוצעת כ-6% וכיום היא קצת פחות מ-5%. "קשה להאמין שהריבית תרד מעבר לכך", היא מעריכה.
קבוצה שנייה שמומלץ לה לבדוק את האפשרות היא קבוצת הלווים של משכנתא בריבית משתנה - בין שהיא צמודה לפריים, לאג"ח של בנק ישראל או לדולר - שיש בה סיכון לשינוי מתמיד בכל שנה. זה הזמן, ממליצה קינן, לקבע אותה בריבית הנמוכה, צמודת המדד.
בפנייה לייעוץ משכנתאות בבנקים יש לזכור כי היועצים, באופן טבעי, ינסו לקדם את אינטרס הבנק. כך, למשל, בהלוואה צמודת מדד עלות הגיוס של הבנקים גבוהה ולכן המרווח השולי קטן, בעוד בהלוואות דולריות ופריים המרווח גדול יותר. לא מן הנמנע שהבנק יבקש לקדם מסלולים אלה, גם אם אינם המסלולים הטובים ביותר ללקוח. קינן סבורה שבחלון ההזדמנויות שנוצר כיום להלוואות צמודות מדד, לא כדאי להתפתות להלוואות נמוכות בפריים ובדולר, אף שכיום גם הם נמוכים במיוחד. קינן: "צמוד מדד הוא כיום המסלול הכי חסר סיכון, מכיוון שגם אם תהיה אינפלציה במשק, גם ההכנסות והחסכונות יהיו צמודי מדד".
טרטור מיותר
חלון ההזדמנויות שקינן מדברת עליו הוא גם הפתח שאליו נכנסות חברות פרטיות, המציעות "לעשות את העבודה ולחסוך את הטרטור" בשביל הלקוח. שאול פסטרנק, מנכ"ל ובעלי "הכי משכנתא" מקבוצת "הכי ישיר", מסביר איך זה עובד אצלם: תחילה, הוא אומר, נעשית בדיקה ראשונית בבית הלקוח. נציג השירות מקבל את מסמכי המשכנתא שמציגים לפניו בני המשפחה ובודק אותם על פי קריטריונים שהוכנו ב
המחיר הגבוה של משכנתא מוזלת
רונית הראל
6.12.2004 / 8:01