"באחרונה החלטנו לגייס 400 עובדים חדשים לחברה בגלל הצמיחה. החלטנו להסתפק במודעת דרושים רק באינטרנט. תוך פרק זמן קצר קיבלנו 15 אלף פניות, ששליש מהן מבעלי תארים מתקדמים של MA ודוקטורט". כך אומר שאוג'ון ווי, נשיא ומנכ"ל חברת התקשורת הסינית הצומחת דא-טאנג. דברים אלה מספקים אפשרות לעמוד על גודלו של כוח האדם בסין, שמושך כל העת חברות ישראליות. לשם השוואה, בישראל מסיימים בכל שנה 8,000 מהנדסים את לימודיהם, ובענף ההיי-טק כולו עובדים 120 אלף עובדים. ווי מספר כי עלות העסקת מהנדסים בחברה שלו בסין מגיע כיום לכ-25 אלף דולר בשנה לעומת 100 אלף דולר בישראל, ואולם גם בסין התנאים הנלווים בהיי-טק טובים וחלקם מקבלים דיור או רכב ואופציות.
"שכר המהנדסים בסין עדיין רחוק מהמערב. השכר קפץ בחמש השנים האחרונות פי ארבעה, אך איני מאמין שהוא ימשיך לעלות כך, אלא ב-10%-5% בשנה. הביקוש למהנדסים לעבודה עדיין גבוה מהיצע העבודה. בסין יש כ-300 אלף בוגרי בתי ספר להנדסה בשנה", הוא ממשיך.
מנהל חברת דא-טאנג, הנסחרת בבורסה בשנחאי לפי שווי של 800 מיליון דולר, עם הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר, היה אחד ממוקדי ההתעניינות בוועידת ישראל לעסקים שהתקיימה אתמול, והוא מצידו גילה התעניינות רבה גם כן. דא-טאנג תהיה השותפה האסטרטגית (ללא השקעה) בקרן הון סיכון סינית-ישראלית חדשה בשם ICVC שמקימה קרן ההון סיכון פלטינום-ניורון (PNV), שלושה חודשים לאחר שאינפיניטי הכריזה על הקמת קרן הון סיכון ישראלית-סינית ראשונה. הקרן החדשה תנהל הון בהיקף של כ-50-40 מיליון דולר. ב-PNV, המנוהלת על ידי שוקי גלייטמן, עמי דותן ויגאל ליבנה, מנסים הפעם מודל שונה מהמודל של אינפיניטי ומחפשים שלוש רגליים למיזם - קרן ההון סיכון המשותפת תמומן על ידי משקיעים מחוץ לסין (מהמשקיעים הקיימים של PNV וכן ממשקיעים מהונג קונג ומסינגפור). לדברי דותן, מנהל שותף ב-PNV, הקרן תשלים את החלק הראשון בגיוס, בהיקף של כ-20 מיליון דולר, עד ינואר 2005.
המודל של הקרן יהיה להשקיע בחברות חדשות לשוק הסיני שיוקמו מתוך חברות הסטארט-אפ הקיימות בתיק ההשקעות שלה או בהשקעות עתידיות שבהן תהיה דא-טאנג שותפה אסטרטגית והן ימומנו על ידי הקרן המשותפת. "אנחנו לא רצינו כסף מהשותף האסטרטגי שלנו, אלא שותפות בחברות כדי להכניס אותן לשוק הסיני", אומר דותן.
"חברות ישראליות חושבות שהן יכולות לעשות הכל לבד ולהשתלט על השוק הסיני. זה לא ממש עובד. יש צורך במודל חדש עבור חברות סיניות וישראליות. סוג של שותפות במציאת פתרונות. עד היום אנחנו מכרנו מוצרים של חברות ישראליות בשוק הסיני ולא היינו תמיד מרוצים מהדרך בה זה נעשה. כשזה עבד זה עבד, וכשזה לא - אז לא. אנחנו מאוד מעריכים את הטכנולוגיה הישראלית, אבל האלטרנטיבות שקיבלנו תמיד היו להקים פה מרכז פיתוח או להשקיע בחברות. וזה לא מה שחיפשנו. המודל החדש מאפשר לנו לקדם טכנולוגיה ישראלית בסין כשותפים", מסביר ווי את מה שעומד מאחורי השותפות שלו בפרויקט המשותף.
לדברי ווי, המודל החדש יפתור גם את אחת הבעיות המרכזיות שמטרידות חברות ישראליות - ההגנה על הקניין הרוחני. "אנחנו נוציא מוצרים חדשים המבוססים על טכנולוגיות ישראליות. כשחברות סיניות משווקות את המוצר הישראלי, יש מצבים שבהם שיתוף הפעולה יכול לעלות על שרטון ואז יכולה להיווצר בעייה בתחום רגיש זה. פה מדובר בחברות משותפות שיש להן אינטרס זהה להצלחה ואין פה גניבה טכנולוגית, הואיל והכל מיועד לשוק הסיני בלבד", הוא מסביר. בין התחומים שמעניינים את החברה הסינית - שוק האלחוט שמתפתח בסין, תחום שיחות הוידיאו לבתים ושוק התקשורת המיועד לצרכים רפואיים כמו טיפול מרחוק.
אתמול נפגש ווי עם שר התמ"ת אהוד אולמרט והסביר לו את האפשרויות לשיתוף פעולה עם סין. בהמשך השבוע הוא ייפגש עם חברות בתיק ההשקעות של PNV שיכולות להתאים למודל של הקמת חברה חדשה לשוק הסיני במימון הקרן החדשה ובשותפות עם דא-טאנג, בהן גנואה, ווידמד וקוואדו.
"יש חשש כל הזמן מהאיום הסיני על ההיי-טק הישראלי, אבל יחלוף זמן רב עד שנגיע למעמד של איום אמיתי גם בפיתוח. אני מסתכל על ההכנסות של חברות המחשוב בסין בשנה האחרונה, שהגיעו ל-200 מיליארד דולר אבל עם רווח של 7 מיליארד דולר, בעוד שחברות אמריקאיות הגיעו להכנסות של 30 מיליארד דולר עם רווח של 5.8 מיליארד דולר. יש לנו עדיין דרך ארוכה לעבור", הוא אומר.
קרן הון סינית ישראלית חדשה תוקם בשותפות עם דא-טאנג
עודד חרמוני
6.12.2004 / 8:35