חשבתם שיהיה יותר טוב? במיטב צופים צמיחה של 3% בלבד בשנה הבאה - מתחת לתחזיות האוצר ובנק ישראל

נהוג לייחס לתחזיות של בתי השקעות פרטיים, ובייחוד לתחזיות המקרו שלהם, אופטימיות יתר. אחרי הכל, הברוקרים הרי מתפרנסים בעיקר משוקי המניות והאג"ח, ותחזיות ורודות על עתיד המשק הרי תומכות בעליות שערים. ובכלל, בתקופה האחרונה הרי רבים השוורים על הדובים בסיטי של תל אביב.



דווקא בגלל הגישה הזאת נראית הערכת הצמיחה השנתית, שמפרסם היום בית ההשקעות הפרטי מיטב, מפתיעה. במיטב צופים צמיחה מתונה מאוד של רק 3% בתוצר הישראלי במהלך 2003, הרבה פחות מתחזית צמיחה של 3.8% בה נקב האוצר, ואפילו פחות מהתחזית לצמיחה של 3.2% שסיפק בנק ישראל, שנחשב לשמרני יותר מהאוצר.



ההערכה הזו גם הפוכה ברוחה מהתחזיות שסיפקו במיטב לפני שנה לגבי 2004. אז היו כלכלני מיטב בין הראשונים שצפו כי ב-2004 יעבור המשק לצמיחה רצינית. בנובמבר שעבר, שעה שהמערכת הבנקאית צפתה צמיחה של 1.5% ב-2004, במיטב היו אופטימייים הרבה יותר, צפו צמיחה של 3% ומאוחר יותר עידכנו את התחזית מעלה לכיוון 4% שזה גם יהיה, כנראה, שיעור הצמיחה הסופי השנה.



אז מה קרה? מדוע צפויה בשנה הבאה צמיחה בקצב איטי יותר? במיטב מנמקים זאת במספר גורמים כבדי משקל. במיטב אמנם מעריכים כי מבחינה מדינית פוליטית חל שיפור במצב המדינה לאחר מות ערפאת, אבל מדגישים כי אנחנו עדיין במצב של ממשלת מיעוט, בסבירות לא נמוכה לבחירות כבר תוך שנה, ומה יהיה עם איראן? כל אלה מביאים את החברים ממיטב לנקוט בכוונה גישה שמרנית לגבי ה"מצב" במדינה, ובהתאמה גם להניח שהגידול בצריכה הפרטית, האחראית לכמחצית מהתוצר, יהיה מתון בהרבה מהשנה.



גם מנוע צמיחה אחר של המשק, היצוא, עתיד לדעת מיטב להיפגע. מקצב גידול של 10%-13% ב-2004 צפוי היצוא ב-2005 לצמוח רק ב-6%-8%, על רקע הגירעון הענק במאזן המסחרי של ארה"ב, ההאטה באירופה וההאטה היזומה בביקושים בסין.



למרות רמות השפל בהן נסחר היום הדולר, לא ממליצים במיטב למהר ולרכוש דולרים. הפרשי הריביות בין השקל לדולר עתידים להצטמצם ב-2005 עם המשך המגמה של העלאות ריבית מטעם הפדרל ריזרב, וגם זרמי ההשקעה מחו"ל לא צפויים להיבלם. לכן, מאמינים במיטב שהדולר ישוב וירים ראש מול השקל רק כאשר יחל להתחזק בצורה משמעותית מול המטבעות העיקריים בעולם - יורו, ין יפני וכד'.



במיטב צופים קצב אינפלציה שנתי של 1.5%-2% זאת משום שהמשק שלנו עדיין סובל מעודפי כושר ייצור (שגורמים ללחץ מחירים כלפי מטה) ושיעור אבטלה גבוה, שמסורתית נחשב לבלם של עליות מחירים. על רקע ההערכה שלא צפוי לחץ מחירים במשק בשנה הבאה נשאלת השאלה- אז מה יהיה עם הריבית? במיטב סבורים ששני גורמים עיקריים עדיין תומכים בכיוון של העלאות ריבית למרות האינפלציה הנמוכה: סכנת ההתערערות של המשמעת התקציבית על רקע המשבר הפוליטי והעלאות הריבית בארה"ב.