בנו גיטר, יו"ר כבוד של חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב, נפטר בגיל 85 אחרי מחלה קשה

בנו גיטר , אחד מהמנהיגים הבולטים בהנהגה הציבורית של אוניברסיטת תל-אביב, יו"ר כבוד של חבר הנאמנים, נפטר היום אחרי מחלה ממושכת, בגיל 85.



בשנת 2000 זכה בנו גיטר לתואר ד"ר כבוד על ידי אוניברסיטת תל אביב. בנימוקי התואר נכתב כי היה "אחד מהאבות המייסדים של המשק הישראלי - הוא השתתף בייסודם של הגופים המרכזיים להשקעות החל מן העשור הראשון להקמת המדינה. יזם וייסד מפעלי תעשייה רבים, שימש יו"ר או חבר במועצת מנהלים של בנקים, מפעלים וחברות רבות - מחברת כלל, דיסקונט השקעות, חברת דלק, מפעלי נייר אמריקאיים ועד חברת ישא"ל שהוא עומד בראשה עד היום.



בנו גיטר שימש יועץ לשרי האוצר פנחס ספיר, שמחה ארליך ויגאל הורוביץ. הוא תרם תרומה ייחודית לפיתוח יחסי החוץ של ישראל עם אמריקה הלטינית - במיוחד בתחום הכלכלי - כשגריר מיוחד או כאיש עסקים העומד בראש חברות להשקעות. על פעלו זה זכה להוקרה רבה ולאותות הצטיינות.



גיטר שימש כמופת לאנשי עסקים בפעילותו הציבורית, במעורבותו העמוקה ובנדיבותו רחבת הלב. מזה עשרות שנים הוא מתמסר לקידומם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, למוסדות תרבות ואמנות, לבתי חולים ולבתי אבות, לכפרי נוער ולמרכזים קהילתיים.



קשריו ההדוקים עם אוניברסיטת תל-אביב החלו לפני למעלה מ-30 שנה. בעשרים השנים האחרונות שימש בשני התפקידים הבכירים ביותר בהנהגתה הציבורית - יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר הועד המנהל. תרומותיו האישיות וגיוס ידידים ותומכים ברחבי העולם שימשו מנוף רב עצמה להתפתחותה של האוניברסיטה.



נוסף למפעלים האישיים שיזם באוניברסיטה, הוא נרתם לפרויקטים קהילתיים רבים ונתן בכך דוגמא אישית לחברי חבר הנאמנים ולחברי אגודות הידידים בכל העולם.



בכל שנות פעילותו באוניברסיטה מגלה בנו גיטר רגישות מיוחדת לצרכי הסטודנטים - לשאיפותיהם ולמצוקותיהם. דלתו היתה פתוחה תמיד בפני מנהיגי הסטודנטים לדורותיהם"



"כהוקרה לתרומתך להתפתחותו של המשק הישראלי וכהוקרה מיוחדת לפעילותך רבת השנים לנדיבותך רחבת הלב לקידומה של אוניברסיטת תל-אביב" נכתב עוד.



ברנהרד (בנו) גיטר נולד ב-8 במאי 1919 באמסטרדם, הולנד. הוא סיים את לימודי התיכון ואחרי לימודים והכשרה מקצועית בהולנד ומחוצה לה הוא הצטרף ב- 1938 לעסק המשפחתי. ביולי 1942 ברח לארגנטינה לשם נסע אביו לפני המלחמה ב- 1940 אך נאלץ להישאר שם בעקבות הכיבוש הגרמני של הולנד. בבאנוס איירס הוא הצטרף לעסקים התעשייתיים והמסחריים של המשפחה.



ב- 1954 עלה מר גיטר עם משפחתו לארץ והחל להשקיע בענפי הכלכלה, התיירות והמסחר. ב-1959 והוא ייסד את הבנק לפתוח ולמשכנתאות בשותפות עם בנק דיסקונט לישראל ושימש כמנכ"ל ולאחר מכן כיו"ר הדירקטוריון.



מר גיטר היה שותף בייסוד חברת אחזקות של בנק דיסקונט והחברה לפתוח של בנק דיסקונט והיה סגן יו"ר של החברה ומשנה ליו"ר של החברה להשקעות של בנק דיסקונט.



כן היה חבר בדירקטוריון ובמועצת המנהלים של רב החברות המסונפות לקבוצת בנק דיסקונט. יו"ר חבר המנהלים של דלק ושל מפעלי ניר אמריקאיים וסגן יו"ר בנק ישראל לפתוח התעשייה. מר גיטר היה המייסד של "כלל" ונשיאה הראשון, כיהן כיו"ר הועד המנהל ולאחר מכן כיו"ר מועצת המנהלים של כלל וחבר מועצות המנהלים של רב חברות הבת של כלל. בין השנים 1957 ו- 1992 היה מר גיטר בין המייסדים של הבנקים והחברות המצוינות לעיל.

בין השנים 1972-1974 מונה מר גיטר לשגריר ישראלי וליועץ אישי לשר האוצר דאז, פנחס ספיר ז"ל, בעוזבו לתקופה זו את תפקידיו האחרים.



גם שרי האוצר שבאו אחריו - שמחה ארליך ויגאל הורוביץ - בקשו ממנו להמשיך ולשמש כיועצם האישי.



ביוזמתו של ראש הממשלה, מר שמעון פרס, ייסד מר גיטר יחד עם מר אהרון דוברת במאי 1986 את חברת ישאל - חברת השקעות ישראל-אמריקה הלטינית.



מאז כיהן מר גיטר כיו"ר וועד המנהלים של החברה שבעלי מניותיה הם תושבי אמריקה הלטינית.



פעילותו הצבורית חובקת את כל תחומי ההשכלה הגבוהה בארץ, את התרבות והאומנות. הוא חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העיברית, הטכניון ומכון וויצמן. ב- 1979 הוא נבחר לכהן כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב וב-1990 הוא נבחר ליו"ר חבר הנאמנים הבינלאומי של האוניברסיטה.



גיטר היה חבר בחבר הנאמנים ובהנהלת קרן התזמורת הפילהרמונית, ובמוזיאון תל אביב לאומנות.



באמצעות קרן פרטית שהקים על שם אביו "קרן נתן בן שמשון" תרם מר גיטר להקמת קרן מלגות למחקר לסטודנטים ולבניית בניינים רבים בתחומי החינוך, תרבות, רפואה ורווחה. בניינים רבים נושאים את שם בני משפחתו באוניברסיטת תל-אביב, במוזיאון תל-אביב, הסיפריה הציבורית בתל-אביב הקרויה של שם בתו המנוחה, אריאלה.